הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "רב ורבי חנינא"

נידה סט ע"א

 איבעיא להו: הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שמיני ומצאו טהור, ושאר הימים לא בדקו,
תלמוד בבלי מסכת נדה דף סט עמוד א
לרבי אליעזר מהו? תחלתן וסופן בעינן, והכא - תחלתן איכא סופן ליכא. או דילמא - תחלתן אף על גב שאין סופן?
אמר רב: היא היא, תחלתן אע"פ שאין סופן. ורבי חנינא אמר: תחלתן וסופן בעינן, הכא - תחלתן איכא סופן ליכא. מיתיבי: ושוין בזב ובזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שמיני ומצאו טהור - שאין להם אלא שמיני בלבד. מאן שוין? לאו רבי אליעזר ורבי יהושע? לא, ר' יהושע ור' עקיבא. אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: נדה שהפרישה בטהרה.
 

1.
רא"ש מסכת נדה פרק י סימן ה:

.. ופסק הראב"ד ז"ל דהלכה כרב משום דרב ששת ורבי ירמיה שקלו וטרו אליביה אלמא סבירא להו כוותיה. ועוד מדפריך עליה מברייתא דטועה דבפ' המפלת (נידה דף כט ב) ושני לה לאו מי אוקימנא כרבי עקיבא דאמר בעינן ספורין בפנינו ומנא תימרא דלרבנן לא בעינן ספורין בפנינו.
דתניא טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי וכו'. אלמא הלכה כרב.

ואף על גב דדחי לה רב אחא בריה דרב יוסף דיחויא בעלמא הוא הלכך נשים האידנא שהן ספק זבות צריכות להפסיק בטהרה לבדוק עצמן שידוע שנסתם מעיינה כדאמר רב שצריכה להפסיק בטוהר בשלישי שלה ולמחרתו תתחיל למנות שבעה נקיים ובאותן שבעה נקיים תבדוק עצמה בכל יום ...

הרא"ש מסביר שהלכה כרב מפני שאמוראים דנו בגמרא לפי שיטתו והכלל הוא "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה". ויתכן שמתאים אף לכלל "הלכה כבתראי".

1.1
אמנם – בסוגייתנו - הפוסקים אומרים שראוי להחמיר כרבי חנינא.

2.
האם אפשר להסיק מדבריו שלולא דברי רב ששת היינו צריכים לפסוק כרבי חנינא נגד "רב"? יתכן שכן:

3.
"רבי חנינא" "סתם" הוא רבי חנינא בר חמא [ראה באטלס עץ חיים כרך ד עמ' 193 רשימה של הרבה "רבי חנינא"],
היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא. יש מחלוקת בפרשנים אם היה גדול או קטן מהאמורא רב. הרמב"ם כותב שרב היה תלמידו של רבי חנינא בר חמא.
ואם רב היה תלמידו של "רבי חנינא" ממילא הלכה צריכה להיות כדברי "רבי חנינא", ולכן הרא"ש צריך להוכיח ולנמק מדוע הלכה בסוגייתנו דווקא כ"רב".