דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף ק

עמוד א

רש"י ד"ה מלאה פירות. פטור דבטיל מחיצות כאילו מלאוה עפר:
מרש"י נראה שסובר שהביטול הוא על הבור שהוא מתבטל כשמלא פירות ורש"י מדמה זאת לבור מלא בעפר שבוודאי מתבטל הבור, ונראה שזה דווקא שהפירות מונחים בצפיפות כעפר ואי אפשר להכניס לתוך הבור כלום ורק להניח על גביו באופן זה הבור אינו נחשב לרה"י, אבל מתוס' ד"ה פירות מבטלי מחיצתא וז"ל: "וא''ת ומ''ש מדבילה שמינה דאמרינן לעיל דלא מבטלי ואביי דהכא אית ליה שינויא דבדבילה שמינה שנו כדאמר בפ''ק (דף ז:) זימנין משני ליה בכותל דלית ביה חור ובדבילה שמינה כו' וי''ל דדבילה אינה עומדת כל כך להתבטל שם בכותל כמו שרגילין לבטל פירות בבור כעין תבואה אי נמי דבילה דבר מועט הוא ולא מבטלא אבל בור מלא פירות או חציו מבטל רה''י וה''ה דגרעין אחד או דבר מועט לא מבטל רה''י" נראה מדבריו בתירוץ הראשון דצריך שיניח את הפירות בבור על מנת לבטלם, ובתירוץ השני תוס' אף מוסיף דגם אם הבור מלא חציו בפירות הוא מבטל רה"י והדבילה היא דבר מועט ולא מבטל רה"י ובתירוץ זה נראה דתוס' סבר דלא מבטל את הפירות, וקצת יקשה על זה דא"כ הוי כבור ריק שמיוחד לרה"י להכנסת פירות ומה לי ריקן ומה לי מלא חציו בפירות? ומדוע באופן שמלא חציו לא יתחייב כשיניח שם עוד פירות? אבל מדברי רש"י נראה דדין זה רק באופן שסתמו לבור כולו בפירות הללו כעפר ואי אפשר להשתמש בתוכו אלא על גבו, וצ"ע.

רש"י ד"ה ונעשה מדרון לרה''ר. שהיה קרקע המבוי גבוה מקרקע רה''ר והוצרך לשפע אצל פתחו לצד רה''ר או שהיה שוה לרה''ר ונעשה מדרון לתוכה שהיה רה''ר גבוה מקרקע המבוי וכניסת המבוי נמי מן הפתח ולפנים גבוה כקרקע רה''ר ברחב אמה או חצי אמה ואח''כ הוא נעשה מדרון לצד דופן האמצעי:
רש"י מחדש כאן שהמדרון המשתפע ונמדד כתל המתלקט הוא רק אחר אמה או חצי אמה ששוה לרשות האחרת, וכן הביא במשנה ברורה בסימן שס"ג סעיף לו, ויש לעיין מדוע אי אפשר להחשיב מחיצה בשיפוע שמתחיל מיד בקצה המבוי.