הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המושג: "אפילו תימא"

נידה מג ע"א

היה אוכל בתרומה והרגיש וכו'. אוחז? והתניא, ר"א אומר: כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם! אמר אביי: במטלית עבה. רבא אמר: אפילו תימא במטלית רכה, כיון דעקר - עקר.
ואביי - חייש דילמא אתי לאוסופי,
ורבא - לאוסופי לא חייש.
והתניא: למה זה דומה - לנותן אצבע בעין, שכל זמן שאצבע בעין - מדמעת וחוזרת ומדמעת! ורבא - כל אחמומי והדר אחמומי בשעתא לא שכיח.

1.
בפשטות, יש מחלוקת בגמרא בין אביי לרבא במקרה שרוצה לאכול תרומה ומרגיש שפלט זרע. לפי אביי צריך לאחוז את האמה במטלית עבה, ולפי רבא אפשר להסתפק בכך שיחזיק באמצעות מטלית רכה.

2.
רמב"ם הלכות תרומות פרק ז הלכה ד:

מי שהיה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו איבריו להוציא שכבת זרע אוחז באמה ובולע את התרומה.

משמע מהרמב"ם שלא צריך בכלל מטלית אלא "אוחז באמה" – כפשט המשנה.

3.
רדב"ז הלכות תרומות פרק ז הלכה ד:

מי שהיה אוכל בתרומה וכו'. משנה בפ' יוצא דופן (נידה דף מ) כלשון רבינו ותנן נמי התם הזב ובעל קרי אין מטמאין עד שיצא טומאתו לחוץ והכי עדיף מהפסד התרומה אשר בפיו ומותבינן עלה דמתני' והתניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם ומתרץ אביי במטלית עבה רבא אמר אפי' במטלית רכה כיון דעקר עקר וקי"ל כרבא ולפיכך לא חילק רבינו ומשמע דאפי' לאחוז למעלה מהעטרה מותר כיון דעקר עקר דמשום חימום דהשתא לא נפיק מידי ואפשר דלמעלה מהעטרה עדיף טפי משום דמצי לעכב הזרע שלא יצא אבל למטה מעטרה שמא לא יוכל לעכב את הזרע:

הוא אומר שהרמב"ם פוסק כרבא, אבל לא ברור, הרי רבא עצמו אומר שצריך לאחוז באמצעות מטלית רכה ואילו הרמב"ם כלל לא מזכיר זאת בדבריו.

4.
ה"אור שמח" מיישב: כל הדיון בסוגייתנו הוא כדי ליישב את דברי רבי אליעזר בברייתא אבל "רבי יהושע" חולק עליו במשנה [מסכת תרומות, פרק ב, משנה ב] לעניין תרומה. ולפיו לא צריך כלל במטלית – וכפשט משנתנו, ולא קשור למחלוקת אביי ורבא.

5.
ויש אומרים שרבא בגמרא אמר את דבריו רק לפי דברי אביי, אבל רבא עצמו באמת סובר שאין צורך בשום מטלית [ונראה להוסיף: באמת מדובר כפשט המשנה ולא כברייתא של רבי אליעזר]. ונראה שזאת היא המשמעות של הביטוי "אפילו תימא" – לפי שיטתך, ולא בהכרח שאני [רבא] סובר כך.

6.
ואולי המחלוקת [בין הפרשנים אליבא דרבא] היא בפירוש המושג "אפילו תימא..." האם זו רק דחיית העניין הקודם או מבטא את מסקנת העניין. לפי הרמב"ם [כפי שהסברנו אותו] רבא רק דחה את דברי אביי ולא התכוון שזו המסקנה.