הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "אלא אמר..."

שבת קמב ע"א

כלכלה והאבן בתוכה. ואמאי? תיהוי כלכלה בסיס לדבר האסור! –
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן. ולישדינהו לפירי, ונישדי לאבן, ונינקטינהו בידים! - כדרבי אלעי אמר רב: בפירות המיטנפין, הכא נמי - בפירות המיטנפין –
ולינערינהו נעורי! –
אמר רב חייא בר אשי אמר רבא: הכא בכלכלה פחותה עסקינן, דאבן גופה נעשית דופן לכלכלה.  
 
1.
שואלים הפרשנים האם רבא חולק על התרוץ האחרון [של רבי יוחנן] שמדובר בפירות המיטנפין - או שהוא רק מוסיף אוקימתא נוספת [הסבר נוסף] למציאות בה הכלכלה לא נחשבת כבסיס לדבר האסור.

2.
תוספות מסכת שבת דף קמב עמוד א:

... והא דלא קאמר אלא לפי שלא הוזכר אמורא לעיל

תוס' מביא שני הסברים:

2.1
שיטת רבא באמת חולקת על רבי יוחנן והיה צריך לכתוב בגמרא "אלא אמר רבא", אלא מכיון שהקושיה [והתרוץ] על דברי רבי יוחנן לא הובאה בשם חכם מסויים, לכן אין צורך בביטוי "אלא" כדי לומר שמתחיל תרוץ חדש שמבטל את קודמיו.

2.2

א"נ השתא יש להעמיד נמי בפירות המיטנפין דאל"כ נוכל להשליך הסל בקרקע ולהוליך בכלכלה מעט מעט כמה שתוכל להחזיק עד מקום הפחת, מ"ר.

הסבר שני של תוס': התרוץ של רבא לא מבטל את קודמו אלא מציין אפשרות נוספת שבה הכלכלה לא נחשבת בסיס לדבר האסור.

3.
רמב"ם הלכות שבת פרק כה הלכה טז:

... כלכלה שהיתה נקובה וסתם נקב שלה באבן מותר לטלטלה שהרי האבן נעשית כדופן, היתה הכלכלה מלאה פירות והאבן בתוך הפירות אם היו הפירות רטובים כגון ענבים ותותים נוטל אותה כמות שהיא שאם ינער הפירות יטנפו בעפר ובמקום הפסד לא גזרו. +/השגת הראב"ד/ שאם ינערו הפירות יטנפו בארץ ובמקום הפסד לא גזרו. א"א אני לא מצאתי כן בגמרא (שבת קמב) שאפילו בפירות המטונפין חזר והקשה ולינערינהו נעורי וחזר ותירץ בשהיתה האבן דופן לכלכלה ואפילו בפירות שאינן מטונפות אבל אם לא היתה האבן דופן לכלכלה אפילו פירות המטונפין אפשר לנער אותן בתוך הכלכלה עצמה עד שתהיה עליונה וינערנה לחוץ ולא יצטרך לטלטל את האבן עם הכלכלה.+

מגיד משנה הלכות שבת פרק כה הלכה טז:

כלכלה שהיתה וכו'. שם במשנה נוטל אדם כלכלה והאבן בתוכה והקשו בגמרא (דף קמ"ב) אמאי ותהוי כלכלה בסיס לדבר האסור. ותירץ רבי יוחנן הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן.
והקשו ונשדינהו לפירי ונשדי לאבן ונינקטינהו.
ותירצו בפירות המיטנפין
והקשו ולינערינהו נעורי
ותירצו א"ר חייא בר אשי אמר רב הכא בכלכלה פחותה עסקינן דאבן עצמה נעשית דופן לכלכלה ע"כ בגרסת ספרינו ואין מכל זה בהלכות כלום.
והנה לפי גרסא זו אוקימתא דר' יוחנן בטלה וקמה לה הא דרב
ורבינו פסק כשתיהן והוא תמה ולזה השיגו הר"א ז"ל בהשגות.
ונראה שגרסת רבינו היא שאין בה ולינערינהו נעורי ורב חייא בר אשי בשם רב עושה אוקימתא אחרינא ושתיהן אמת. וה"ג רב חייא בר אשי בשם רב אמר וזהו שלא הזכירו גבי הא דרב אלא. וא"א להעמיד דברי רבינו בדרך אחרת:

הוא מביא את שתי האפשרויות להסבר ההלכה ברמב"ם כמו שני ההסברים בתוס' לעיל. וראה עוד ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד נב.