מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
בקיום וחובת מצות מילה
שבת קלא ע"א
דף קלא. בתוד"ה ושוין שאם וכו', דמסתבר דמילה אם עבר זמנה לא ביטלה וכו'.
והנה יעוי' בשו"ת אבנ"ז או"ח [תשובה תנט'] בסק"ה שכ' בזה"ל, ומה שהקשה [החלקת יואב] ממעקה שתחשב ז"ג משום שבת לק"מ, דבמעקה מצוותה עליה גם לאחר עשיה וכו' ולא דמי למילה שהקשו התוס' בקידושין (כט.) דיחשב ז"ג שאינו בלילה אף דכל שעה הוא נימול וגם בלילה, דשאני התם דמשוך פטור לחזור ולמול ע"כ לא חשיב המצוה רק בשעת מילה, וכן כתבו התוס' שבת (קלא.) בד"ה ושוין, [ובתשובת מהר"ח או"ז ס"ל גם במילה מתקיים המצוה כל שעה] עכ"ל יעו"ש, (הסוגריים הם מהאנ"ז). והנה יעוי' הכא בתוס' שכ' בזה"ל, ולה"ט דפרישית דמסוכה יליף צ"ל דציצית אם עבר זמנה בטלה, דאי לאו הכי איכא למפרך מה לסוכה שכן אם עבר זמנה בטלה דמסתבר דמילה אם עבר זמנה לא בטלה שאותה מילה עצמה שהוא מיחייב בשמיני הוא עושה בתשיעי שאם מל בשמיני לא היה חוזר ומל בתשיעי אבל סוכה ציצית ומזוזה בכל יומא מיחייב בהן אפילו קיימם היום חייב לקיימם למחר וכו' עכ"ל ע"ש, ונר' דדייק מדכ' דסוכה וכו' "חייב בהם בכל יום" ומשא"כ מילה מצותו רק בשעת המילה ולא אף אח"כ.
אולם צ"ע, דהא בגמ' איירי גבי מכשירי מצוה אם דוחין שבת או לא וכ' תו' דסד"א שנלמד ציצית ומזוזה מסוכה דכמו דמכשירי סוכה דוחה שבת ה"נ מכשירי ציצית ומזוזה דוחה שבת וע"כ דציצית ומזוזה אם עבר זמנה בטלה והיינו דמצות ציצית ומזוזה דאותו היום הפסיד דאל"כ איכא למיפרך מה לסוכה שכן אם עבר זמנה בטלה ולכן דוקא בזה מכשיריה דוחין את השבת, אך מילה אם עבר זמנה לא בטלה דאכתי יכול למולו לאחר יום הח' ומשא"כ סוכה ומזוזה וציצית אם עבר היום ולא עשאן שוב לא יקיימו לעולם מצות "אותו היום" דמחר הוי כבר "מצוה אחרת", וא"כ אפשר דאכן ס"ל לתוס' דאיכא מצוה אף בהיותו "מהול" ומש"כ דאם מל בשמיני אינו חוזר ומל והיינו שחיובו רק פ"א ותו לא דאכתי אינו חייב להשתדל במילה רק פ"א ומשא"כ ציצית וכו' חייב בכל יום להשתדל בזה והיינו שצריך בכל יום לדאוג שיהיו לו ציצית בבגד שיש בו ד' כנפות וכן בכל ימי החג צריך לאכול בסוכה וכן מזוזה אם לא קבעו בפתחו חייב בכל יום להשתדל בזה ואם קבעו ונפל חייב לקובעו מחדש אך אכן מצות מילה נמשכת כל זמן היותו מהול ולא איירי תוס' אלא אם יש לו חיוב לעשות מעשה או לא ולא אם מקיים מצוה בזה או לא, וא"כ שפיר אפ"ל דס"ל לתוס' כהמהר"ח, ועכ"פ ליכא הכרח מתוס' דלא ס"ל כן, וצ"ע באנ"ז שעשה פלוגתא ביניהם, וכן בדהביא אסמכתא לדבריו מהתוס' דרק בשעת מילה חשיב מצוה, ודו"ק בס"ד. וע"ע מש"כ בקו' ברית תורה (סימן ה') בדעת המהר"ח או"ז, קחנו משם.
