יתמא בר ארמלתא
נדה סט ע"א
"אתרמי להו יתמא בר ארמלתא".
הביטוי "יתמא בר ארמלתא" צריך ביאור, הרי כל יתום הוא בנו של אלמנה!
אלא שכתב בבית הבחירה למאירי מסכת קידושין דף לא ע"א:
"יש מפרשין מבין ריסי עיניך נִּכָּר שבן אלמנה אתה כלומר שאתה פקח וכמו שאמרו בפרק חלק ההוא יתמא בר ארמלתא קטלינהו לכלהו שסתם בני אלמנה נכנעים ומתגדלים בפקחות.
ויש מפרשים שבן אלמנה אתה שנשאת לבעל ואתה שואל בין אמך לבעל אמך".
לביאור הראשון 'בר ארמלתא' הוא רק כינוי להיותו חריף, כמצוי אצל היתומים, וכדוגמא שבסוגייתנו.
לביאור השני 'בר ארמלתא' הוא דוקא בנה של אלמנה שנישאה לאיש אחר.
לפי זה מבוארת סוגייתנו שהיה עני ביותר ולא יכל לקנות שור. כי לא די שאין לו אב, אלא שגם נכסי אמו שקיבלה בכתובתה מבעלה הראשון כבר נשתעבדו לבעלה השני. וגם היא עצמה כבר מנועה מלעוזרו ולטפל בו, כמו שאמרו לענין כיבוד אביה ואמה (מסכת קידושין דף ל ע"ב) "אשה אין סיפק בידה לעשות, מפני שרשות אחרים עליה". ובעלה אינו מרחמו, כלשון רש"י במסכת כתובות דף ס ע"ב: "ובעל זה אינו אביו שיקנה לו ביצים וחלב".
