סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

רפורמת הקרקעות הפרסית / חנן חריף

בבא מציעא קח ע"א

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

 

"אמר שמואל: האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא [מי שהחזיק בשפת הנהר] – חציפא הווי, סלוקי לא מסלקינן ליה".

דברי שמואל, המתייחסים למי ש"החזיק" בקרקע על שפת הנהר, מתארים מצב שהתקיים בבבל בה, כפי שכתב רש"י, "בשני הפרסיים היה הקרקע מופקר לכל הקודם להחזיק בו ולפרוע למלך 'טסקא' – מס של קרקע". כל הקודם להחזיק בקרקע - גם כשמדובר בקרקע שיש לה משמעות ציבורית וסביבתית כמו זו שעל שפת הנהר הדרושה לצורך פריקה וטעינה של ספינות – זכה בה, ולא ניתן לסלקו ממנה על אף "חוצפתו", ובלבד ששילם את מס הקרקע, ה'טסקא', למלך. מציאות זו, של 'כל הקודם זוכה' ושל "חציפא הווי, (אבל) סלוקי לא מסלקינן ליה" מזכירה במשהו את המצב שנוצר בארץ במקומות הדומים ל"רקתא דנהרא" עליה דיבר שמואל – חופי הכינרת שגודרו על ידי גופים פרטיים, קו החוף של הים התיכון שהפך טרף לכרישי נדל"ן, קטעים מהירדן שמוחזקים בידי מפעילי קיאקים או גם נהרות כמו הירקון והקישון שמזה שנים רבות מהווים יעד להזרמת שפכי תעשייה למיניהם.

ואולם, השיטה לפיה כל בעל זרוע (או ממון) יכול להחזיק בקרקע 'ציבורית', ובלבד שישלם את המס למלך, הוחלפה באחרת. המשך דברי שמואל:

"והאידנא, דקא כתבי פרסאי 'קני לך עד מלי צווארי סוסיא מיא' [וכיום, שכותבים הפרסים "קנה לך (אל תוך הנהר) עד עומק מלוא צוואר הסוס] – סלוקי נמי מסלקינן ליה".


השינוי במדיניות הקרקעות הפרסית שחל, מסתבר, בימיו של שמואל (וייתכן שהוא קשור לחילופי השלטון ועליית השושלת הססאנית בבבל) הביא לביטול שיטת ההחזקה ותשלום המס, ובמקומה הונהגה מכירת קרקע מסודרת, במסגרתה השאירו הקונים (על פי הסברו של רש"י) שטח מספיק בין הגדר שבנו לבין המים, על מנת שלא לפגוע באינטרס הציבורי. במקרה זה, אם תפס מישהו את השטח בין הגדר של הקונה לבין הנהר – שטח השייך לקונה אך הוא השאירו פנוי – מסלקים אותו. המעבר לשיטת המכירה פעל, לפי הסבר זה, לתועלת הציבור, שכן היא הסדירה את השליטה בקרקע והביאה בחשבון את האינטרס הציבורי.

מעניין לציין שעל פי הסבר התוספות פעלה הרפורמה דווקא נגד, ולא לטובת האינטרס הציבורי. לשיטתם, "מסלקינן ליה" מתייחס אל הקונה עצמו, שכן שיטת המכירה נתנה לו בעלות על הקרקע עד לעומקו של הנהר ("עד מלי צווארי סוסיא מיא") באופן שלא לקח בחשבון את טובת הציבור, וכתוצאה מכך יכול הקונה לפגוע "בהילוך הספינות וביאתן לנמל" (תוספות) ובוודאי שגם בפריקתן ובטעינתן של הספינות. רפורמה שאיננה מתחשבת באינטרס הציבורי, קובעים בעלי התוספות, דינה להידחות, גם במחיר של סילוק הקונה מהקרקע.

 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר