טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

וכן אתה אומר באפרסקין וחבושין – חבוש מאורך

 

"אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד. ומידי אחרינא לא? והתניא: היה אוכל בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות. בענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין לא יאכל עד שיזמין. וכן אתה אומר באפרסקין וחבושין, ובשאר כל מיני פירות" (שבת, מה ע"א).

פירוש: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין איסור מוּקְצֶה לְר' שִׁמְעוֹן אֶלָּא בגְּרוֹגְרוֹת וְצִימּוּקִים בִּלְבַד. שאם העלה אדם לגגו גרוגרות וצימוקים כדי לייבשם בחמה, הואיל ובשלבים הראשונים של ייבושם ריחם רע ואינם ראויים עוד לאכילה רק באלה סבור ר' שמעון שאדם מקצה אותם מדעתו ואסורים בשבת משום מוקצה. ומקשים: וּמִידֵּי אַחֲרִינָא [ודבר אחר] לֹא יכנס לגדר מוקצה? וְהָתַנְיָא [והרי שנינו בברייתא]: הָיָה אדם אוֹכֵל בִּתְאֵנִים וְהוֹתִיר מהן וְהֶעֱלָן לַגַּג להתייבש לַעֲשׂוֹת מֵהֶן גְּרוֹגְרוֹת, וכן האוכל בַּעֲנָבִים וְהוֹתִיר וְהֶעֱלָן לַגַּג לַעֲשׂוֹת מֵהֶן צִימּוּקִין לֹא יאכַל מהן בשבת עַד שֶׁיַּזְמִין ויכין אותן מבעוד יום לאכילה, שאם לא כן אסורות הן כמוקצה. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בַּאֲפַרְסְקִין וְחַבּוּשִׁין וּבִשְׁאָר כָּל מִינֵי פֵּירוֹת, שהניחם להתייבש, שאסורים באכילה בשבת משום מוקצה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: חבוש מאורך      שם באנגלית: Quince      שם מדעי: Cydonia oblonga

שם נרדף במקורות: פריש, חבושא, חובשין, עובשין, אספרגל      שמות בשפות אחרות:  ערבית - ספרג'ל


הנושא המרכזי: לזיהוי החבושין

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על החבוש המאורך הקש/י כאן.

רוב המפרשים והחוקרים מזהים את הפריש כפרי הנקרא בלשון חז"ל ובעברית בת זמננו בשם חבוש. השם חבושא לפרי זה קיים גם בסורית. מפרש כאן רש"י: "חבושין - קויינ"ץ". בברכות (מג ע"ב) אנו מוצאים: "אמר מר זוטרא: האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות". שם מפרש רש"י: "חבושין - קודוניי"ש בלעז". בשני המקומות גורס ד"ר משה קטן (1): קודוינץ (codoinz) = חבושים. הלעז בגרסת רש"י בשבת שלפנינו זהה לחלוטין לשם החבוש באנגלית. מקור השם חבוש הוא אולי בגלל המעטה הפלומתי (2) שנראה כ"חובש" את הפרי (בדומה ל"חבוש בבית האסורים") או אולי בגלל תכונת הפרי לגרום לעצירות (חבש = עצר).

בירושלמי (כלאים, פ"א דף כז טור א /ה"ד) מצאנו: "פרישין. אמר רבי יונה אספרלגין, ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן פריש לקדירה אלא מין זה בלבד". ייחודו של החבוש הוא אכן בכך שהדרך העיקרית לאכילת רוב הזנים היא על ידי בישול בקדירה או לאחר הכנת מוצרים כמו משקאות או מקפא (ג'לי). אמנם החבושים הגדלים כיום בישראל ניתנים לאכילה ללא בישול אולם רוב זני החבושים קשים, חמוצים ומרירים מכדי לאוכלם נא. ייתכן וסוגייתנו מתייחסת לזן אכיל ללא בישול אך לאחר ייבוש: "היה אוכל בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות. בענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין, לא יאכל עד שיזמין. וכן אתה אומר באפרסקין וחבושין, ובשאר כל מיני פירות". גם בימינו יש הנוהגים לייבש פרוסות חבוש.
 

ראו סקירה כללית ומעודכנת של החבוש במקורות במאמר "אייתי חבושי שדינהו בארבילא". לקריאה הקש כאן.    

 

תמונה 1. עץ חבוש נושא פירות        באדיבות משפחת סמואל		תמונה 2. חבוש  מאורך - פריחה      צילם:  Manfred Heyde

   

תמונה 3. חבוש מאורך		תמונה 4. חבוש עטוף ב"פלומה"

    
  
 

---

(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
(2) החבושים המצויים בשוק בימינו חסרים את פלומה זו או משום שהם מזן שונה או משום שהם עברו ניקוי לקראת השיווק. 

 

רשימת מקורות:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 219-222)

לעיון נוסף:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 126-129).
 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)