פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"מאי קא משמע לן תפוס לשון אחרון"
טעותה של הארץ כשלא הוציאה עץ שטעמו כטעם הפרי
בבראשית (א, יא) נאמר "ויאמר אלוקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי", ופירש רש"י, עץ פרי – שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן אלא 'ותוצא הארץ עץ עושה פרי', אך לא היה בעץ עצמו טעם הפרי.
והנה צריך להבין את חטאה של הארץ, שהרי אין לה יצר הרע לעבור על מצוות ה'.
וביאר רבינו דוד הלוי סג"ל – בעל "טורי זהב" ("דברי דוד", בראשית), שחטא הארץ היה בטעות, שבתחילה כשנאמר 'עץ פרי' סברה הארץ דהיינו שיהא טעם העץ כטעם הפרי, אבל בסוף כשנאמר 'עושה פרי', סברה שרק העץ יעשה פרי, אבל לא שיהא טעמו בעצמו כטעם הפרי.
והנה, להלכה אנו נוקטים תפוס לשון אחרון, ולכך סברה הארץ שכיון שבלשון אחרון נאמר 'עושה פרי', הרי שרק העץ צריך להוציא פירות ולא שיהיה טעמו כטעם הפרי. אך לעולם כוונת הבורא היתה באומרו 'עושה פרי', שלא יוציא פירות שאינם ממינו, אבל לעולם הכוונה ודאי היתה שגם טעם העץ עצמו יהיה כטעם הפרי.
ואף שחטאה של הארץ היה בשגגה – מכל מקום שגגת תלמוד עולה זדון, ולכן הזכירה התורה את חטאה.
