הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "שרבי מאיר אומר"

נידה סא ע"א

שלשתן ומצאו טהורין - כולן טמאים, דברי ר"מ. שר"מ אומר: כל דבר שהוא בחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו, עד שיודע לך טומאה היכן היא. וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה. 

1.
רמב"ם הלכות טומאת מת פרק ט הלכה י:

גל טמא שנתערב בשני גלין טהורין בדק אחד מהן ומצאו טהור הוא טהור והשנים טמאין, בדק שנים ונמצאו טהורים הן טהורים והשלישי בחזקת טמא,
בדק שלשתן ומצא טהור כולן בחזקת טומאה עד שיבדוק שלשתן עד שיגיע לסלע או לבתולה ויהיו שלשתן טהורין.

2.
כסף משנה הלכות טומאת מת פרק ט הלכה י:

[י] גל טמא שנתערב וכו'. משנה בפ"ט דנדה דף ס"א) וכחכמים:

הרמב"ם פוסק כחכמים במשנה.

3.
מהי משמעות הביטוי "שרבי מאיר אומר" - מופע יחידאי בש"ס, במשנה [לגבי רבי מאיר]?

4.
בגמרא יש דיון בין רבי מאיר לחכמים, ולכאורה נראה שדברי חכמים הם דחוקים ליישוב ההוכחות מהברייתות לטובת שיטת רבי מאיר במשנתנו. כנראה, שהגמרא מבינה שרבי יהודה הנשיא מנסח במשנה "שרבי מאיר אומר" בכוונה כדי לפסוק כמותו.

5.
למרות האמור לעיל הרמב"ם פוסק כחכמים [ומפני הכלל הפשוט שהלכה כרבים – כחכמים נגד רבי מאיר או כחכמים נגד תנא קמא] - כנראה שהוא סובר שממהלך הגמרא שמיישבת את כל הברייתות גם לפי חכמים משמע ש"עורך הגמרא" פוסק דווקא כחכמים.