אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה
נדה סד ע"ב
"רבי יהודה אומר: כל גפן יש בה יין, ושאין בה יין – הרי זה דורקטי. גמ'. תנא: דור קטוע".
צריך ביאור מה מחדש בזה רבי יהודה להלכה.
וכתב הערוך לנר: "ויש נפקותא לדינא דלרבי יהודה שהיא כעקרה אין רשאי לישא אותה מי שלא קיים פריה ורביה".
עוד יש לומר שרבי יהודה לשיטתו במשנה במסכת יבמות דף סא ע"א: "כהן הדיוט... רבי יהודה אומר: אף על פי שיש לו אשה ובנים לא ישא אילונית, שהיא זונה האמורה בתורה". ופירש רב הונא שם בעמוד ב: "מאי טעמא דרבי יהודה? דכתיב: (הושע ד, י) וְאָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ, כל ביאה שאין בה פירצה - אינה אלא בעילת זנות".
כלומר שתשמיש כדרך כל הארץ אינו אלא באשה היכולה ללדת, או שיכלה בעבר, או שתוכל בעתיד. ואם אין בה מציאות של לידה כלל, דורהּ בהכרח יִקָּטַע במקום שיפרוץ לרוב, ואסורה היא אז לכהן. ובא רבי יהודה אצלנו לבאר את סימנה של אותה קטועה.
וככתוב: (תהלים קכח, ג) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה. אם כגפן היא, שכל גפן יש בה יין, הרי היא פוריה.
