הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: רב ולוי

נידה לה ע"ב

איתמר, רב אמר: מעין אחד הוא, התורה טמאתו והתורה טהרתו. ולוי אמר: שני מעינות הם, נסתם הטמא - נפתח הטהור, נסתם הטהור - נפתח הטמא.
מאי בינייהו? איכא בינייהו: שופעת מתוך שבעה לאחר שבעה, ומתוך ארבעה עשר לאחר ארבעה עשר, ומתוך ארבעים לאחר ארבעים, ומתוך שמנים לאחר שמנים, לרב - רישא לקולא וסיפא לחומרא, ללוי - רישא לחומרא וסיפא לקולא.
מיתיבי, דם היולדת שלא טבלה, בית שמאי אומרים: כרוקה וכמימי רגליה, וב"ה אומרים: מטמא לח ויבש. קא ס"ד דפסקה, בשלמא לרב דאמר מעין אחד הוא - משום הכי מטמא לח ויבש, אלא ללוי, דאמר שני מעינות הן אמאי מטמא לח ויבש? אמר לך לוי: הכא במאי עסקינן - בשופעת. אי בשופעת - מ"ט דב"ש? קסברי ב"ש: מעין אחד הוא. בשלמא ללוי - היינו דאיכא בין ב"ש וב"ה, אלא לרב מאי בינייהו? איכא בינייהו יומי וטבילה, דבית שמאי סברי ביומי תלה רחמנא, וב"ה סברי ביומי וטבילה.

1.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ו הלכה א:

דם הנדה ודם הזבה ודם הקושי ודם יולדת ודם טוהר של יולדת כולו דם אחד הוא ומן המקור הוא בא ומעין אחד הוא ובזמנים בלבד הוא שישתנה דינו ותהיה רואה דם זו טהורה, וזו נדה, וזו זבה.

הרמב"ם פוסק כ"רב", וראה ב"מתיבתא", "אליבא דהלכתא", בהערה עה.

2.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ז הלכה ז:

יולדת בזוב שלא פסק דמה אין לה דם טוהר, אלא כל דם שתראה כדם זיבה הוא, אבל אם ספרה שבעת ימים נקיים ושלמו י"ד של נקבה וטבלה ואח"כ ראתה דם בתוך מ' של זכר ושמונים של נקבה ה"ז דם טוהר.

3.
מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק ז הלכה ז:

יולדת בזוב וכו'. משנה שם (נידה דף ל"ד) דם היולדת שלא טבלה ב"ש אומרים כרוקה וכמימי רגליה וב"ה אומרים מטמא לח ויבש ומודים ביולדת בזוב שהיא מטמאה לח ויבש ואמרו בגמרא (נידה דף ל"ה:) דבלא ספרה הוא דמודו ב"ש אבל ספרה ולא טבלה וראתה פליגי ב"ש וקי"ל כב"ה ובספרה וטבלה פשוט הוא שהדם הבא לאחר מכן בתוך מלאת אינו כלום והרי הוא כדם טוהר אחר כנזכר שם. ועתה אבאר דעת רבינו. מ"ש לא ספרה שאין לה דם טוהר מבואר בגמרא דקי"ל דמעיין אחד הוא וביומי תלא רחמנא ואפילו ב"ש דמקילים סברי יולדת גרידא דשלימו לה יומי אבל יולדת בזוב דבעי' ספורים וליכא. ומ"ש שאם ספרה וטבלה מבואר שם בברייתא ביולדת שאם טבלה וראתה טהורה וכמ"ש:

הוא מדגיש "דקי"ל דמעיין אחד" - כרב.

4.
ההלכה כרב נגד "לוי" על פי הכלל הבא:
חידושי הריטב"א מסכת כתובות דף כז עמוד א:

והלכתא כרב וכחזקיה, דרב ולוי הלכתא כרב, וחזקיה ורבי יוחנן הלכה כחזקיה דרביה דרבי יוחנן הוה.

ראה גם בדף הבא.