הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: "רשב"י"

ברכות לה ע"ב

 תנו רבנן: ואספת דגנך, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: +יהושע א'+ לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך - הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל; רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?
אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר: +ישעיהו ס"א+ ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: +דברים י"א+ ואספת דגנך; ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן, שנאמר: +דברים כ"ח+ ועבדת את אויבך וגו'.
אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן.
אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי - זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי - זו וזו לא נתקיימה בידן. 

1.
בקטע הנ"ל באה לידי ביטוי מובהק שיטתו של רשב"י, שהכל תלוי בפנימיות-כוונה-לימוד תורה ולא במעשה בפועל של האדם – "דרך ארץ".

2.
מדברי אביי ורבא משמע שלא פסקו כרשב"י, ואמנם אין הלכה כמותו.

3.
ויש מי שאומר שאין הכרח שאביי פוסק, שאין הלכה כרשב"י, כי יתכן, שהוא רק אומר, שבדורותיו לא היו ראויים לכך, אבל בהחלט יש חובה לקיים לכתחילה את דברי רשב"י ["מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד י]. ויש לזה סימוכין, שהרי, כיצד אביי פוסק בניגוד לרשב"י בגלל ש"לא עלתה בידן", הרי זו לא הוכחה "חוקית".

4.
וראה ב"ילקוט ביאורים", עמוד י, שמסביר את התנהגות האברכים בכוללים בימינו, שרק בארץ ישראל אמר רבי ישמעאל את דינו, כי יש מצוה לעבוד וליישב את ארץ ישראל אבל בחו"ל הוא מודה לרשב"י.