סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מאי בינייהו"

נידה סו ע"א


ונאמנת אשה לומר מכה יש לי במקור שממנה דם יוצא - דברי רבי, רשב"ג אומר: דם מכה הבא מן המקור - טמא. ורבותינו העידו על דם המכה הבא מן המקור שהוא טהור.
מאי בינייהו? אמר עולא: מקור מקומו טמא איכא בינייהו.
 
1.
יש שני ביטויים דומים: "מאי בינייהו" ו"במאי קמיפלגי". משמעות הביטוי הראשון הוא, שהגמרא מחפשת מקרה שבו תבוא לידי ביטוי המחלוקת בין החכמים, ואילו הביטוי השני - "במאי קמיפלגי" – מלמד, שהמחלוקת ידועה אלא, שהגמרא מחפשת את "שורש" המחלוקת - מדוע הם חלוקים.

2.
ערוך לנר מסכת נדה דף סו עמוד א:

בגמרא מאי בינייהו. הלשון קשה דכי לא ידע דאיכא בינייהו דלרשב"ג טמא ולרבותינו טהור מה שאמרו בפירוש ואם בא לפרש הטעם ה"ל למימר במאי קמפלגי כלשון הגמרא בשאר מקומות
ולענ"ד י"ל דבלא"ה לשון הברייתא קשה דקאמר דברי רבי רשב"ג אומר וכו' דלשון זה לא מצאנו אלא היכא דפליגי אבל הכא רבי אומר דבר אחר ורשב"ג אומר דבר אחר ואיך שייך בזה לשון זה

הוא מעלה כמה שאלות:

2.1
הרי המחלוקת בין "רבי" לרשב"ג מאד ברורה והיא ממש מפורשת בדבריהם המפורשים, ומדוע יש לשאול "מאי בינייהו".

2.2
מלשון הברייתא: "... דברי רבי, רשב"ג אומר..." משמע שרשב"ג בא לחלוק על "רבי", וקשה: הרי הם לא מדברים על אותו עניין [וכלשון ה"ערוך לנר": "רבי אומר דבר אחד ורשב"ג אומר דבר אחד"].

3.
והוא משיב:

ונראה שזה קושית הגמרא מאי בינייהו דקרי על רבי ורשב"ג מאי בינייהו שנאמר בברייתא בלשון פלוגתא ועל זה משני מקור מקומו טמא איכא בינייהו דלעיל (נידה דף טז א) פליגי רבי ורשב"ג דרבי ס"ל מקור מקומו טהור ורשב"ג ס"ל מ"מ טמא
ולכן מפרש דגם הכא פליגי בהכי
דרבי קאמר סתמא ונאמנת אשה לומר וכו' דמשמע בין לטהרות בין לבעלה
ועל זה קאמר דברי רבי ורשב"ג אומר דם מכה הבא מן המקור טמא ואיכא בינייהו אם טמאה.

בתשובתו הוא למעשה מחבר בן שתי השאלות לעיל. על זה עצמו - שמשמע בברייתא שיש מחלוקת בין "רבי" לרשב"ג הגמרא שואלת "מאי בינייהו". כלומר, כוונת הביטוי "מאי בינייהו" בסוגייתנו היא הקשות, הרי הם כלל לא חלוקים בדין.
והגמרא עונה, שהם חלוקים בברייתא שבסוגייתנו – לעניין בעלה - בדיוק לפי מחלוקתם של "רבי" ורשב"ג בברייתא בדף טז – לעניין טהרות.

4.
המשך דבריו:

ועיין לעיל (נידה דף כב ב) דנקט ג"כ לשון "מאי בינייהו" במקום במאי קמפלגי ושם ג"כ פירשתי אמנם אם נפרש הכא ג"כ כפשוטו דעל רשב"ג ורבותינו קאי

מכ"מ י"ל דנקט הך לשון ולא במאי קמפלגי משום דקאי אתרווייהו גם על מה שבין רבי ורשב"ג ולכן שינה הלשון הפשוט ונקט לשון מאי בינייהו:


הוא מביא הסבר נוסף: הגמרא שינתה בכוונה וכתבה דווקא את הביטוי "מאי בינייהו" כדי להדגיש ששאלתה היא: מה הטעם שרשב"ג חולק גם על "רבי" וגם על "רבותינו".

5.
וראה "מתיבתא", הערה כב, שמביא גם את ההסבר הכללי של "הליכות עולם", [שער ב, פרק א, ו] שלפעמים שואלת הגמרא "מאי בינייהו" וכוונתה לשאלה "במא קמיפלגי" – דהיינו מה טעם המחלוקת.

6.
ונראה, שיש לבדוק האם הסבר ה"ערוך לנר" בסוגייתנו יענה על כל המקומות בש"ס, שיש בהם תופעה של הסבר הביטוי "מאי בינייהו" דווקא כמשמעות הביטוי "במאי קמיפלגי".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר