סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מאן תנא"

נידה לב ע"א


ומאן תנא דחייש למיעוטא -
ר"מ היא [=רבי מאיר היא], דתניא, קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין - דברי ר"מ, אמרו לו לר"מ: יפה אמרת שאין חולצין - איש כתוב בפרשה, ומקשינן אשה לאיש, ומה טעם אין מיבמין? אמר להן: קטן - שמא ימצא סריס, קטנה - שמא תמצא אילונית, ונמצאו פוגעין בערוה שלא במקום מצוה. ורבנן - זיל בתר רובא דקטנים, ורוב קטנים לאו סריסים נינהו, זיל בתר רובא דקטנות - ורוב קטנות לאו אילונית נינהו.

 1.
הגמרא אומרת שדין משנתנו מתאים לשיטת רבי מאיר בש"ס שחושש למיעוט ולא הולך לגמרי אחרי הרוב.

2.
שואלים הפרשנים, הרי ברור שמשנתנו היא לפי שיטת רבי מאיר גם בגלל שמשמע ממנה שהכותים היו גרי אמת ולא גרי אריות, וכן בגלל ש"סתם משנה" – רבי מאיר.

3.
אלא שכוונת הגמרא בביטוי "מאן תנא" לומר שאין תנא אחר שחושש למיעוט, אלא רבי מאיר בלבד.
לפי הנ"ל יוצא, שפירוש הביטוי "מאן תנא" הוא: האם יש יותר מתנא אחד שסבור כך?

4.
נעיין בדברי ה"יד מלאכי" כללי התלמוד כלל תנד:

מאן תנא וכו', דלא כפלוני פי' הוא מאן תנא דפליג עד שהוא צריך לאשמועינן דין זה שהוא פשוט
ומשני דלא כפלוני כלומר שאינו פשוט והוצרך לאשמועינן לאפוקי מר' פלוני כן אני רגיל לפרש לשון זה בכולה גמרא אף שרש"י אינו מפרש כן באר שבע דף י' ע"ד (ובדפוס פרנקפורט דף ח' ב')

ולי הדיוט אחר המחילה לא נהירא דהא ברוב המקומות שבא לשון זה בגמרא קאמר עוד אחריו דאי כפלוני האמר וכו' ואם כדבריו כיון שהשיב ואמר דלא כפלוני כלומר שהוצרך למתנייה כדי לאפוקי מר' פלוני די והותר אמאי צריך תו למימר דאי כפלוני וכו' אלא וודאי מלשון זה משמע דשאלת מאן תנא וכו' הוא משום דבעי למידע באמת מי הוא התנא דתני כן והשיב לו שהוא דלא כפלוני דאי כפלוני לא מצי אתי דאמר כך וכך,

וכן יש להוכיח ממאי דקאמר בסוף פ"ק דשבועות דף י"ג ב' מאן תנא דלא כר' יהודה והדר קאמר ומני ר"ש היא דמשמע כדכתיבנא

... סוף דבר אם איתא להא דהרשב"א ז"ל בכולהו דוכתי דקאמר דלא כפלוני ואתי כרבנן או כמאן דרגיל תלמודא לפסוק כוותיה בדיני אחריני הוה ליה להש"ס למימר רבנן היא או ר"פ היא כיון דדוקא בר"א שייך טעמא דלא מוקי אלא מדוחק וכו'
... לכן נלע"ד לומר דרבינא ורב אשי מסדרי התלמוד קבעו הדברים בש"ס כפי אשר שמעו אותם מפי האומרם ובההוא לישנא ממש דאיתמר בבי מדרשא ומזה נמשך דלפעמים קאמר מאן תנא ר"פ היא וזמנין קאמר מאן תנא דלא כפלוני משום דבאותו הלשון עצמו ששמעוהו כך קבעוהו בתלמוד ...

עיקר הסברו הוא כך: אמנם רב אשי ורבינא ידעו מתוך כל הש"ס כמי מתאימה שיטת ברייתא מסויימת ובכל זאת כתבו את הביטוי "כמאן תנא..." משום שכך היה הדיון בבית המדרש. ורב אשי ורבינא שמרו על הניסוח שהיה בפועל בבית המדרש.
ויש אומרים שהביטוי "כמאן תנא" בא ללמד שאותה ברייתא נפסקה להלכה. השאלה היא האם זה סותר לדברי ה"יד מלאכי".

4.1
בכל מקרה דבריו לא מתיישבים עם האמור לעיל בסעיף 3.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר