מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

נפש עובד - סיכון ותשלום שכר בזמן

שתי דרשות על הפסוק: "ביומו תתן שכרו ...כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו" (דברים כד, טו). "מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה, לא על שכרו? דבר אחר: ואליו הוא נשא את נפשו - כל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נפשו ממנו".

עבודות מסוכנות- פסוק זה הוא הבסיס לכך שלאדם מותר לעבוד בעבודות שיש בהם סיכון פיזי מסויים. עבודה עם חומרים רעילים, נהיגה במשך שעות רבות על הכביש, טיפוס על מבנים, גגות, ועוד ועוד. הרשימה ארוכה. אלא שנדרש מהעובד וגם מהמעביד לנקוט בכל אמצעי הזהירות המקובלים, על מנת לצמצמם עד למינימום את רמת הסיכון. אין מדובר על עבודות בהם הסכנה מוחשית וברורה, וכדברי הראי"ה קוק: "שאין הכונה במקום סכנה גמורה או ספק קרוב, שהוא איסור גדול שיכנס בזה בשביל פרנסה, ולא ברשיעי עסקינן [=אין אנו עוסקים ברשעים], אלא חשש רחוק" (שו"ת משפט כהן, סי' קמג). פרנסה זה דבר חשוב אך לא במחיר התאבדות, גם אם הנזק הבלתי הפיך נגרם בהצטברות.

איסור הלנת שכר- עיקר הסוגיה היא איסור הלנת שכר. כשלא נותנים לעובד מה שמגיע לו ובזמן, בלי תירוצים ומשחקים, זה כאילו נטילת נפשו. איסור הלנת שכר הוא בפרק הזמן הקבוע והמוסכם בו משלמים משכורות. כל איחור ודחיה של ימים ושבועות, ולעיתים גם חודשים, הוא איסור גזל ועושק, גם אם חלק מהמשכורת שולמה בזמן. גם כדי למנוע ויכוחים, משפטים ודיני תורה על גובה המשכורת והתנאים הנילווים, כדאי לאמץ את עצתו של החפץ חיים, הרב ישראל מאיר הכהן מראדין: "עצה הנוגעת לענין איסור גזל, ועושק ושכר שכיר. והוא, שכל אדם שמבקש לאדם אחר שיעשה לו איזה פעולה בשכר, יקצוב עמו המקח בתחילה, דאי לאו הכי עלול מאד להיות גזלן ועושק שכר שכיר" (אהבת חסד, פרק י סעיף יג בהערה). (בהרחבה בספרי: "חובת מעביד לעובד- בריאות ושכר", שבות יהודה וישראל, ירושלים: הוצאת מכון לב, תשס"ז, עמ' 473-452).