דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף קלח

עמוד ב

רש"י ד"ה כילת חתנים. לא דמיא לשאר כילות ששאר כילות פרוסות על גבי קינוף שהיא לד' רגלים ויש לה גג דהוי אהל ושל חתנים על גבי נקליטין שאינם אלא שנים באמצעית המטה וקנה נתון עליהם והבגד נתון עליו ונופל לכאן ולכאן ואין לה גג טפח הלכך לאו אהל הוא:
רש"י ד"ה ולא אמרן אלא שאין בשיפועה טפח. שאין כל צד וצד נפשט למטה להתרחק טפח מכנגד אמצעיתו דהיינו שאין ברחבו למטה טפחיים וכילת חתנים אינה עשויה לישן תחתיה:
רש"י מסביר את החילוק בין כילה רגילה לכילת חתנים: כילה רגילה פרוסה על ארבעה מוטות הניצבים בארבע פינות  המיטה (וכן איתא במסכת סוכה יא) – ואילו כילת חתנים נפרסת על מוט המונח על שני מוטות (הניצבים זה כנגד זה: האחד ניצב באמצע ראש המיטה והשני ניצב באמצע מרגלותיה) והבד נפרס לכאן ולכאן בשיפוע חזק שאין באמצעו גג טפח, ומוסיף רש"י בד"ה ולא אמרן וכו' שכילת  חתנים אינה עשויה לישון תחתיה, אבל במסכת עירובין דף קב ע"א פירש רש"י בד"ה כילת חתנים. לאו אהל הוא מפני שאין לה גג למעלה רוחב טפח מפני שהיא נתונה בשיפוע והיא יריעה שפורסין סביב למטה לישן: ומשמע מכאן שכילה זו מיועדת לשינה, ועיין בתוס' ד"ה שאין בשיפועה טפח. שמקשה למה מיועדת הכילה הזו וז"ל הרבה יש תימה איך יתכן זה דא''כ למה הוא ראוי אם לכל השיפוע אין טפח וכו' עכ"ל, והסבר תמיהת התוס' דמאחר ששיפועה כל כך חזק הרי שאי אפשר לישון תחתיה כשפרוסה באופן זה וא"כ למה היא מיועדת ותוס' תירצו בדרכם.
ונראה לדייק מדברי רש"י אצלנו ומהשינוי בלשונו בעירובין שכאן כתב "אינה עשויה לישון תחתיה" ושם כתב "יריעה שפורסים סביב למיטה לישן" (ללא הוספת המילה תחתיה) וכוונת רש"י דכילת חתנים אכן אינה מיועדת לישן "תחתיה" אלא שהיא משמשת לכיסוי ויופי למיטה המיועדת לשינה לחתנים, ולכן נתונה בשיפוע חזק כדי שיראו את יופי בד הכילה, משא"כ כילה הנפרסת מעל ארבע רגלים שאין רואים את גב הבד, וע"כ בעירובין לא סיים רש"י לישן תחתיה דהרי אין ישנים תחתיה אלא מוסבר היטב בלשונו דהיא כילה הנפרסת "סביב" לצידי המיטה המיועדת לישן (ולא ככילה סתם הנפרסת על המיטה), וכן איתא בירושלמי מסכת סוטה פרק ט הט"ו "אילו הן חופות חתנים סדינים מצויירין", וכעין זה ביאר הגר"א באבן העזר סימן נה ס"ק ט' "חופה היא שמוסר האב ומכניסה בבית שיש בה בה חידוש כגון סדינים המצוירים".