סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

מ"ט אין מברכים על נר שעשה בו העכו"ם מלאכה

ברכות נב ע"ב


אין מברכין וכו', בשלמא נר משום דלא שבת וכו', ופירש"י ממלאכת עבירה שהעכו"ם עושה מלאכה לאורו, ותניא לקמן (נג.) אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבדה בו עבירה, עכ"ל ע"ש. וצ"ע דיעוי' בסנהדרין (נח:) דב"נ ששבת חייב מיתה יעו"ש, וא"כ מה בכך שעשה העכו"ם "מלאכה" לאורו הא אין זה עבירה כלל, ואדרבה אם "שבת" ולא עשה מלאכה בשבת הוא דהוי "עבירה" ולא כשעשה מלאכה, וצע"ג. וכן יעוי' בספר "משמר הלוי" שג"כ תמה על דברי רש"י הללו.

והנה יעוי' בה' ברכות דהריטב"א (נדפס בסוף חי' הריטב"א שע"י מכון הר' קוק) [בפ"ח אות יח'] שכ' בזה"ל, ומברך במוצ"ש וכו', אבל אינו מברך על אור שלא שבת ממלאכת עבודה, והוא שנעשה בו מלאכה בשבת באיסור, אבל אם הדליקו לחולה או לחיה [יולדת] שהוא היתר ומצוה מברכים עליו במוצ"ש, עכ"ל. והנה בדכ' ממלאכת עבודה, יל"ע דבגמ' לפנינו כ' דדוקא אם נעבדה בו עבירה אין מברכים עליו, ולא כן אם נעשית בו עבודה בשבת והיינו בהיתר דמברכים ע"ז, ומהו שכ' שלא שבת מעבודה. ויעו"ש במגיה שכ' דאכן גי' הריטב"א כגי' כתי"מ וכו' ודלא כלפנינו ע"ש. וא"כ שמא רש"י ג"כ גרס כהריטב"א, וצריך לג' ברש"י ממלאכת עבודה וכו' הואיל ונעבדה בו עבודה, ודלא כש"כ לפנינו "עבירה", ולפי"ז לק"מ.

ועוד י"ל דיעו"ש עוד בריטב"א (באות יט') שכ' בזה"ל, נר של גוי אין מברכין עליו שמא עשה בו מלאכה בשבת, ואע"פ שהגוי מותר במלאכה, כיון שנעשה בו מלאכה שלא למצוה אין מברכין בו, ואין זה דומה לנר של חולה שנעשה למצוה וכו', עכ"ל ע"ש. וא"כ שמא זהו כוונת רש"י דנעבדה בו עבירה, דלאו דוקא שעשה בו הגוי דבר איסור בהדלקת הנר בשבת אלא שעכ"פ לא השתמש בו לדבר "מצוה" כחולה ויולדת ונחשב כדבר "עבירה" וע"כ אסור לברך עליו. אך נר' דוחק, וצ"ל כש"כ לעיל. אולם יעוי' בחי' הריטב"א שם בד"ה אסיקנא וכו' וז"ל, ואור ששבת מברכין עליו, ואיזהו שבת, כל ששבת מלאכת עבירה ואפי' נעשה בו מלאכה בהיתר כגון לחיה ולחולה, שבת קרינן ביה, עכ"ל ע"ש. ומבואר שגרס כלפנינו, ודלא כדגרס בהלכותיו שם, וצ"ע. וכן בדכ' דכל שנעשה בו מלאכה בהיתר וכו', משמע דאף בגוי שהדליקו ג"כ מברכים ע"ז דאכתי הוי מלאכה בהיתר ויל"ע בזה. ועכ"פ בדעת רש"י י"ל כנ"ל דג' "עבודה".

וכן יעוי' בשו"ת הרא"ש [כלל כב' אות ה'] שכ' בזה"ל, וכותי שהדליק את הנר בשבת אע"ג דכותי הדליקו בהיתר, נקרא אור שלא שבת ממלאכת עבודה דקאמר בגמ' פי' ממלאכה שהיא עבודה לישראל, ולא קאמר שלא שבת מעבודה, ושלום, אשר בהרר"י זצ"ל, עכ"ל הרא"ש יעו"ש. והכי קי"ל בשו"ע (סי' רחץ' ס"ה) יעו"ש. וא"כ מבואר להדיא דגרס כגי' הנ"ל דבעינן שישבות מעבודה ולא מעבירה. [אולם למעשה אינו נפק"מ לדעת הרא"ש, שכן ס"ל דאפי' אם נעשה בו מלאכה ע"י גוי ג"כ אין לברך עליו ואע"פ שאינו "עבירה"]. וכן יעוי' בספר "גליוני הש"ס" לגרי"ע ז"ל הכא שציין לרא"ש הנ"ל, וכ' דכנראה שהיה גירסתו כאן מלאכת "עבודה", עכ"ד ע"ש. וא"כ י"ל דה"נ צל"ג ברש"י וא"כ לק"מ.

ועוד י"ל דכוונת רש"י כש"כ הרא"ש דכיון שאילו היה הישראל עושה מה שעשה הכותי היה מלאכת איסור ע"כ א"א לברך ע"ז דנחשב שלא "שבת", וא"כ זהו מש"כ רש"י דאם עשה בו העכו"ם מלאכה נעבדה בו עבירה, דכיון שאם הישראל היה עושהו היה "דבר איסור" א"כ אף אם הגוי עשהו הרי זה נחשב דנעבדה בו עבירה, ואע"פ שהגוי עשהו בהיתר. דכל שאילו היה נעשה ע"י ישראל היה "איסור" ע"כ נחשב שלא שבת ממלאכת עבירה. ודו"ק.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר