כוס של ברכה / הרב הלל בן שלמה

ברכות נא ע"א 
 

בכמה מקומות בדברי חז"ל נזכרת "כוס של ברכה". מדברי הגמרא להלן (נב,א) משתמע, שבית הלל ובית שמאי נחלקו בשאלה אם ברכת המזון טעונה כוס, ונראה לכאורה, שלפי בית הלל שהיא טעונה כוס, יש חובה לברך על הכוס (ולפי אחד התנאים אף בית שמאי סוברים כן; ובדברי הפוסקים יש שכתבו כן עכ"פ כשיש זימון). בגמרא בשבת (עו,ב) כוס זו מכונה "כוס יפה", ובגמרא בחולין (פז,א) נזכר, כי כוס זו שווה ארבעים זהובים.

הגמרא מונה עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה:

א. הדחה. ב. שטיפה. ג. חי. ד. מלא. ה. עיטור. ו. עיטוף. ז. נוטלו בשתי ידיו. ח. נותנו בימין. ט. מגביהו מן הקרקע טפח. י. נותן עיניו בו.
ויש אומרים: אף משגרו במתנה לאנשי ביתו.
רבי יוחנן אומר: "אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד: הדחה ושטיפה, חי ומלא".

נראה לכאורה, כי רבי יוחנן חולק על הדעה הראשונה, אולם בהמשך הגמרא מובא בשם רבי יוחנן עצמו "ראשונים שאלו – שמאל מהו שתסייע לימין?", ומשמע שאף הוא מקבל דברים נוספים פרט לארבעת אלו שהוא מונה. התוספות (ד"ה אין) כותבים, שרבי יוחנן אינו בא לחלוק על הנתינה לימין, ומאחר שנזכר בגמרא לגבי האמוראים שנהגו בעיטור ועיטוף, משמע שהיו נזהרים בכולם. נראה לבאר בכוונתם, שאף על פי שאין חובה מן הדין להחמיר בכולם, לכתחילה מן הראוי לעשות כן (וכן כותב הרשב"א).

בהמשך הגמרא מובאים דברי עולא בשם רבי יוחנן, שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש, ועל כן עולא סבר שאין צורך לשגר לאשה כוס של ברכה. ייתכן שאף רבי יוחנן לשיטתו, שסבר שיש רק ארבעה דברים, לא ראה צורך להחמיר כדעת היש אומרים.

הרמב"ם בהלכות ברכות (ז,טו) מביא רק את ארבעת התנאים של רבי יוחנן, ונראה שסבר בדעתו שאין צורך בשאר הדברים כלל. אבל השו"ע (קפג,א-ה) מביא את שאר הדברים גם כן (כולל לשגר ברכה לאנשי ביתו), פרט לעיטור ולעיטוף. דברים אלו מבוססים על הבנת הטור בדעת התוספות, כי רבי יוחנן בא למעט עיטור ועיטוף בלבד (וכך כותב שם הרא"ש). אמנם, מאחר שאמוראים רבים ואף היותר מאוחרים נהגו בזה (רב חסדא, ר' חנן, רב ששת, רב פפא, רב אסי – ויש גורסים רב אשי), נראה היה לומר לכאורה, שההלכה היא כדבריהם, אף אם רבי יוחנן חולק. כמו כן, התוספות מסיקים שיש להחמיר, ואף אם אין כוונתם שיש חיוב בדבר, לכאורה היה צורך להביא דברים אלו להלכה, לפחות בנוגע לדין לכתחילה. באופן זה נראה להבין את דברי רש"י בשבת (עו,ב ד"ה כוס), הנוקט ששה דברים לגבי כוס של ברכה: ארבעת אלו של רבי יוחנן, וכן עיטור ועיטוף (וניתן לבאר בדעתו, שעל שני פרטים אלו רבי יוחנן אינו חולק, או שאף אם נאמר שהוא חולק, יש לקבלם להלכה).