הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אם תימצי לומר"
שבת צט ע"ב
בעי רבי יוחנן: בור תשעה, ועקר ממנה חוליא והשלימה לעשרה, מהו? עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו - ומיחייב, או לא מיחייב. ואם תימצי לומר: כיון דלא הוי מחיצה עשרה מעיקרא - לא מיחייב, בור עשרה ונתן לתוכה חוליא ומיעטה מהו? הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי קאתו - מיחייב, או לא מיחייב? תיפשוט ליה מדידיה, דתנן: הזורק ארבע אמות בכותל, למעלה מעשרה טפחים - כזורק באויר, למטה מעשרה - כזורק בארץ. והזורק בארץ ארבע אמות - חייב. והוינן בה: והא לא נח! - ואמר רבי יוחנן: בדבילה שמינה שנינו. ואמאי? הא קא ממעט מארבע אמות! - התם - לא מבטל ליה, הכא - מבטל ליה. .
1.
רמב"ם הלכות שבת פרק יד הלכה כ:
בור תשעה ברה"ר ועקר חוליה מקרקעיתו והשלימו לעשרה, אף על פי שעקירת החפץ ועשיית המחיצה באין כאחת פטור, מפני שלא היתה המחיצה עשרה בתחלה, היה הבור עשרה והשליך לו חוליה ומעטו מעשרה פטור, שהרי הנחת החפץ וסילוק המחיצה באין כאחת.
ידועה שיטת הרמב"ם לפסוק כאותה דיעה המובאת אחרי הביטוי "ואם תימצי לומר", וכך בסוגייתנו:
2.
ביאור חדש מספיק הלכות שבת פרק יד הלכה כ:
[כ] בור ט' ברה"ר וכו'. בעי' שם צ"ט ב' ופסק כאת"ל כידוע וכמ"ש פ"ג היל' ג' מהק"ש,
