טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
שחליים ששחקן מערב שבת – שחליים תרבותיים
"חרדל שלשו מערב שבת, למחר ממחו בין ביד בין בכלי, ונותן לתוכו דבש. ולא יטרוף אלא מערב. שחליים ששחקן מערב שבת, למחר נותן לתוכן שמן וחומץ, וממשיך לתוכן אמיתא, ולא יטרוף אלא מערב. שום שריסקו מערב שבת, למחר נותן לתוכו פול וגריסין, ולא ישחוק אלא מערב, וממשיך את אמיתא לתוכן. מאי אמיתא? נינייא. אמר אביי: שמע מינה האי נינייא מעליא לתחלי" (שבת, קמ ע"א).
פירוש: חַרְדָּל שֶׁלָּשׁוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר הריהו מְמַחוֹ בֵּין בַּיָּד בֵּין בַּכְּלִי וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ. וכשהוא ממחה לֹא יִטְרוֹף בחוזק וכדרך אומנות, אֶלָּא מְעָרֵב אותו בנחת. שַׁחֲלַיִים (מין ירק) שֶׁשְּׁחָקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר נוֹתֵן לְתוֹכָן שֶׁמֶן וָחוֹמֶץ, וּמַמְשִׁיךְ (מכניס) לְתוֹכָן אַמִיתָא. וְלֹא יִטְרוֹף אֶלָּא מְעָרֵב. וכן שׁוּם שֶׁרִיסְּקוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר בשבת הוא נוֹתֵן לְתוֹכוֹ פּוֹל וּגְרִיסִין. וְלֹא יִשְׁחוֹק, אֶלָּא מְעָרֵב. ושואלים: מַאי [מהי] אַמִיתָא? ומשיבים: היא נִינְיָיא (נענע, מנתה). אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן] כי הַאי [זו] הנִינְיָיא הריהי מַעַלְּיָא לְתַחֲלֵי [מעולה, יפה, לשחליים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: שחליים תרבותיים שם באנגלית: Garden Cress שם מדעי: Lepidium sativum
שם נרדף במקורות: תחלי שמות בשפות אחרות: ערבית - רשאד
נושא מרכזי: מהו אופן השימוש בשחליים?
לנושאים נוספים העוסקים בשחליים תרבותיים - הקש\י כאן.
כפי שנהוג היום גם אבותינו ניצלו את העלים ואת הזרעים של השחליים ולכן שניהם היו חייבים במעשר לדעת הכול: "... וחכמים (החולקים על רבי אליעזר בשבת) אומרים: אינו מתעשר זרע וירק אלא השחלים והגרגיר בלבד" (מעשרות פ"ד מ"ה). על השימוש בזרעים טחונים כתבלין אנו לומדים בתוספתא: "שחלים שטרפן מערב שבת נותן לתוכן חמץ ושמן” (שבת יד, י"ג) וכך גם בסוגייתנו: "שחליים ששחקן מערב שבת, למחר נותן לתוכן שמן וחומץ, וממשיך לתוכן אמיתא, ולא יטרוף אלא מערב וכו". על פי הנאמר בגמרא הרי שאת השחליים נהגו לאכול לאחר שחיקתה כשהיא מעורבת בשמן וחומץ. הוספה של מנטה ("ניניא") שיפרה את טעמה. ברור שאין הכוונה להכנת תרופה כמתואר בסוגיה בעבודה זרה (כח ע"א – כט ע"א) אלא למזון שהרי הכנת תרופות אסורה בשבת משום "שחיקת סממנים".
השחלים הוא שמו של סוג במשפחת המצליבים. שם הסוג נגזר מצורת הפרי דמוי השחלה הכפולה (שחליים) (תמונות 1-2). בארץ ישראל גדלים שבעה מיני בר השייכים לסוג והמין שחליים תרבותיים שמוצאו מאיזורנו. את המין התרבותי ניתן למצוא בארץ גם כצמח בר, פליט תרבות, בשטחים מופרעים בחבל הים תיכוני של ישראל ובעיקר במישור החוף.
השחליים התרבותיים הם צמח חד-שנתי שגובהו 30-60 ס"מ. עליו התחתונים גזורים, מנוצים וצבעם ירוק-כחול. הפריחה בחודשים מרס-מאי. הפרחים הזעירים ערוכים בתפרחות צפופות וצבעם לבן. הפרי הוא תרמילון דמוי משולש, פחוס ומאורך. מועד האיסוף: ינואר-אוגוסט. מגדלים את השחליים בחורף משום שחום או יובש גורמים לפריחה מוקדמת. זהו גידול קצר-חיים, שניתן לקטוף מעליו כבר שבועות ספורים לאחר הזריעה.
מגדלים את השחליים התרבותיים בהיקף קטן בעיקר לצריכת עליו הטריים והוא נמכר בדרך כלל בשווקים כאגודת עלים בדומה לפטרוזיליה (תמונות 3-4). הוא נמכר גם באריזת נבטים מוכנים לאכילה. לעלים הצעירים טעם חריף בעל ארומה חרדלית בדומה למינים נוספים במשפחת המצליבים (על מקור הטעם ראה גם "ריח צנון אני מריח בגליל"). בניגוד לרוב המינים במשפחה לשחליים עלים קטנים בעל מראה עדין המתאים גם לקישוט מאכלי דגים ובשר. שימוש נוסף הנעשה בשחליים הוא ניצול הזרעים כתבלין חריף הדומה לחרדל (הזרעים מכילים כ-58% שמן) (תמונה 5).
הזיהוי של השחליים מתבסס על מסורת רציפה. למשל, רש"י כאן (עבודה זרה כח ע"א) מפרש: "תחלי בחלא - ישקוהו שחלים בחומץ תחלי קרישו"ן בלע"ז". ד"ר מ. קטן ב"אוצר לעזי רש"י" מתרגם את הלע"ז קרישו"ן (creson) לשחליים. רע"ב מפרש: "השחלים - בערב"י חב אל שאר, ובלע"ז קרישו"ן". על מקום גידול השחליים אנו לומדים מאגדות החורבן: "אמר רב אסי: ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך, וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים, חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים, אלו הן: כפר ביש, כפר שיחליים, כפר דכריא. כפר ביש, דלא יהבי ביתא לאושפיזא; כפר שיחליים, שהיתה פרנסתן מן שחליים" (גיטין, נז ע"א).
 |
|
 |
תמונה 1. שחליים עדינים - פרחים ופירות
צילם: דרור מלמד |
|
תמונה 2. שחליים עדינים - פירות צילם: דרור מלמד
|
תמונה 3. נבטי שחליים צילם: Rainer Zenz
לעיון נוסף:
באתר צמח השדה: "שחליים עדינים".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
