הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אפילו למאן דאמר"

נידה לח ע"א-ע"ב

ר' יהודה אומר דיה וכו'. תניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: דיה חדשה, ויש בדבר להקל ולהחמיר. כיצד, קשתה שנים בסוף שמיני ואחד בתחלת תשיעי, ואפילו בתחלת תשיעי ילדה - הרי זו יולדת בזוב. אבל קשתה יום אחד בסוף שמיני ושתים בתחלת תשיעי, ואפילו בסוף תשיעי ילדה - אין זו יולדת בזוב.
אמר רב אדא בר אהבה: ש"מ, קסבר רבי יהודה שיפורא גרים. איני, והא אמר שמואל: אין אשה מתעברת ויולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום, או למאתים ושבעים ושנים יום, או למאתים ושבעים ושלשה!
הוא דאמר כחסידים הראשונים, דתניא: חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא ברביעי בשבת, שלא יבואו נשותיהן
לידי חלול שבת. ברביעי ותו לא? אימא: מרביעי ואילך.
אמר מר זוטרא: מאי טעמייהו דחסידים הראשונים - דכתיב +רות ד'+ ויתן [ה'] לה הריון הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו.
אמר מר זוטרא: אפי' למ"ד יולדת לתשעה - אינה יולדת למקוטעים, יולדת לשבעה - יולדת למקוטעים, שנאמר +שמואל א' א'+ ויהי לתקופות הימים ותהר חנה ותלד בן, מיעוט תקופות - שנים, מיעוט ימים - שנים.
 

1.
יש פוסקים כמר זוטרא, שיולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעים.

2.
ומסביר הריב"ש [מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קצז]: שמואל סובר כ"חסידים הראשונים" שאינה יולדת למקוטעים, והם נחשבים כ"רבים" נגד רבי יהודה שהיולדת לתשעה – יולדת למקוטעים.

3.
וראשונים אחרים [הרמב"ן והרשב"א] כן פוסקים כרבי יהודה – שהיולדת לתשעה – יולדת למקוטעים.

4.
יש מוכיחים זאת מהביטוי "אפילו למאן דאמר..." שמוסבת על דעת שמואל משמע שאין כך הלכה – כשמואל. והגר"א דווקא טוען להיפך, שמשמעות הביטוי "אפילו למאן דאמר" משמע שכך הלכה ["ילקוט ביאורים", עמוד קצז, ובהערה ד]. הערה: וכנראה ששתי הדעות יטענו ש"עורך הגמרא" כתב את הביטוי הזה.

5.
בכל מקרה – אומרים הפוסקים – השתנו הטבעים וכיום הנשים יולדות למקוטעין.

6.
הערה מעניינת: יש שמסבירים ש"חסידים הראשונים" נחשבים כ"רבים". חייבים לומר שמדובר כנראה בקבוצת תנאים בלתי מזוהה – למרות חשיבותם - שאינה כוללת אולי את התנאים ה"מפורסמים". ואולי בגלל זה יש מחלוקת אם פוסקים כמותם, כלומר, האם באמת יש להם תוקף של רבים" נגד יחיד.

7.
לפי מי שפוסק שלא כחסידים הראשונים יאמר שהפסוק שהובא לדעתם הוא "אסמכתא בעלמא", ובלשון הריטב"א:

"הריון בגמטריא וכו'. סמך בעלמא נקטו להו ולאו דגמירי ליה דהא לית הלכתא כוותיהו."

ונראה לומר חידוש גדול, שהריטב"א מתכוון בביטוי "סמך בעלמא" [הריטב"א אומר זאת במסכתנו גם בנידה דף לב] שהכוונה רק לזכרון ולא לביטוי "אסמכתא בעלמא" שלפי שיטת הריטב"א הכוונה היא לרצון ה'.