סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

 שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד

מתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל
נידה ל ע"ב - לא ע"א

 

הַוָּלָד דּוֹמֶה לְפִנְקָס

דָּרַשׁ רַבִּי שַׁמְלָאִי: לְמַה הַוָּלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? אֵינוֹ שׁוֹכֵב נִנּוֹחַ, אֶלָּא מְקֻפָּל! עֻבְדָּה זוֹ אֵינָהּ בִּכְדֵי לְהַרְוִיחַ מָקוֹם וְלַעֲשׂוֹתוֹ קוֹמְפַּקְטִי, בִּפְרָט בְּהִתְחַשֵּׁב בָּעֻבְדָּה שֶׁכָּל הָעֻבָּרִים בְּכָל הַמְקוֹמוֹת מְקֻפָּלִים בְּאוֹתָהּ צוּרָה, מַשְׁמַע שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַתְחִיל אֶת דַּרְכֵּנוּ הָאֲרֻכָּה, מְכֻנָּסִים בְּתוֹךְ עַצְמֵנוּ, וְלֹא שְׂרוּעִים כְּנִפְטָר. הַתִּינוֹק דּוֹמֶה לְפִנְקָס =לוּחַ כְּתִיבָה, קֹדֶם הַלֵּידָה כּוֹתֵב בּוֹ הַקָּבָּ"ה אֶת כָּל מַה שֶּׁהַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה זְקוּקִים לָדַעַת, וְאַחַר הַלֵּידָה, צְרִיכִים אָנוּ לְהַמְשִׁיךְ בִּכְתִיבָה, וְלִחְיוֹת עִם חֶשְׁבּוֹן וְאַחֲרָיוּת (דרוש לשבת תשובה למהר"ל). מֵאָז שֶׁהִבְשִׁילוּ כְּלֵי-הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתִּינוֹק, עָלָיו לָדַעַת שֶׁתְּחִלָּתוֹ הָיְתָה כְּפִנְקָס, וְלִזְכֹּר שֶׁ"הַפִּנְקָס פָּתוּחַ וְהַיָּד רוֹשֶׁמֶת" (אבות ג/טז). אָנוּ צְרִיכִים לִכְתֹּב בַּפִּנְקָס אֶת כָּל מַה שֶּׁלֹּא נִתְבַּיֵּשׁ לְהַצִּיג בִּפְנֵי בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה (בן-יהוידע). הַתִּינוֹק דּוֹמֶה לְפִנְקָס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה דַּפִּים, שֶׁמְּקֻפָּל וּמֻנָּח סָגוּר, כְּלוֹמַר: יֵשׁ בּוֹ קְפָלִים רַבִּים, בְּכָל דַּף יֵשׁ קֶפֶל אַחֵר, לְצַד אַחֵר, הַמְכַסֶּה מַשֶּׁהוּ אַחֵר, כְּשֶׁהַצַּד הַשָׁוֶה שֶׁבְּכָל הַקְּפָלִים הוּא, שֶׁכֻּלָּם מְקֻפָּלִים כְּלַפֵּי פְּנִים, וְאֵין דַּף הַבּוֹלֵט הַחוּצָה. כָּךְ גַּם הַתִּינוֹק, כֻּלּוֹ מְקֻפָּל, כָּל אֵבֶר מְקֻפָּל בָּאֹפֶן הַתּוֹאֵם לוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹתֵר כַּדּוּרִי וּפָחוֹת מִתְפַּשֵּׁט לַצְּדָדִים. זֶה אָמוּר לִהְיוֹת לָנוּ לִמּוּד נִכְבָּד, שֶׁכָּךְ הִתְחִילוּ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, וְכָךְ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְאַמֵּץ לְהַמְשִׁיכָם _ בְּלִי לְהִתְבַּלֵּט וּבְלִי לְהִתְפָּרֵץ, אֶלָּא לְקַפֵּל אֶת הַיָּדַיִם עַל צְדָדֵי הַגּוּף, בִּתְנוּחָה שֶׁל אָדָם מִתְבּוֹנֵן וְחוֹשֵׁב, וְלֹא שֶׁל מִשְׁתַּלֵּט (נתיב הצדקה למהר"ל ג').
 

יְדֵי הָעֻבָּר וְרַגְלָיו

יָדָיו שֶׁל הַוָּלָד מְקֻפָּלוֹת וּמֻנָּחוֹת עַל שְׁנֵי צְדָעָיו, בִּתְנוּחָה שֶׁל חוֹשֵׁב וּמִתְעַמֵּק בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם, שֶׁיָּדָיו אֵינָן מְשׁוֹטְטוֹת אָנָּה וְאָנֶּה, אֶלָּא קְרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר לְגוּפוֹ, כָּךְ אָנוּ מַתְחִילִים אֶת הַחַיִּים, וְזוֹ הַצּוּרָה הַמְקוֹרִית לִהְיוֹת בָּהּ בְּכָל עֵת שֶׁאֵין אָנוּ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת דְּבַר-מָה (מהר"ל). כַּאֲשֶׁר הִסְתַּיְּמָה מְלָאכָה כָּלְשֶׁהִי שֶׁנֶּעֶשְׂתָה עִם יָד פְּשׁוּטָה וּמְתוּחָה, שֶׁהִיא לֹא תִּשָּׁאֵר שָׁם, אֶלָּא עָלֶיהָ לַחֲזֹר לַבָּסִיס בְּצִדֵּי הַגּוּף, וּמִשָּׁם לְהִשָּׁלַח שׁוּב לְהֵיכָן שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהַגִּיעַ. וּשְׁנֵי אַצִּילָיו =מַרְפְּקֵי הַיָּדַיִם מְקֻפָּלִים וּמֻנָּחִים עַל שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו =בִּרְכָּיו בְּהִתְכּוֹפְפוּת, זוֹ תְּנוּעַת הַכְנָעָה שֶׁאֲמוּרָה לְהִמָּשֵׁךְ כָּל הַחַיִּים, וְאִם הִיא מַתְחִילָה עוֹד לִפְנֵי הַלֵּידָה, קַיָּמִים יוֹתֵר סִכּוּיִים שֶׁהַגַּאֲוָה לֹא כָּל כָּךְ תִּשְׁלֹט לִזְקֹף גֵּו בְּגַסּוּת-רוּחַ. כְּמוֹ כֵן נִמְצָאוֹת הַיָּדַיִם עַל הָרַגְלַיִם כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הָרַךְ בְּטֶרֶם לֵידָתוֹ: כְּשֶׁתִּהְיֶה גָּדוֹל, שָׂא אַתָּה אֶת רַגְלֶיךָ לְהֵיכָן שֶׁצָּרִיךְ, וְלֹא תְּאַפְשֵׁר לָהֶן לָלֶכֶת לְלֹא מַטָּרָה מֻגְדֶּרֶת מֵרֹאשׁ (בן יהוידע). הַבִּרְכַּיִם מְקֻפָּלוֹת, וּשְׁנֵי עֲקֵבָיו הַמְקֻפָּלִים לַאֲחוֹרַנִּית, מֻנָּחִים עַל שְׁתֵּי עַגְבוֹתָיו =הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר שֶׁל הָרַגְלַיִם, שֶׁהוּא סוֹף הַגַּב. תְּנוּחָה זוֹ מְלַמֶּדֶת לְקָרֵב אֶת הָעֲקֵבִים אֶל הַגּוּף, לְרוֹמֵם אוֹתָם, וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים כִּלְאַחַר-יָד, הַמֻּגְדָּרִים "דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו" (ע"ז יח/א). לְשֵׁם כָּךְ, בִּשְׁעַת יְצִירַת הָעֲקֵבִים כּוֹפֵף אוֹתָם הַקָּבָּ"ה כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְהִנִּיחַ אוֹתָם עַל הַמָּקוֹם הַמֻּגְבָּה וְהַמְרוֹמָם בְּיוֹתֵר שֶׁל הָרֶגֶל, וּמֵעַתָּה, בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחַיִּים, גַּם כְּשֶׁהֵם יִהְיוּ בִּמְקוֹמָם הַטִּבְעִי _ בַּסּוֹף הַתַּחְתּוֹן שֶׁל קוֹמַת הָאָדָם, צְמוּדִים לַקַּרְקַע, הֵם יִשָּׁאֲרוּ חֵלֶק נִכְבָּד שֶׁל הַגּוּף. מֵאַחַר וְהָעֲקֵבִים הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר מַעֲנִיקִים אֶת הַיַּצִּיבוּת לְכָל הַגּוּף, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהֵם אָמְנָם שַׁיָּכִים לָרֶגֶל וְלֹא לָרֹאשׁ, אֲבָל נְקֻדַּת הַמּוֹצָא שֶׁלָּהֶם נִמְצֵאת בְּפִסְגַּת הָרֶגֶל וְלֹא בַּשּׁוּלַיִם שֶׁלָּהּ (בן יהוידע).
 

רֹאשׁ, פֶּה, טַבּוּר וַאֲכִילָה

וְרֹאשׁוֹ גַּם הוּא מְקֻפָּל, מְכוּפָף וּמֻנָּח לוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, בְּהַבָּעַת הִתְבַּטְּלוּת וְהִשְׁתַּחֲוָיָה בְּקִדַּת הָרֹאשׁ כְּלַפֵּי מַטָּה. זוֹ צוּרַת יְשִׁיבָה בִּתְפִלָּה כֵּנָה מֵעֹמֶק הַלֵּב (ברכות לד/ב. ע"ז יז/א: "הניח ראשו בין ברכיו"). הַוָּלָד הַצָּעִיר הַזֶּה עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל, אֲבָל הוּא יוֹצֵא זֶה עַתָּה לְמַסְלוּל, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו הָאֲרֻכִּים, תְּפִלּוֹתָיו לֹא יִגָּמְרוּ אֲפִלּוּ לְרֶגַע-קָט _ לֹא רַק בִּגְלַל צְרָכִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, אֶלָּא בְּעִקָּר בִּגְלַל צֹרֶךְ בְּסִיסִי בַּנֶּפֶשׁ לָחוּשׁ קִרְבָה אֶל ה', בִּגְלַל תְּכוּנָה זוֹ הִגְדִּיר הַמִּקְרָא אֶת הָאָדָם כִּ'מְבַקֵּשׁ' (ב"ק ג/ב: "מבעה זה אדם"). וּפִיו סָתוּם. סְתִימַת הַפֶּה אֵינָהּ רַק לְצֹרֶךְ טֶכְנִי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ מַיִם לָרֵאוֹת, וְשֶׁלֹּא יִנְשֹׁם כִּי אֵין אֲוִיר בְּבֶטֶן-הָאֵם! זֶה פְּשִׁיטָא! שֶׁהֲרֵי גַּם דֶּרֶךְ הָאַף יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס מַיִם לָרֵאוֹת, וְהָאַף אֵינוֹ סָתוּם! אֶלָּא יֵשׁ בִּסְתִימַת הַפֶּה הַנְחָיָה עֶקְרוֹנִית וַחֲשׁוּבָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַחְדִּיר אוֹתָהּ מִיָּד עִם תְּחִלַּת הַיְצִירָה _ אֶת תְּחִלַּת חַיֶּיךָ אַתָּה עוֹשֶׂה עִם פֶּה סָגוּר, הַמְשֵׁךְ כָּךְ לְכָל אֹרֶךְ הַחַיִּים! (בן יהוידע). אֶת כָּל מַה שֶּׁתַּצְלִיחַ לְהַשִּׂיג בְּדִבּוּר, תַּשִּׂיג בִּשְׁתִיקָה כִּפְלַיִם! (מגילה יח/א: "מילה בסלע"). וְטַבּוּרוֹ פָּתוּחַ, וּמְחֻבָּר בְּצִינוֹר אֶל מַעֲרֶכֶת הַדָּם שֶׁל אִמּוֹ. אֶת הַמָּזוֹן דָּאַג הַקָּבָּ"ה לְהָבִיא דַּוְקָא מֵאֶמְצַע הַגּוּף, וְלֹא מֵהַפֶּה הַנִּמְצָא בְּחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן, כְּדֵי שֶׁהַנּוֹלָד יִתְפַּכַּח וְיִלְמַד לְמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו לֶאֱכֹל רַק כְּדֵי הַמַּחֲצִית מֵהַמַּאֲכָלִים הַמֻּגָּשִׁים לְפָנָיו, וּבְכָךְ יַרְגִּישׁ שֹׂבַע וְיִהְיֶה בָּרִיא (בן יהוידע). וְעַל יְדֵי חֶבֶל הַטַּבּוּר הוּא אוֹכֵל מָזוֹן מְזֻקָּק וּמְעֻבָּד, מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת, וְשׁוֹתֶה מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ שׁוֹתָה. הוּא אֵינוֹ לוֹקֵחַ כְּלוּם לְבַד! נוֹתְנִים לוֹ! כָּךְ מַתְחִילִים הַחַיִּים, וְכָךְ הֵם צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ! (בן יהוידע). מִסְתַּבֵּר שֶׁמְּאוּמָה לֹא יֶחְסַר לוֹ, אֶת כָּל צְרָכָיו הוּא מְקַבֵּל בָּאֹפֶן הַטּוֹב וְהַמְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר. כָּאן מְתֹאָר הֵרָיוֹן בָּרִיא וְרָגִיל, שֶׁל אֵם שֶׁיֵּשׁ לָהּ דֵּי מָזוֹן, וּמְחַלֶּקֶת אוֹתוֹ עִם בְּנָהּ. אֲבָל לְמַעֲשֶׂה אֶפְשָׁר לִכְתֹּב: "אוֹכֵל אֶת מַה שֶּׁאִמּוֹ אָכְלָה", כִּי כַּאֲשֶׁר הָאֵם סוֹבֶלֶת מִתַּת-תְּזוּנָה וּמַחְסוֹר בְּאַבְנֵי- יְסוֹד לַתִּינוֹק, יָצַר הַקָּבָּ"ה אֶת הַמַּעֲרָכוֹת כָּךְ, שֶׁהָאֵם תַּחְסִיר מִשֶּׁל עַצְמָהּ לְצֹרֶךְ הַתִּינוֹק, כְּגוֹן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ מַחְסוֹר בְּסִידָן, הָעֲצָמוֹת וְהַשִּׁנַּיִם שֶׁלָּהּ יִפָּגְעוּ, אֲבָל הַיֶּלֶד יֵצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם בָּרִיא וְשָׁלֵם, וְכָךְ הוּא בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הַמַּחְסוֹר הוּא כָּל כָּךְ חָמוּר, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין מֵהֵיכָן לָקַחַת. בְּטִפּוּל הַהוֹרִים בִּבְנֵיהֶם, הֵם מוּכָנִים לַחֲסֹךְ אֶת פִּתָּם מִפִּיהֶם לְצֹרֶךְ יַלְדֵיהֶם, זֶה אֵינוֹ פְּרִי הַחְלָטָה אוֹ רָצוֹן, אוֹ רַחֲמִים, אֶלָּא זֶהוּ חֹק הַבָּנוּי בְּתוֹךְ הַטֶּבַע, וְהוּא פּוֹעֵל גַּם בְּלֹא מוּדָעוּת הַהוֹרִים.
 

אֹכֶל מְזֻקָּק בְּלִי פְּסֹלֶת

הֶמְשֵׁךְ הַתֵּאוּר: הַתִּינוֹק אֵינוֹ נִמְצָא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶפְשָׁרוּיוֹת שֶׁל פִּנּוּי פְּסֹלֶת, הוּא הֲרֵי נִמְצָא בְּתוֹךְ מַעֲרֶכֶת הַדָּם הַשְּׁמוּרָה מִכָּל רְבָב. שָׁם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר נִקָּיוֹן מֵרַבִּי [=סְטֶרִילִי], וְלָכֵן הוּא אֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי אֶל מִחוּץ לְשַׂקִּית מֵי- הַשָּׁפִיר, שֶׁמָּא יַהֲרֹג אֶת אִמּוֹ. זֶה יֵרָאֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁנּוֹטְלִים אֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁלּוֹ, וּמַזְרִיקִים אוֹתָהּ לְאִמּוֹ אֶל תּוֹךְ הַוְּרִיד, וַדַּאי שֶׁזֶּה מֵמִית! אֶת תְּחִלַּת הַחַיִּים אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בְּמָקוֹם נָקִי וְטָהוֹר. הַרְגָּשָׁה זוֹ שׁוֹכֶנֶת דֶּרֶךְ קֶבַע בְּתַת-הַמֻּדָּע, וְגַם שָׁנִים אֲרֻכּוֹת אַחַר הַלֵּידָה, וְאַחַר שֶׁכְּבָר שָׁכַחְנוּ אֶת גִּיל הַנְּעוּרִים, עֲדַיִן פּוֹעֶמֶת בְּקִרְבֵּנוּ תְּחוּשָׁה חִיּוּבִית וּמְרוֹמֶמֶת בְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ נִקְלָעִים לְמָקוֹם נָקִי, זָךְ וְטָהוֹר. הָעֻבְדָּה שֶׁהִתְחַלְנוּ אֶת הַחַיִּים בְּלִי לְיַצֵּר פְּסֹלֶת, בָּאָה לְלַמֵּד, לֹא רַק שֶׁקַּיֶּמֶת כָּזוֹ אֶפְשָׁרוּת, אֶלָּא שֶׁזּוֹ הָאֶפְשָׁרוּת הָמָּעֳדֶפֶת! וּכְכָל שֶׁנִּקַּח פָּחוֹת חָמְרָנִיּוּת מֵהָעוֹלָם וּמַנְעַמָּיו, כֵּן נְיַצֵּר פָּחוֹת פְּסֹלֶת, וּכְשֶׁלֹּא נְעַרְבֵּב שׁוּם דְּבַר-חֻלִּין בְּמַעֲשֵׂינוּ, נְגַלֶּה שֶׁאֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי פְּסֹלֶת כְּלָל (בן יהוידע). כַּאֲשֶׁר הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְאָכְלוּ מָן, הַמֻּגְדָּר כְּ"לֶחֶם אַבִּירִים" (תהילים עח/כה), דְּהַיְנוּ לֶחֶם שֶׁל מַלְאָכִים (יומא עה/ב), בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַתְּקוּפָה הַזּוֹ, גּוּפָם אָכֵן לֹא יָצַר פְּסֹלֶת (יומא עה/ב). הַגְּרָ"א זַ"ל הָיָה מִתְרַחֵץ בְּכָל שָׁבוּעַ לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא נִתַּן הָיָה לְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים שֶׁלָּבַשׁ לִכְבוֹד שַׁבָּת, לְבֵין הַיְשָׁנִים שֶׁלָּבַשׁ שָׁבוּעַ תָּמִים! סִפּוּרִים דּוֹמִים יֶשְׁנָם עַל עוֹד מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, כְּשֶׁהַהֶסְבֵּר זֵהֶה בְּכֻלָּם _ קְדֻשָּׁה אֵינָהּ מְיַצֶּרֶת פְּסֹלֶת!
 

נִפְתָּח הַסָּתוּם וְנִסְתָּם הַפָּתוּחַ

וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, בְּבַת-אַחַת נִכְנָסוֹת כָּל הַמַּעֲרָכוֹת לִפְעֻלָּה! עַד כֹּה הַתִּינוֹק לֹא נָשַׁם, פִּיו הָיָה סָגוּר, וּבְרֶגַע זֶה נִפְתָּח הַסָּתוּם, שֶׁלֹּא תַּעֲבֹר דַּקָּה אַחַת בּוֹדֶדֶת, חַס-וְחָלִילָה, בְּטֶרֶם יַתְחִיל הַנּוֹלָד לִנְשֹׁם! הַנֶּאֱמָר: "נִפְתָּח הַסָּתוּם" כּוֹלֵל גַּם אֶת הַתְּחוּשׁוֹת, אֶת הַכֹּחַ לַחֲשֹׁב, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, שֶׁכָּל זְמַן הֱיוֹת הָעֻבָּר בְּבֶטֶן אִמּוֹ, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת מְאוּמָה, אֶלָּא אַךְ וְרַק אֶת מַה שֶּׁהַמַּלְאָךְ מְלַמֵּד אוֹתוֹ. עִם צֵאתוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, הוּא מְקַבֵּל מֶרְחָבִים בִּלְתִּי מֻגְבָּלִים, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין בָּהֶם _ לְמַעְלָה מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! (שיחת מלאכי השרת ג'). לְכָל זֶה הוּא מַתְחִיל לְהֵחָשֵׂף בְּרֶגַע צֵאתוֹ לַאֲוִיר- הָעוֹלָם (ראה ברכות י/א: "יצא לאויר העולם", ובספרנו שב"ח שם עמ' 73). עוֹד מַעֲרֶכֶת מִתְחַלֶּפֶת: עַד כֹּה חֶבֶל הַטַּבּוּר הִזְרִים דָּם אֶל תּוֹךְ בֶּטֶן הַתִּינוֹק, דֶּרֶךְ כְּנִיסָה פְּתוּחָה, מִיָּד עִם הַלֵּידָה, נִלְחָצִים חָזָק שְׁרִירֵי הַטַּבּוּר וְנִסְתָּם הַפָּתוּחַ, וְהַחֶבֶל נוֹתָר תָּלוּי, מִתְיַבֵּשׁ וְהוֹלֵךְ. כָּךְ גַּם בְּתוֹךְ מַסְתְּמֵי-הַלֵּב חַיָּבִים לְהִתְחוֹלֵל שִׁנּוּיִים שֶׁל פְּתִיחוֹת וּסְגִירוֹת, שֶׁהֲרֵי מֵרֶגַע זֶה מַפְסִיקָה הַסְפָּקַת-דָּם עַתִּיר-חַמְצָן שֶׁל הָאֵם, וְהַלֵּב צָרִיךְ לְהַתְחִיל לֶאֱסֹף אוֹתוֹ מֵהָרֵאוֹת, שֶׁהָיוּ 'נְעוּלוֹת' עַד כֹּה. מַעַרְכוֹת הַלֵּב הַלָּלוּ מְשֻׂרְטָטוֹת בְּהִתְפַּעֲלוּת בְּסִפְרֵי קַרְדִיאוֹלוֹגְיָה. כָּאן מְסֻכָּם הַכֹּל בְּמִשְׁפָּט קָצָר וְחָרִיף: שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת! 'שָׁעָה' בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל אֵינָהּ כְּמוֹ 'שָׁעָה' שֶׁלָּנוּ הַמֻּרְכֶּבֶת מִשִּׁשִּׁים דַּקּוֹת, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כְּמוֹתָהּ יֶשְׁנָן בִּימָמָה. 'שָׁעָה' בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל מִתְכַּוֶּנֶת לִזְמַן קָצָר כָּלְשֶׁהוּ, בְּהֶתְאֵם לַנְּסִבּוֹת וְהַמָּקוֹם. כַּאֲשֶׁר מִרְיָם בִּקְּשָׁה לִרְאוֹת לְהֵיכָן תָּשׁוּט הַתֵּבָה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֻשַּׂם בָּהּ, נֶאֱמַר שֶׁהִיא הִמְתִּינָה "שָׁעָה אַחַת", כְּלוֹמַר: דַּקּוֹת אֲחָדוֹת (סוטה ט/ב). כַּיּוֹם יוֹדְעִים הָרוֹפְאִים שֶׁאִם, חָלִילָה, נֶעֱצֶרֶת הַסְפָּקַת דָּם-טָרִי לַמֹּחַ לְמֶשֶׁךְ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע/חָמֵשׁ דַּקּוֹת, כְּבָר עָלוּל לְהִגָּרֵם נֶזֶק בִּלְתִּי-הָפִיךְ. מֵאִידָךְ, אִם הַנְּשִׁימָה תַּתְחִיל אֲפִלּוּ רַק שְׁנִיָּה אַחַת לִפְנֵי הַזְּמַן, יִתְמַלְּאוּ רֵאוֹתָיו בְּמַיִם, וְזֶהוּ נֶזֶק לֹא יוֹתֵר קָטָן! הֲרֵי שֶׁעַל כָּל הַמַּעֲרָכוֹת הַמֻּרְכָּבוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ הַנּוֹלָד לְהַתְחִיל לְפַקֵּד, לֹא אַחַר שֶׁיָּנוּחַ מִמַּאֲמָץ הַלֵּידָה, אֶלָּא תּוֹךְ-כְּדֵי! אָסוּר לוֹ לְהַקְדִּים אוֹ לְאַחֵר! בַּל-נִשְׁכַּח שֶׁכָּךְ נוֹלַדְנוּ, וְנַמְשִׁיךְ לִזְכֹּר בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחַיִּים, שֶׁכָּל הַזְּמַן צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּפְעִילוּת עֵירָנִית וּמְשֻׁלֶּבֶת, לֹא לִדְחוֹת דְּבָרִים אֲפִלּוּ לְרֶגַע-קָט, וַאֲפִלּוּ לֹא עִם הַתֵּרוּץ הַנָּדוֹשׁ: "עַכְשָׁו אֲנִי עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ אַחֵר". אִישׁ מִכָּל הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם לֹא הָיָה זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אִם הָיָה דּוֹחֶה אֲפִלּוּ רַק אַחַת מֵהַמְשִׂימוֹת שֶׁנָּחֲתוּ עָלֵינוּ בִּזְמַן הַלֵּידָה בְּבַת-אַחַת.
 

נֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ

וְנֵר דָּלוּק לוֹ עַל רֹאשׁוֹ, זוֹהִי הַנְּשָׁמָה _ "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ/כז). בִּשְׁלַבֵּי הַהַתְחָלָה, הַנְּשָׁמָה עֲדַיִן אֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת אֶל הַגּוּף, אֶלָּא מְרַחֶפֶת מֵעָלָיו, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בְּסוֹף הַחַיִּים, גַּם אָז הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מְמַהֶרֶת לַעֲזֹב אֶת סְבִיבַת הַמֵּת, אֶלָּא מְרַחֶפֶת מֵעָלָיו, וְנוֹתֶרֶת קְשׁוּרָה אֶל הַקֶּבֶר, הַמַּצֵּבָה וּקְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה, רַק בְּמֶשֶׁךְ הַתְּקוּפָה שֶׁהִיא כְּלוּאָה בְּתוֹךְ הַגּוּף, מִצְטַמְצְמוֹת הַיְדִיעוֹת שֶׁלָּהּ, אֶל מַה שֶּׁאָנוּ יוֹדְעִים, אֲבָל כְּשֶׁהַקֶּשֶׁר מִתְרוֹפֵף, נִפְרָשִׂים אֳפָקִים (מבואר בברכות יח/ב: "ידעי בצערא דידהו", ובספרנו שב"ח שם עמ' 55-549). כַּאֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מְרֻתֶּקֶת לְכַבְלֵי הַגּוּף, יֵשׁ לָהּ אֶפְשָׁרוּת לְהַרְחִיב מַבָּט הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְמַה שֶּׁהִיא תַּצְלִיחַ אַחַר הֱיוֹתָהּ קְשׁוּרָה לַגּוּף (מ"מ-ד 6: "זמן וחיים"). זֶה מַשֶּׁהוּ מֵעֵין נְבוּאַת הַשּׁוֹטִים וְהַקְּטַנִּים, שֶׁאֵינָם מְקֻבָּעִים בְּחֻקֵּי הַהִגָּיוֹן הַמֻּגְבָּלִים, וּבִגְלַל זֶה יֵשׁ לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לְהִתְקַשֵּׁר לְעוֹלָם הַנְּבוּאָה (ב"ב יב/ב). וְלָכֵן עַכְשָׁו צוֹפֶה הַתִּינוֹק וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ עַד סוֹפוֹ, וְרוֹאֶה אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא מְסֻגָּל יִהְיֶה לִלְמֹד וְלָדַעַת, אִם יַקְדִּישׁ לְכָךְ זְמַן וּמַאֲמָץ. כָּךְ הוּא גַּם רוֹאֶה אֶת הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לַעֲבֹר עָלָיו (יעב"ץ). לְאָדָם הָרִאשׁוֹן הֶרְאָה הַקָּבָּ"ה דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו (סנהדרין לח/ב), כִּי הַכֹּל קָשׁוּר אֵלָיו, בְּעוֹד שֶׁלָּעֻבָּר הַזָּעִיר הַזֶּה, אֵין קֶשֶׁר לְנוֹשְׂאִים שֶׁאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת, אוֹ דְּבָרִים מֻפְשָׁטִים, אוֹ הַנִּמְצָאִים מֵעֵבֶר לַיָּם. 'עוֹלָמוֹ' מִצְטַמְצֵם בְּנוֹשְׂאִים הַקְּשׁוּרִים אֵלָיו בְּאֹפֶן יָשִׁיר, בָּהֶם הוּא זַכַּאי 'לָגַעַת', אוֹתָם הוּא רַשַּׁאי לִרְאוֹת, וּבָהֶם הוּא זוֹכֶה לַחֲווֹת. אֶת כָּל זֶה הוּא עוֹשֶׂה בִּזְכוּת אוֹר הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא בִּלְתִּי גַּשְׁמִי, וּמֵאִיר עַל רֹאשׁוֹ. זֶה מֵעֵין הָאוֹר שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם קֹדֶם חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, אוֹר מִסּוּג אַחֵר מִמַּה שֶּׁאָנוּ מַכִּירִים כַּיּוֹם, וְהַחֻקִּים שֶׁלּוֹ אֵינָם מֻגְבָּלִים לְחֻקֵּי הַטֶּבַע. אָדָם הָרִאשׁוֹן רָאָה בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל הַחֵטְא, גָּנַז אוֹתוֹ הַקָּבָּ"ה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא (חגיגה יב/א). מִכָּזוֹ פִּסַּת אוֹר עֲשׂוּיָה הַנְּשָׁמָה, וְהִיא אֵינָהּ הָאוֹר שֶׁאָנוּ מַכִּירִים כַּיּוֹם, הַנּוֹבֵעַ מֵהַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ יוֹצֵא מֵאֵיזֶה מְקוֹר אוֹר, נוֹפֵל עַל עֶצֶם כָּלְשֶׁהִי, וְחוֹזֵר לִפְגֹּעַ בָּעַיִן. זֶהוּ אוֹר רוּחָנִי לְגַמְרֵי, אוֹר הַמֻּגְדָּר כְּ'שֶׁפַע', שֶׁהוּא בַּעַל עָצְמָה עַצְמָאִית, אֶפְשָׁר לִשְׁלֹט אִתּוֹ בְּאֹפֶן חֶלְקִי עַל הַטֶּבַע. עִם רְאִיָּה כָּזוֹ מַבְחִינִים כֵּיצַד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַחְדּוּתִי וּמֻשְׁלָם, וְכָל הַחֻקִּים שֶׁבּוֹ פּוֹעֲלִים עַל פִּי רְצוֹן ה', וְהַבְּרִיאָה כֻּלָּה מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְכַבֵּד אֶת הַבּוֹרֵא. זֶהוּ אוֹר הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹרֵחַ בַּלֵּב הַזָּעִיר שֶׁזֶּה עַתָּה מַתְחִיל לִפְעֹם (ענף יוסף).
 

בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי

הַנֵּר הַדּוֹלֵק אֵינוֹ מְסַפֵּק לַתִּינוֹק יְדִיעוֹת שֶׁל סַקְרָנִים, אֶלָּא מַחְכִּים אוֹתוֹ בְּכָל הַנּוֹשְׂאִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁהוּא זָקוּק יִהְיֶה לָדַעַת, הוּא צָרִיךְ לִלְמֹד זֹאת כְּבָר מֵעַתָּה, כִּי אַחַר כָּךְ יִהְיֶה מִדַּאי מְאֻחָר! אַחַר הַלֵּידָה כְּבָר אֵין לַגּוּף הַגַּשְׁמִי אֶפְשָׁרוּת לְהִתְחַבֵּר לְשָׁם בְּלִי הֲכָנָה מֻקְדֶּמֶת, לִפְנֵי שֶׁהַגּוּף הַגַּשְׁמִי מַתְחִיל לְהַצִּיג נוֹכְחוּת כְּבֵדָה וּמְחֻסְפֶּסֶת. הַתִּינוֹק אֵינוֹ אָמוּר לִזְכֹּר אֶת הַנּוֹשְׂאִים שֶׁהַנְּשָׁמָה רוֹאָה, אֲבָל הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ חוֹרְצוֹת לוֹ רְשָׁמִים חִיּוּבִיִּים, וּכְשֶׁאַחַר-כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה, הִיא לֹא תִּהְיֶה כְּאִלּוּ שֶׁמַּכִּים עַל סֶלַע קָשֶׁה, אֶלָּא הִיא תַּצְלִיחַ לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו, לַמְרוֹת שֶׁהִיא רוּחָנִית וְהוּא גַּשְׁמִי, בִּגְלַל שֶׁהַקֶּשֶׁר נוֹצַר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּשָׂר גַּשְׁמִי. הַלִּמּוּד הַמֻּקְדָם, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ שָׁכַחְנוּ אוֹתוֹ, הוּא מוֹעִיל לָנוּ לָחוּשׁ אֶת הָאוֹר שֶׁבְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ בְּנוֹשְׂאִים עֲמוּקִים _ לְמַעְלָה מֵהַשָּׂגָתֵנוּ, אָנוּ חָשִׁים אֲלֵיהֶם קֶשֶׁר וְקִרְבָה, מִכֹּחַ הֱיוֹתָם חֲרוּצִים כְּבָר בְּלִבֵּנוּ בֶּעָבָר, כִּי קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה נִמְצֵאת רְדוּמָה בְּלִבֵּנוּ, וְיֵשׁ בְּכֹחֵנוּ לְהָעִיר אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ וּלְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ (מ"מ-ה 4, 38). בֵּין יֶתֶר הַדְּבָרִים שֶׁמַּחְכִּימִים בָּהֶם אֶת הָעֻבָּר טֶרֶם הִוָּלְדוֹ, מַרְאִים לוֹ גַּם אֶת סוֹפָם הַנִּפְלָא שֶׁל הַצַּדִּיקִים בְּגַן-עֵדֶן וְאֶת סוֹפָם הַמַּר שֶׁל הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, וְאַף אֶת כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה זוֹכֶה הַתִּינוֹק לִרְאוֹת, בִּזְכוּת הַנֵּר הַדּוֹלֵק עַל רֹאשׁוֹ (רבינו בחיי ויקרא יח/כט), שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּהִלּוֹ _ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי, לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ" (איוב כט/). כְּלוֹמַר: זֶה אֵינוֹ סוּג אוֹר הַמְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ, אֶלָּא אוֹר פְּנִימִי הַמְאַפְשֵׁר לָלֶכֶת בְּבִטְחָה, לַמְרוֹת קִיּוּמוֹ שֶׁל הַחֹשֶׁךְ סָבִיב, וְהוּא עוֹשֶׂה כְּמִין בּוּעָה שֶׁל אוֹר בְּתוֹךְ הַלֵּב, שֶׁהַסּוֹבְבִים אֵינָם חָשִׁים בּוֹ. וְאַל תִּתְמַהּ כֵּיצַד אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לְחוֹמַת הַבֶּטֶן שֶׁל הָאִמָּא, שֶׁהֲרֵי אָדָם יָשֵׁן כָּאן וְרוֹאֶה חֲלוֹם בְּאַסְפַּמְיָא =סְפָרַד, זֶהוּ הַמָּקוֹם הַמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכִוּוּן מַעֲרָב, שֶׁאַחֲרָיו כְּבָר מַתְחִיל הָאוֹקְיָנוּס הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד יַבֶּשֶׁת אַמֶרִיקָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻכֶּרֶת אָז. כְּלוֹמַר: אֶפְשָׁר לִנְדֹּד בַּחֲלוֹם עַד הַמָּקוֹם הַמְרֻחָק בְּיוֹתֵר, וְלִרְאוֹת שָׁם דְּבָרִים, שֶׁאַחַר כָּךְ מִתְבָּרֵר שֶׁהֵם אָכֵן הָיוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהֵם נִרְאוּ בַּחֲלוֹם. [כַּיּוֹם מְכַנִּים תּוֹפָעוֹת אֵלֶּה בְּשֵׁם 'דֶּזֶ'בוּ'].
 

יַרְחֵי-קֶדֶם; יָמִים טוֹבִים בְּיוֹתֵר

וְאֵין לְךָ יָמִים שֶׁאָדָם שָׁרוּי בְּטוֹבָה יוֹתֵר מֵאוֹתָם הַיָּמִים. אֵין צֹרֶךְ לְנַסּוֹת לְדַמְיֵן סוּגֵי טוֹבָה, שִׂמְחָה וּבְרָכָה, וְלַעֲרֹךְ מַאֲזַן בְּדִיקָה _ מַה מִּשְּׁנֵיהֶם טוֹב יוֹתֵר. אֵין טַעַם לִשְׁאֹל: "מַה מְּשַׂמֵּחַ יוֹתֵר _ חֲתֻנָּה שֶׁל נֶכֶד בְּכוֹר, אוֹ שְׁהִיָּה עֻבָּרִית בַּבֶּטֶן הַחֲשׁוּכָה שֶׁל הָאֵם"? אֵין כָּאן הַשְׁוָאָה בְּרָמָה שֶׁל עֲדִיפוּת, אֶלָּא נִתּוּחַ הַגְדָּרַת הַ'טּוֹב' הַמֻּחְלָט! בְּמֶשֶׁךְ הַחַיִּים אָנוּ עֲשׂוּיִים לִפְגֹּשׁ סוּגֵי טוֹבָה רַבִּים וּמְגֻוָּנִים, הֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת מֻגְדָּרִים כְּ'טוֹבִים', אַךְ וְרַק עַד כַּמָּה שֶׁהֵם יַצְלִיחוּ לָגַעַת בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁל הַטּוֹבָה הַמֻּחְלֶטֶת, נְקֻדָּה שֶׁהָפְכָה אֶת כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מִ'לֹּא' לְ'כֵן'! אֶל הַ'כֵּן' הַזֶּה נִתָּן לְחַבֵּר טוֹבָה. כְּכָל שֶׁמִּתְרַחֲקִים מֵהַטּוֹב הַמֻּחְלָט, זֶה יִהְיֶה מֻגְדָּר כְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר רַע. יְסוֹד הַטּוֹבָה נִמְצָא בַּשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּהּ. טוֹבָה בְּסִיסִית זוֹ הִיא הַגַּרְעִין שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲתִידוֹת לִצְמֹחַ כָּל הַטּוֹבוֹת! הַוָּלָד עַצְמוֹ הוּא תְּחִלַּת הַטּוֹבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּדָּבָר. נִתָּן לְהַמְחִישׁ זֹאת בְּאֹפֶן פָּשׁוּט, עַל יְדֵי הַצָּגַת חָמֵשׁ שְׁאֵלוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ. כְּשֶׁנִּשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ:
א _ "מָה אָנוּ עוֹשִׂים"? הַתְּשׁוּבָה הַפְּשׁוּטָה וְהַטִּבְעִית: 'חַיִּים'!
ב _ 'כֵּיצַד'? "עוֹבְדִים כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס"!
ג _ 'לָמָּה'? "כְּדֵי לְהִתְקַיֵּם, לְהִתְפַּרְנֵס וּלְפַרְנֵס אֶת הַמִּשְׁפָּחָה"!
ד _ 'מַדּוּעַ'? "כִּי אֵלֶּה הֵם אֶמְצָעֵי הַמִּחְיָה וְצוּרוֹתֶיהָ"!
ה _ "לְשֵׁם מַה צָּרִיךְ זֹאת"? "כִּי אָנוּ רוֹצִים לִחְיוֹת"! מִכָּאן כְּבָר אֵין לִשְׁאֹל: "מַדּוּעַ וְלָמָּה"? שְׁאֵלָה זוֹ הִיא מֵעֵבֶר לְכָל דִּיּוּן, עֶצֶם הַחַיִּים הֵם הַבָּסִיס לַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁבַּנּוֹשֵׂא "אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת", אֵין אָדָם דָּן בְּאֹפֶן טִבְעִי, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּסַכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ, רַק אָז פּוֹרֶצֶת הַזְּעָקָה הַבְּסִיסִית: "אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת". רָצוֹן זֶה נִתָּן לָנוּ בִּזְמַן הַיְצִירָה, וְנוֹתָר דָּבוּק בָּאִישִׁיּוּת לְמֶשֶׁךְ כָּל הַחַיִּים. לָכֵן בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאֵין אָנוּ אֲמוּרִים לָחוּשׁ אֶת אֵיבָרֵנוּ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהֵם בִּמְצוּקָה וּבְסַכָּנָה, רַק אָז פּוֹרֶצֶת זְעָקָה: "אֲנִי רוֹצֶה לֵב", "אֲנִי רוֹצֶה כְּלָיוֹת", "אֲנִי רוֹצֶה רַגְלַיִם" וְכַדּוֹמֶה. עוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ קַיֶּמֶת בָּנוּ הַזְּעָקָה לִרְצוֹת אֶת עֶצֶם הַחַיִּים. הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל רָצוֹן זֶה מַתְחִיל עוֹד בְּטֶרֶם הִתְחִילוּ לְהִתְפַּתֵּחַ הָאֵבָרִים, בְּצַעַד הַבְּרֵאשִׁית שֶׁל חַיֵּינוּ. תְּחִלָּה נוֹצָר 'אֲנִי' וְהָ'אֲנִי' הַזֶּה כְּבָר רָצָה לִחְיוֹת! זוֹהִי הַטּוֹבָה הַבְּסִיסִית, שֶׁאֲלֶיהָ אֶפְשָׁר לְחַבֵּר טוֹבוֹת, אוֹ לְהַרְחִיק אוֹתָן מִמֶּנָּה. שֶׁנֶּאֱמַר בְּבַקָּשַׁת אִיּוֹב לְחַיִּים טוֹבִים: "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם, כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי" (איוב כט/ב). לְשׁוֹנוֹ שֶׁל אִיּוֹב אוֹמֶרֶת דָּרְשֵׁנִי! מִי מוֹדֵד אֶת הַהִסְטוֹרְיָה בֶּחֳדָשִׁים? הֲרֵי נָכוֹן יוֹתֵר הָיָה לְבַקֵּשׁ: "שְׁנוֹת קֶדֶם"! וְאֵיזֶהוּ יָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יְרָחִים, וְאֵין בָּהֶם שָׁנִים? הֱוֵי אוֹמֵר: אֵלּוּ תִּשְׁעַת יַרְחֵי לֵידָה, אֲלֵיהֶם הִתְגַּעְגֵּעַ אִיּוֹב! אַף עַל פִּי שֶׁטֶּרֶם הֵחֵלוּ צָרוֹתָיו, הוּא הָיָה עָשִׁיר, נִכְבָּד, בַּעַל מִשְׁפָּחָה שֶׁהַהַצְלָחָה הֵאִירָה לוֹ פָּנִים. כְּשֶׁהֵחֵלוּ צָרוֹתָיו, לֹא דַּי הָיָה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל לַחֲזֹר לְמַצָּבוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל טֶרֶם הַצָּרוֹת, אֶלָּא אָמַר, שֶׁאִם תִּהְיֶה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהַחֲזִיר אֶת גַּלְגַּלֵּי הַזְּמַן אֲחוֹרַנִּית, הוּא לֹא הָיָה עוֹצֵר אוֹתָם בַּהַצְלָחוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁהוּא זָכָה לָהֶן בְּאֶמְצַע הַחַיִּים, אֶלָּא הָיָה מַחֲזִיר אֶת הַזְּמַן עוֹד, עַד טֶרֶם הַלֵּידָה! (מהרש"א). בְּמַבָּט שִׁטְחִי זוֹ נִרְאֵית בַּקָּשָׁה מְשֻׁנָּה; מִי יִרְצֶה לַחֲזֹר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲחוֹרַנִּית, מִי יִרְצֶה לָשׁוּב וְלִהְיוֹת בִּנְקֻדָּה אַחַת בִּלְבַד מֵעַל הָאֶפֶס? אִיּוֹב לֹא רָצָה לְהִשָּׁאֵר שָׁם! בְּבַקָּשָׁתוֹ זוֹ הוּא הִבִּיעַ אֶת צַעֲרוֹ מֵהַמַּצָּב הַנּוֹכְחִי, וְהֵבִין שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְרַפְּאוֹ, הִיא לַחֲזֹר לִנְקֻדַּת הַמּוֹצָא, וּלְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, זֶהוּ שֹׁרֶשׁ הַנֶּחָמָה, שֶׁאֵלָיו שָׁאַף אִיּוֹב לְהַגִּיעַ.
 

שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה

וְשָׁם בְּבֶטֶן הָאֵם מְלַמְּדִים אוֹתוֹ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, מֵהַנּוֹשְׂאִים הַשַּׁיָּכִים אֵלָיו, וְשֶׁהוּא אָמוּר לִפְגֹּשׁ בָּהֶם, וְנוֹתְנִים לוֹ הַנְחָיוֹת לִחְיוֹת נָכוֹן. לֹא נִתָּן לְהַמְתִּין שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה כְּשֶׁיִּגְדַּל וְיֵלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר וּלְבֵית הַמִּדְרָשׁ. לֹא צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ מַלְאָךְ שֶׁיְּלַמֵּד חֶשְׁבּוֹן, הַחַיִּים כְּבָר יְלַמְּדוּ אוֹתוֹ! גַּם הִסְטוֹרְיָה וְגַם אֶת שְׁאָר הַחֻקִּים, הַכֹּל נַסְפִּיק לִלְמֹד בְּמֶשֶׁךְ הַחַיִּים. אֲבָל אֶת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִלְמֹד, עוֹד בְּטֶרֶם הֵחֵלוּ לְהִתְפַּתֵּחַ בְּקֶרֶב הַתִּינוֹק דֵּעוֹת קְדוּמוֹת. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה צְרִיכָה לְהִתְיַשֵּׁב בְּקַרְקָעִית הַלֵּב וּבַשִּׁכְבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַמֹּחַ, לְשֵׁם כָּךְ שׁוֹלְחִים 'מְלַמֵּד' הַיְשֵׁר מֵהַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵּשֵׁב אִתּוֹ בְּסַבְלָנוּת רַבָּה, בְּמֶשֶׁךְ כָּל תִּשְׁעַת חָדְשֵׁי הִתְפַּתְּחוּתוֹ, וִיחַבֵּר אוֹתוֹ אֶל כָּל מַה שֶּׁהוּא יִהְיֶה מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ אַחַר כָּךְ. חֲכָמֵינוּ קוֹבְעִים הוֹדָיָה מְיֻחֶדֶת לַקָּבָּ"ה עַל שֶׁלֹּא בָּרָא אוֹתָנוּ בּוּרִים (מנחות מג/ב). כֵּיצַד יְכוֹלִים אָנוּ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ? וַהֲרֵי נִבְרֵאנוּ בּוּרִים גְּמוּרִים! כָּאן מְבֹאָר שֶׁלֹּא נִבְרֵאנוּ בּוּרִים! אֲנַחְנוּ אָמְנָם לֹא זוֹכְרִים אֶת מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ, אֲבָל הַלִּמּוּד הַהוּא חָרַץ בְּקִרְבֵּנוּ אֶת הַתְּכוּנָה שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בּוּרִים! אֶת פְּעֻלָּתָהּ הַחִיּוּבִית מַתְחִילָה הַתּוֹרָה לַחֲרֹץ בַּנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ עוֹד בְּטֶרֶם נוֹלַדְנוּ, וְהַצִּמָּאוֹן שֶׁהֶחָכָם חָשׁ לִלְמֹד, נוֹבֵעַ מֵהָרָצוֹן שֶׁל הַחָכְמָה הַטְּבוּעָה בְּמַעֲמַקֵּי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֶחָכָם מַשְׂכִּיל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, וּלְהַזְרִיחַ עָלֶיהָ אֶת אוֹר שִׂכְלוֹ וַהֲבָנָתוֹ (פירוש הגר"א על משלי טז/כו). עַל כֵּן כָּל מִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה וְהוּא אֵינוֹ בּוּר, יָכוֹל בְּהֶחְלֵט לְהוֹדוֹת לַקָּבָּ"ה בְּפֶה מָלֵא עַל שֶׁהִכְנִיס בְּנַפְשׁוֹ אֶת הַחָכְמָה, וְנָטַע בְּלִבּוֹ אֶת הָרָצוֹן לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ וְלֶהֱגוֹת בָּהּ, וּלְשֵׁם כָּךְ בָּא מַלְאָךְ מְיֻחָד שֶׁיִּקְבַּע אֶת הַתּוֹרָה בְּתוֹךְ לֵב הָעֻבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹרֵנִי [הַמַּלְאָךְ], וַיֹאמֶר לִי: יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה" (משלי ד/ד), כְּלוֹמַר: לֹא הַמְלָצוֹת שֶׁכְּדַאי לְאַמֵּץ, אֶלָּא עֶקְרוֹנוֹת חַיִּים בְּסִיסִיִּים שֶׁאָסוּר לְהַזְנִיחַ!
 

בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי

וְאוֹמֵר עוֹד הוֹכָחָה עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל מַלְאָךְ _ מוֹרֶה פְּרָטִי לָעֻבָּר בְּבֶטֶן אִמּוֹ: "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי, בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי" (איוב כט/ד). אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְתָאֵר כָּזֶה מְאֹרָע _ שֶׁאֱלֹקִים שָׁלַח לוֹ סוֹד בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו, מִלְּבַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּמְרוֹמֵי הַר-סִינַי, אֶלָּא אַךְ וְרַק בִּתְקוּפָה שֶׁסּוֹד אֱל-וֹהַּ אָכֵן בֶּאֱמֶת רִחֵף מֵעָלַי כְּמוֹ אֹהֶל (מהרש"א). אַחַר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶת הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן הַמְתָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ, שֶׁמַּתְרֶה בִּמְפֹרָשׁ עַל אֹרַח חַיִּים נָכוֹן כְּדֵי לִחְיוֹת, לְשֵׁם מַה צְּרִיכִים לְהָבִיא אֶת הַפָּסוּק הַנּוֹסָף? עַל כֵּן שָׁאֲלוּ הַחֲכָמִים: מַאי: 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא =אִם תֹּאמַר עַל הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן, שֶׁאֵין הוּא הַנְחָיַת הַמַּלְאָךְ, אֶלָּא נָבִיא הוּא דְּקָאָמַר, עַל כֵּן אָמְרוּ הַחֲכָמִים תָּא שְׁמַע: "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי, בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי". אַחַר שֶׁכְּבָר בָּרוּר שֶׁקַּיָּם "סוֹד אֱלוֹ-הַּ בִּימֵי חָרְפִּי", בָּרוּר כְּבָר גַּם שֶׁהַפָּסוּק: "וַיֹרֵנִי _ _ _ שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה", אַף הוּא מְתָאֵר אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּפְנֵי הַחַיִּים. הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי שֶׁהִיא נִשְׁתַּכְּחָה מֵאִתָּנוּ, וְיָדַעְנוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי שֶׁיָּדַעְנוּ אֶת שְׁאָר הַדְּבָרִים הַבְּטֵלִים שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים, וְהַתּוֹרָה שָׁכְנָה בְּלִבֵּנוּ עוֹד בְּטֶרֶם שָׁכְנוּ בּוֹ הֲבָלִים, מַעֲנִיקָה לַתּוֹרָה זְכוּת קְדִימָה! מֵעַתָּה כְּשֶׁתִּהְיֶה לָנוּ פַּעַם מִלְחָמָה פְּנִימִית שֶׁל לְבָטִים, אֲמוּרָה הַקְּדֻשָּׁה לְנַצֵּחַ, כִּי הִיא קָנְתָה שְׁבִיתָה בְּלִבֵּנוּ עוֹד בְּטֶרֶם הֵחֵלוּ הַתַּאֲווֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת (בן יהוידע).
 

מַלְאָךְ סְטָרוֹ עַל פִּיו

וְכֵיוָן שֶׁבָּא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, לֹא רַק מַעֲרָכוֹת פִיזִיּוֹת מִתְחַלְּפוֹת, אֶלָּא גַּם מַעֲרָכוֹת רוּחָנִיּוֹת עוֹבְרוֹת מַהְפֵּכָה מַהוּתִית. זֶה אֵינוֹ קוֹרֶה לְבַד, אֶלָּא בָּא מַלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו. כַּיּוֹם מְכַנִּים אֶת זֶה בְּשֵׁם חַדְשָׁנִי: 'טְרָאוּמַת-לֵידָה', וּמְנַסִּים לָתֵת לַ'מַּלְאָךְ' הֶסְבֵּרִים פִיזְיוֹלוֹגִים שׁוֹנִים, הֵחֵל בַּמִּפְגָּשׁ הַמַּפְתִּיעַ עִם הָאֲוִיר, הָאוֹר, הַקּוֹלוֹת וּשְׁאָר הַגֵּרוּיִים שֶׁהַנּוֹלָד לֹא הָיָה מוּדָע לָהֶם עַד כֹּה, בֵּין אִם יֵשׁ קֻרְטוֹב שֶׁל אֱמֶת בְּהֶסְבֵּר זֶה, וּבֵין אִם הַמַּלְאָךְ הַסּוֹטֵר הִנּוֹ רוּחָנִי לְגַמְרֵי, כָּךְ אוֹ כָּךְ הַפְּעֻלָּה זֵהָה _ בָּא מַלְאָךְ וּמְשַׁכְּחוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. הַמַּעֲבָר מֵעוֹלָם חַמִּים, שָׁקֵט וּמְגוֹנֵן, לְעוֹלָם קוֹדֵר, מְסַנְוֵר, קַר, מַרְעִישׁ וּמַפְחִיד, מַעֲמִיד אֶת הַתִּינוֹק בְּמַצָּב חָדָשׁ, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִלְמֹד דְּבָרִים חֲדָשִׁים, וּלְהִזָּהֵר מֵהַרְבֵּה מְאֹד סַכָּנוֹת שֶׁלֹּא הִכִּיר עַד כֹּה, הֵחֵל בְּסַכָּנוֹת פִיזִיּוֹת וְכַלֵּה בְּרוּחָנִיּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: "לַפֶּתַח [=מִיָּד בְּפֶתַח הָעוֹלָם], חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד/ז). לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּפִי שֶׁהַמַּלְאָךְ מְלַמֵּד אוֹתוֹ, לֹא רוֹבֵץ בְּפָנָיו שׁוּם חֵטְא בְּשׁוּם מָקוֹם! אִם מַזְהִירִים אוֹתוֹ מֵחַטָּאִים, עַל כָּרְחֲךָ שֶׁאֶת כָּל הַתּוֹרָה נֶאֱלָץ הַתִּינוֹק לְהַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו, וְלָצֵאת בִּלְתִּי מְצֻיָּד לְעוֹלָם מָלֵא מִלְחָמוֹת. כְּשֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהַתִּינוֹק מַגִּיעַ לְעוֹלָם בִּלְתִּי מְצֻיָּד, זֶה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ מְדֻיָּק, כִּי כֵּן מַעֲנִיקִים לוֹ צֵידָה הֲגוּנָה לַדֶּרֶךְ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם, עַד שֶׁמַּשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ לְצַיֵּת לַהוֹרָאוֹת הַבְּסִיסִיּוֹת שֶׁל תַּכְלִית הַחַיִּים. גַּם הַגּוֹיִם עוֹבְרִים כָּזוֹ הַשְׁבָּעָה, וּמֻטָּל עֲלֵיהֶם לְיַשֵּׁר קַו עִם מַטְרַת הַבְּרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא, עַל הַנְהָגַת ה' אֶת הָעוֹלָם: "פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי-אָרֶץ _ _ _ כִּי לִי תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן" (ישעיהו מה/כג).
 

בְּמָוֶת: כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ

בַּפָּסוּק הַמּוּבָא בַּקֶּטַע הַקּוֹדֵם מְתֹאָרִים שְׁנֵי תַּפְקִידִים, לִשְׁנֵי הַקְּצָווֹת שֶׁל הַחַיִּים: "כִּי לִי תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ", זֶה יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָל יוֹרְדֵי עָפָר" (תהילים כב/ב). מָתַי וְהֵיכָן כּוֹרְעִים יוֹרְדֵי הֶעָפָר? אַחַר שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלָל מֵעַל הַקֶּבֶר, מִיָּד זַכַּאי הַנִּפְטָר לְהַפְסִיק לָרֶדֶת כְּלַפֵּי מַטָּה, אֶלָּא לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן וּלְהַתְחִיל לַעֲלוֹת! עַתָּה זוֹכֶה הוּא לִרְאוֹת אֶת מַה שֶּׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו, כְּפִי שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל עַל דְּבַר ה' לְמֹשֶׁה: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג/כ), כְּלוֹמַר: בַּחַיִּים _ לֹא, אֲבָל מִיָּד עִם הַמָּוֶת _ כֵּן! כָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל: אֶחָד צַדִּיקִים וְאֶחָד רְשָׁעִים מְקַבְּלִים פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. הָרְשָׁעִים שֶׁמָּרְדוּ בַּקָּבָּ"ה _ בִּשְׁעַת מִיתָתָם מַרְאִים לָהֶם פְּנֵי שְׁכִינָה, הַקָּבָּ"ה אוֹמֵר לָהֶם: בֹּאוּ וּרְאוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֱיִיתֶם מוֹרְדִים בּוֹ _ שֶׁעָתִיד לְהִפָּרַע מִכֶּם. גַּם הַצַּדִּיקִים _ בִּשְׁעַת מִיתָתָם מַרְאִים לָהֶם פְּנֵי שְׁכִינָה, וְאוֹמְרִים לָהֶם: בֹּאוּ וּרְאוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁאַתֶּם עוֹבְדִים אוֹתוֹ _ שֶׁהוּא עָתִיד לָתֵת שְׂכָרְכֶם (שוח"ט תהילים כב, ובביאור הגר"א לספר יונה. מהרש"א). מַמְשִׁיךְ הַפָּסוּק: "תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן", זֶה יוֹם הַלֵּדָה. הַהַגְדָּרָה "כָּל לָשׁוֹן" כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם בָּעוֹלָם! אִם נִתְבּוֹנֵן בְּפֹעַל, נִרְאֶה שֶׁזֶּה לֹא כָּל-כָּךְ מְדֻיָּק, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשְׁנָם בּוּרִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים עַל מָה וְלָמָּה לְהִשָּׁבַע, וְיֶשְׁנָם גַּם רְשָׁעִים, הַמְעֵזִים לְהִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר, כְּפִי שֶׁמְּתָאֵר זֹאת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע" (קהלת ג/טז). עַל כָּרְחֲךָ שֶׁהַפָּסוּק מְדַבֵּר עַל הַשָּׁלָב בּוֹ אִישׁ עֲדַיִן לֹא הָיָה רָשָׁע, וְלֹא הֵעֵז לְהִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר, זֶהוּ הַתִּינוֹק הַזָּךְ וְהַנָּקִי מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה.
 

בַּלֵּידָה: תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן

הַמִּקְרָא הִקְדִּים אֶת הִשְׁתַּחֲוָיַת הַמָּוֶת לִשְׁבוּעַת לֵידָה, כִּי הַהִשְׁתַּחֲוָיָה וּתְנוּחַת הַהַכְנָעָה שֶׁל הָעֻבָּר, הִיא בִּגְלַל שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל הַמַּסְלוּל מוֹבִיל אֵלֵי-קֶבֶר, וְאָז תָּבֹא הַהִשְׁתַּחֲוָיָה הַנְּכוֹנָה וְהַכָּבוֹד הָאֲמִתִּי שֶׁיִּתֵּן הַנִּפְטָר לַקָּבָּ"ה, כַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר עַל הַשְּׁבוּעָה, הֲרֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיַת הַמָּוֶת הִיא הַהִשְׁתַּחֲוָיָה הָאֲמִתִּית, וְהִיא זוֹ שֶׁמַּעֲנִיקָה לִשְׁבוּעַת הַלֵּידָה אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ (ביאורי אגדות). צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֶת הַמָּוֶת לַלֵּידָה, כִּי אִם לֹא הָיָה מָוֶת בָּעוֹלָם, אִישׁ לֹא הָיָה מִתְאַמֵּץ לָשֵׂאת אִשָּׁה, לְהָקִים בַּיִת, לָלֶדֶת יְלָדִים, וּלְטַפֵּל בַּמִּשְׁפָּחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֵכֶר, שֵׁם וּשְׁאֵרִית, אֶלָּא הָיָה מַנְצִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ. אֲבָל אַחַר שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁ"גַּז חִישׁ וְנָעוּפָה" (תהילים צ/י), אָנוּ מִתְאַמְּצִים לְהָקִים לְעַצְמֵנוּ דּוֹרוֹת הֶמְשֵׁךְ, וְהַהִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁל הַמָּוֶת הוֹפֶכֶת אֶת שְׁבוּעַת הַלֵּידָה לְמַשְׁמָעוּתִית (בן יהוידע). רַק בִּזְמַן הַמָּוֶת מִתְגַּלֶּה לְמַפְרֵעַ שֶׁהַשְּׁבוּעָה בִּזְמַן הַלֵּידָה אָכֵן הֵנִיבָה פְּרִי מְבֹרָךְ, כְּמוֹ- כֵן שְׁבוּעַת הַלֵּידָה כּוֹלֶלֶת גַּם אֶת הַמָּוֶת, שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנָן נְשָׁמוֹת הַנֶּאֱלָצוֹת לָשׁוּב בְּגִלְגּוּל, כְּדֵי לְתַקֵּן עִוּוּתִים מֵהַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת, עַל כֵּן מְסַפְּרִים לַתִּינוֹק הַנּוֹלָד עַל הַמָּוֶת, וְעָלָיו לָדַעַת שֶׁאִם לֹא יַשְׂכִּיל לְסַיֵּם נָכוֹן אֶת הַתַּפְקִיד, הוּא יֵאָלֵץ לָשׁוּב וּלְהִשָּׁבַע שׁוּב אַחַר הַמָּוֶת _ בִּזְמַן הַלֵּידָה פַּעַם נוֹסֶפֶת (מהרש"א).
 

מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה'? וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ?

עַל אוֹדוֹת הַהַשְׁבָּעָה הַטְּרוֹם לֵידָתִית, יְכוֹלִים אָנוּ לְלַקֵּט מְעַט פְּרָטִים, עַל-פִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'? וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי-כַפַּיִם וּבַר-לֵבָב" (תהילים כד/ד). אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁכַּפּוֹת-יָדָיו שֶׁל עוֹבֵד-הָאֲדָמָה אֵינָן מְטֻנָּפוֹת בִּקְצָת בּוֹץ, זֶה בְּסֵדֶר! אֲבָל מֵאַחַר וְהַיָּדַיִם הֵן הַשָּׁלִיחַ שֶׁלָּנוּ לַמֶּרְחָב, וּפוֹעֲלוֹת סָבִיב כְּעַצְמָאִיּוֹת, הֵן הַ'שַּׁגְרִיר' שֶׁלָּנוּ, הַמִּזְדָּרֵז לְהִדָּחֵף גַּם לְלֹא מַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, כְּפִי שֶׁמַּגְדִּירִים זֹאת חֲזַ"ל: "יָדַיִם _ עַסְקָנִיּוֹת הֵן", מְמַשְּׁשׁוֹת בַּכֹּל וְנִשְׁלָחוֹת לְכָל מָקוֹם (שבת יד/א). מִמֵּילָא 'נְקִי-כַּפַּיִם' הוּא מִי שֶׁהַכֹּל סְבִיבוֹ נָקִי מִכָּל רְבָב שֶׁל מָמוֹן לֹא טָהוֹר, שֶׁל מַחֲשָׁבָה זָרָה, אֹכֶל לֹא כָּשֵׁר, עֹשֶׁק, כַּעַס וְכַדּוֹמֶה. עַד כַּמָּה נְקִיִּים בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים אָנוּ לִהְיוֹת? הֲרֵי בִּמְפֹרָשׁ נֶאֱמַר: "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז/כ), אֲבָל מִיָּד עִם הַלֵּידָה מֵגִיחַ לַאֲוִיר הָעוֹלָם נְקִי-כַּפַּיִם שֶׁלֹּא חָטָא מֵעוֹלָם. מַמְשִׁיךְ הַמִּקְרָא: "אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשׁוֹ, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (תהילים כד/ד). אִי-אֶפְשָׁר לִטְעוֹת וְלַחֲשֹׁב שֶׁהַכַּוָּנָה לְכָל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם נִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה עֲדַיִן אֵינוֹ מְהַוֶּה לָהֶם תְּעֻדַּת-יֹשֶׁר וְאִשּׁוּר עֲלִיָּה לְהַר- ה' וְלַעֲמֹד בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ. אֲבָל זֶה אֲשֶׁר מְקַיֵּם אֶת הַשְׁבָּעַת חַיָּיו הָרִאשׁוֹנָה, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל יָמָיו לֹא הֵפֵר אוֹתָהּ, לֹא רַק שֶׁהוּא זַכַּאי לַעֲלוֹת בְּהַר ה', אֶלָּא הוּא אָכֵן עוֹלֶה בּוֹ!
 

תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע

וּמַה הִיא הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ? "תְּהִי צַדִּיק, וְאַל תְּהִי רָשָׁע". זוֹ אֵינָהּ הַתְרָאָה אַחַת מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ, אֶלָּא שְׁנֵי נוֹשְׂאִים נִפְרָדִים, שֶׁצָּרִיךְ לְקַיֵּם אֶת שְׁנֵיהֶם. בְּהַבָּטָה שִׁטְחִית נִרְאֶה שֶׁלִּהְיוֹת צַדִּיק זוֹ מְשִׂימָה גְּדוֹלָה כִּמְעַט עַל גְּבוּל הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית. טָעוּת זוֹ נוֹבַעַת בִּגְלַל שֶׁאָנוּ סְבוּרִים שֶׁרַק הַצַּדִּיקִים הַמֻּפְלָגִים בְּיוֹתֵר נֶחְשָׁבִים כְּצַדִּיקִים. זֶה אָמְנָם נָכוֹן, הֵם אָכֵן בֶּאֱמֶת צַדִּיקִים, אֲבָל פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה 'צֶדֶק' הוּא קַו הַיֹּשֶׁר, כַּנֶּאֱמַר: "מֹאזְנֵי צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא יט/לו). חֶנְוָנִי שֶׁמְּחַסֵּר קִמְעָה לְטוֹבַת הַקּוֹנִים _ הוּא חָסִיד, אִם הוּא מְחַסֵּר לְטוֹבַת עַצְמוֹ _ הוּא גַּנָּב, וּכְשֶׁהַמֹּאזְנַיִם שֶׁלּוֹ מְאֻזָּנִים, הֲרֵי שֶׁהֵם מֹאזְנֵי צֶדֶק וְהוּא צַדִּיק! כָּל מִי שֶׁמְּמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ הַבְּסִיסִי, נֶחְשָׁב לְצַדִּיק בְּסִיסִי _ לֹא טָמֵא וְלֹא קָדוֹשׁ! פַּרְוֶה, הַתְחָלָתִי, בָּסִיס לְהִתְקַדְּמוּת. מֵאִידָךְ 'רָשָׁע' אֵינוֹ רַק מִי שֶׁמַּפְלִיג בְּרִשְׁעוּיוֹת שֶׁתִּצַּלְנָה הָאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ אֶת מַעֲשָׂיו הָרָעִים, אֶלָּא גַּם מִי שֶׁמִּתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ שֶׁסּוֹפָהּ לֹא נְכוֹנָה, אֵין לְהַמְתִּין עַד שֶׁהוּא יַגִּיעַ שָׁמָּה, כְּדֵי לְהַחְלִיט עָלָיו כְּרָשָׁע, אֶלָּא כְּבָר מֵעַתָּה הוּא כָּזֶה. הִנֵּה רוֹאִים אָנוּ שֶׁאֶת שְׁתֵּי הַבַּקָּשׁוֹת צְרִיכִים לְמַלֵּא, וְהֵן אֵינָן יוֹתֵר מִדַּי גְּדוֹלוֹת! בַּבַּקָּשָׁה "לֹא לִהְיוֹת רָשָׁע", כֻּלָּנוּ אֲחִידִים _ גְּדוֹל הַצַּדִּיקִים וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם, כֻּלָּם מְקַיְּמִים צִוּוּי זֶה בְּאוֹתָהּ מִדָּה _ אֵינָם עוֹשִׂים רַע! הַבַּקָּשָׁה "לִהְיוֹת צַדִּיק" הִיא דֶּרֶךְ חַיִּים מְרַתֶּקֶת, עִם הַרְבֵּה מְאֹד מַסְלוּלִים אִישִׁיִּים. מִמֵּילָא בָּרוּר שֶׁ'צַּדִּיק' וְ'רָשָׁע' אֵינָם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֶלָּא שְׁנֵי תַּפְקִידִים בְּגֶדֶר שֶׁל "שָׁמוֹר וְזָכוֹר", כְּלוֹמַר: 'שָׁמוֹר' שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה רַע, וְ'זָכוֹר' לַעֲשׂוֹת טוֹב. עַל כֵּן זָקוּק הַתִּינוֹק לָאַזְהָרָה דּוּ-כִּוּוּנִית זוֹ, שֶׁל "סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב" (תהילים לז/כז), עֲשֵׂה נָכוֹן וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת לֹא נָכוֹן!
 

תִּהְיֶה רָשָׁע בְּעֵינֵי עַצְמְךָ

הָרַךְ הַנּוֹלָד עוֹמֵד זֶה עַתָּה בְּפֶתַח הַכְּנִיסָה לְעוֹלָם חָדָשׁ וּבִלְתִּי מֻכָּר, וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ הַרְצָאָה וְהַנְחָיָה שֶׁתְּלַוֶּה אוֹתוֹ לְמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו, בָּהּ מַמְשִׁיכִים וְאוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר מֵאַשְׁלָיָה. הַחַנְפָנִים שֶׁסָּבִיב יַטְעוּ אוֹתְךָ, בְּקַלּוּת תַּצְלִיחַ לְהִסָּחֵף לְמֶתֶק לְשׁוֹנָם הַחֲלַקְלַקָּה, וּלְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמְךָ שֶׁאַתָּה בְּסֵדֶר, לָכֵן תַּשְׂכִּיל לְהַבִּיט עַל עַצְמְךָ בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת, בִּלְתִּי מְשֻׁחֶדֶת, וְשֶׁאֵינָהּ מְכַסָּה פְּגָמִים! וַאֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ: צַדִּיק אַתָּה, אַל תַּאֲמִין לָהֶם, כְּדֵי לָשֶׁבֶת בְּשַׁאֲנַנּוּת וַאֲדִישׁוּת, אֶלָּא הַמְשֵׁךְ לְהִתְמוֹדֵד! הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע, שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ לְלֹא הֶרֶף מִפִּתּוּיִים וִיצָרִים. אָמְנָם שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב אֶת עַצְמוֹ לְרָשָׁע מֻפְלָג, כְּפִי שֶׁטָּעָה אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, וְלָכֵן הִתְיָאֵשׁ מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה (חגיגה טו/א), אֶלָּא רָשָׁע-קַל, שֶׁדַּלְתוֹת הַתְּשׁוּבָה פְּתוּחוֹת בְּפָנָיו, וְעָלָיו לְהִזְדָּרֵז וּלְהִמָּלֵט שָׁמָּה (קה"ר ז/ט: "המחתרת פתוחה". מהר"ץ חיות). דְּרָשָׁה זוֹ לֹא דּוֹחִים שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתָהּ בְּבַר-הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, אוֹ בְּאֵיזֶשֶׁהוּ עֶרֶב יוֹם-כִּפּוּר, אֶלָּא מִיָּד עִם הוֹפָעָתוֹ בְּפֶתַח עוֹלָם הַשֶּׁקֶר, הוּא חַיָּב לִהְיוֹת מְצֻיָּד כְּבָר בְּכַרְטִיס כְּנִיסָה בַּר-תֹּקֶף, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כְּמוֹ מִשְׁקְפֵי-שֶׁמֶשׁ כֵּהִים, שֶׁיַּעַצְרוּ אֶת הַסִּנְווּר הַמֻּגְזָם הַנִּפְלָט מֵהַשְּׁקָרִים הַסַּסְגּוֹנִיִּים.
 

הַקָּבָּ"ה טָהוֹר

הֲכָנוֹת הַכְּנִיסָה לָעוֹלָם עֲדַיִן בְּעִצּוּמָן: וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָהוֹר! דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ אֶפְשָׁרוּיוֹת לְהַגְדִּיר אֶת הַקָּבָּ"ה, קַל לָנוּ לְבָאֵר בְּפַשְׁטוּת אֶת הַמִּלָּה 'טָהוֹר' כְּ'נָקִי'! כַּאֲשֶׁר חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מְנַסִּים לְהַסְבִּיר בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי עַל אוֹדוֹת הַקָּבָּ"ה, הֵם עוֹשִׂים זֹאת עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה, כְּלוֹמַר: הַקָּבָּ"ה הוּא לֹא אֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ מְנַסִּים לְהַשְׁווֹת אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, וְכָל מַה שֶּׁנְּנַסֶּה לְדַמְיֵן אֶת הַקָּבָּ"ה אֵלָיו, נוּכַל לָדַעַת שֶׁדָּבָר זֶה לֹא נָכוֹן, מִמֵּילָא כְּכָל שֶׁנַרְחִיב אֶת הַדֻּגְמָאוֹת, כֵּן תִּהְיֶה הַהַגְדָּרָה הַשְּׁלִילִית יוֹתֵר רְחָבָה וּמְפֹרֶטֶת. עַל כֵּן אוֹמְרִים אָנוּ בַּ'אֲנִי מַאֲמִין': "הַקָּבָּ"ה אֵינוֹ גּוּף וְלֹא יְשִׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל". אֶת יִחוּדוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה יְכוֹלִים אָנוּ לְהַגְדִּיר אַךְ וְרַק עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה, כְּשֶׁאָנוּ פּוֹסְלִים מֵרֹאשׁ כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַגְדִּיר אֶת הַבּוֹרֵא בְּאֹפֶן שֶׁבְּנֵי אָדָם מְסֻגָּלִים לִקְלֹט וּלְהָבִין. כְּגוֹן: אָנוּ יְכוֹלִים לוֹמַר שֶׁהַקָּבָּ"ה אֵינוֹ גּוּף, וְאֵין גְּבוּל לְחָכְמָתוֹ וּלְחַסְדּוֹ, אֵין מַחֲשָׁבָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהָבִין אוֹתוֹ, אֵין כֹּחַ שֶׁיָּכֹל לְהִתְנַגֵּד אֵלָיו, אֵין נִבְרָא הַמְסֻגָּל לְהַשִּׂיג אֶת עַצְמוּתוֹ, אֵין יֶדַע הַמְסֻגָּל לְהָכִיל אֶת יְדִיעָתוֹ, אֵין זְמַן הַמַּגְבִּיל אֶת קִיּוּמוֹ. מַסְקָנָה הַבָּאָה עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה, נֶחֱשֶׁבֶת כְּבֵרוּר וִידִיעָה, וְזוֹ הִיא יְדִיעָתֵנוּ בַּקָבָּ"ה, עַל כָּךְ נִצְטַוִּינוּ לָדַעַת וּלְהָשִׁיב אֶל הַלֵּב, כִּי "ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת _ אֵין עוֹד"! (דברים ד/לט). עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא שִׁירוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הֶחָסִיד שֶׁהָיָה מֵחֲסִידֵי אַשְׁכְּנַז הָרִאשׁוֹנִים, וּמִגְּדוֹלֵי הַמְקֻבָּלִים לִפְנֵי דּוֹרוֹת רַבִּים, בְּשֵׁם 'שִׁיר-הַיִּחוּד', אֲשֶׁר בַּחֲרוּזִים נִפְלָאִים שׁוֹלֵל אֶפְשָׁרוּיוֹת רַבּוֹת שֶׁל מִגְבָּלוֹת שׁוֹנוֹת בַּבְּרִיאָה שֶׁאֵינָן קַיָּמוֹת בַּבּוֹרֵא, וְאֶפְשָׁרוּיוֹת רַבּוֹת שֶׁל דִּמְיוֹן, שֶׁהַבּוֹרֵא מְרוֹמָם וְגָדוֹל מֵהֶם. זֶהוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה בְּפִי בְּרִיּוֹתָיו, וְשִׁירוֹ הִתְקַדֵּשׁ לוֹמַר אוֹתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים. הִנֵּה יֵשׁ לָנוּ כּוֹתֶרֶת קְצָרָה לְאוֹתוֹ שִׁיר הַיִּחוּד הָאָרֹךְ: "הַקָּבָּ"ה טָהוֹר".
 

וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים

דַּע לְךָ תִּינוֹק קָטָן, הַקָּבָּ"ה טָהוֹר וּמְשָׁרְתָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה _ גַּם הֵם טְהוֹרִים! בְּכָל מַה שֶּׁתִּרְאֶה בְּמֶשֶׁךְ הַחַיִּים, כְּאִלּוּ סְתִירָה לַהֲנָחָה זוֹ, תִּזְכֹּר לָדַעַת בְּבֵרוּר שֶׁהָרְאִיָּה שֶׁלְּךָ מַטְעָה אוֹתְךָ, אֵינְךָ מֵבִין אֶת הַתְּמוּנָה, אוֹ אֶלֶף הֶסְבֵּרִים אֲחֵרִים, אוֹ יוֹתֵר פָּשׁוּט לוֹמַר: "אֵינִי מֵבִין! אֵין לִי הֶסְבֵּר"! בִּלְבַד שֶׁלֹּא תְּעַרְעֵר הֲנָחָה בְּסִיסִית זוֹ, שֶׁכְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ לֹא נָכוֹן אוֹ לֹא טוֹב בָּא מִלְּמַעְלָה. לַ'לֹּא-טוֹב' יֶשְׁנָה כְּתֹבֶת אַחַת וִיחִידָה _ אֲנַחְנוּ! הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ! הַפֵּרוּשׁ הַמְעֻוָּת שֶׁאָנוּ מַעֲנִיקִים! הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל הַמַּעֲשִׂים הַמְעֻוָּתִים שֶׁלָּנוּ! אַתָּה מֵגִיחַ זֶה עַתָּה לְעוֹלָם מְנֻכָּר, אֲבָל בָּאתָ מִמָּקוֹם טָהוֹר, וְיֵשׁ לְךָ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לְהִצְטָרֵף אֶל מַעֲרֶכֶת הַטָּהֳרָה שֶׁל מְשָׁרְתֵי ה' הַטְּהוֹרִים. זוֹ הַצָּעָה בְּהֶחְלֵט מַתְאִימָה, לֹא רַק שֶׁאַתָּה מְסֻגָּל לְהִשְׁתַּלֵּב בַּמַּעֲרֶכֶת, אֶלָּא אֲפִלּוּ אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּטִבְעִיּוּת, אַתָּה בָּנוּי לְכָךְ, וּנְשָׁמָה שֶׁנָּתַן בְּךָ טְהוֹרָה הִיא, וְאֵינְךָ אָמוּר לִפְגֹּשׁ קְשָׁיִים שֶׁאֵינָם תּוֹאֲמִים אֶת הַתְּכוּנוֹת הַבְּסִיסִיּוֹת שֶׁלְּךָ. אֶפְשָׁר לְהַרְחִיב בְּבֵאוּרִים רַבִּים עַל מִשְׁפָּטִים קְצָרִים אֵלֶּה, אֲבָל בַּל- נִשְׁכַּח בְּאָזְנֵי מִי הֵם נֶאֱמָרִים, וְעַל כָּךְ נִשְׁאַל: הֲאָמְנָם? הָעוֹלָל הָרַךְ הַזֶּה, שֶׁבִּרְגָעִים אֵלֶּה נִפְלָט בְּכֹחַ מִמִּקְלָט מְגוֹנֵן וְשָׁקֵט, נִלְחָם עַל שְׁאִיפַת אֲוִיר רִאשׁוֹנָה, מֻקָּף בְּקוֹלוֹת מַפְחִידִים שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּמוֹתָם מֵעוֹלָם, אוֹר מְסַנְוֵר, אֲוִיר קַר, אֵימַת מָוֶת. כֵּיצַד בְּתוֹךְ הַקַּלַּחַת הַזּוֹ יִהְיֶה לִבּוֹ פָּנוּי לִשְׁמֹעַ דְּרָשׁוֹת? לְכָךְ יֵשׁ לְהוֹסִיף, שֶׁהוּא עֲדַיִן אֵינוֹ מֵבִין מְאוּמָה. בְּקֹשִׁי אֲנַחְנוּ מְבִינִים אֶת רְשִׁימַת הַדְּבָרִים הַמֻּשְׁמָעִים בְּאָזְנָיו. לְמַרְבִּית הַפֶּלֶא הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁהוּא מֵבִין הֵיטֵב! לֹא רַק שֶׁהוּא מֵבִין, אֶלָּא הוּא אֲפִלּוּ יוֹדֵעַ זֹאת מִבְּלִי שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ. אֶת הָאֲמִירָה שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים עָלֶיהָ כָּאן, לֹא מַקְרִיאִים בְּאָזְנָיו, אֶלָּא מַבְרִיגִים לְלִבּוֹ! מֵעַתָּה דַּי שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ אוֹתוֹ בְּטִעוּנִים הֲפוּכִים, וּבְאֹפֶן טִבְעִי הוּא יִגְדַּל עִם אֱמוּנָה בַּה', עִם רָצוֹן לְהֵיטִיב וְעִם שְׁאָר הַהַנְחָיוֹת הַמְבֹאָרוֹת כָּאן. הֵם חָדְרוּ לְלִבּוֹ בִּשְׁעַת הַלֵּידָה, וְהֵן הָפְכוּ לִהְיוֹת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהָאִישִׁיּוּת. מִכָּאן נוֹבְעִים נְקִיפוֹת הַמַּצְפּוּן, הַיֹּשֶׁר הַבְּסִיסִי שֶׁאֵין אָדָם מֵעֵז לְשַׁקֵּר בְּמֵצַח נְחוּשָׁה (כתובות יח/א). זוֹ הַסִּבָּה שֶׁבִּילָדִים קְטַנִּים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻשְׁחֲתוּ, אֵין צֹרֶךְ לְהַחְדִּיר אֱמוּנָה בַּה', יֵשׁ לָהֶם אוֹתָהּ בְּכָל תֹּם-לְבָבָם הַטָּהוֹר (ראה שבת קיט/ב: "הבל פיהם של ילדים", ובספרנו שב"ח שם עמ' 848: "הבל שאין בו חטא").
 

אִם אַתָּה מְשַׁמֵּר אֶת הַנְּשָׁמָה בְּטָהֳרָה מוּטָב

אַחַר הַהַנְחָיָה הַפְּשׁוּטָה, יֵשׁ צֹרֶךְ לְסַפֵּר לַתִּינוֹק הַתָּמִים, שֶׁהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כָּאן הַמְלָצוֹת שֶׁל לִפְנִים מִשּׁוּרַת-הַדִּין, וְלֹא מְטִיפִים בְּאָזְנָיו דִּבְרֵי חֲסִידוּת מֻפְלֶגֶת, אֶלָּא עֶקְרוֹנוֹת חַיִּים קְרִיטִיִּים בְּיוֹתֵר. נִשְׁמָתְךָ נֶחְצְבָה מֵהַמָּקוֹם הַגָּבֹהַ בְּיוֹתֵר _ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, מֵעָלֶיהָ יֵשׁ אַךְ וְרַק אֶת הַקָּבָּ"ה, אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְחַשֵּׁב בְּרוֹמְמוּתָהּ שֶׁל נִשְׁמָתְךָ! דַּע לְךָ, אִם אַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּטָהֳרָה _ מוּטָב, וְאִם לָאו _ הֲרֵינִי נוֹטְלָהּ מִמְּךָ. הַאִם זוֹ אֵינָהּ לָשׁוֹן יוֹתֵר מִדַּי חֲרִיפָה? הֲלֹא דַּי הָיָה לְהַמְלִיץ לַעֲשׂוֹת טוֹב, וּלְצַיֵּן בְּאָזְנֵי הַמַּאֲזִין אֶת הַשָּׂכָר לְעוֹשֶׂה טוֹב, וּמִמֵּילָא בָּרוּר שֶׁהָאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֵינוֹ זַכַּאי לְשָׂכָר! מֵהֵיכָן צָמְחוּ לְפֶתַע הָעֳנָשִׁים? כֵּיצַד הִגִּיעַ עֹנֶשׁ מָוֶת לַמִּתְרַשֵּׁל בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב? הַתְּשׁוּבָה שֶׁאוֹתָהּ הַתִּינוֹק צָרִיךְ לָדַעַת: "כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ _ גֶּשֶׁר צַר מְאֹד"! פְּנִיָּה יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, אֵינָהּ מַעֲנִיקָה מַסְלוּל חַיִּים יָפֶה בְּמִשְׁעוֹל גְּבָעוֹת פִּרְחוֹנִי וְקָסוּם, אֶלָּא גַּם מִיָּמִין וְגַם מִשְּׂמֹאל פְּעוּרָה תְּהוֹם! אָכֵן יֵשׁ לְכָךְ סִמּוּכִין! "כָּל הַמְשַׁמֵּר הַתּוֹרָה ? נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת" (מנחות צט/ב). לֹא דַּי לוֹמַר שֶׁנִּשְׁמָתוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר הַתּוֹרָה תִּשָּׁמֵר, הַחֲכָמִים הִדְגִּישׁוּ גַּם אֶת הַצַּד הַמְנֻגָּד וְהַשְּׁלִילִי, וְאָמְרוּ: "וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַתּוֹרָה _ אֵין נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת"! אִלּוּ הָיוּ אוֹמְרִים רַק אֶת הַצַּד הַחִיּוּבִי, לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים לְהַחְלִיט לְבַדֵּנוּ "מִכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו", אֶלָּא הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁהַנְחָיָה זוֹ הִיא אֶחָד הָעֲרוּצִים לִשְׁמֹר עַל הַנְּשָׁמָה, אֲבָל אוּלַי יֶשְׁנָן דְּרָכִים נוֹסָפוֹת, אוּלַי הָיִינוּ סוֹבְרִים שֶׁזֶּהוּ הֶעָרוּץ הַמְשֻׁבָּח וְהַיָּעִיל בְּיוֹתֵר, אַךְ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁזּוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה, וְהָיִינוּ סוֹבְרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְגַלּוֹת בְּעוֹלָם הַנֶּצַח גַּם כָּאֵלֶּה שֶׁהִגִּיעוּ שָׁמָּה בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת _ יָפוֹת, טוֹבוֹת, מוֹעִילוֹת וּמְשֻׁבָּחוֹת, שֶׁהֵם הִמְצִיאוּ לְבַדָּם. עַל כֵּן טָרְחוּ הַחֲכָמִים לְהַדְגִּישׁ גַּם אֶת הַהֵפֶךְ, כְּלוֹמַר: אֵין כָּל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לִשְׁמֹר עַל הַנְּשָׁמָה! לֹא קַיֶּמֶת אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת לְטַפֵּחַ אוֹתָהּ! הַנְּשָׁמָה הָרוּחָנִית וְהַטְּהוֹרָה אֵינָהּ אֵבֶר צְדָדִי שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹר אוֹתוֹ, אַךְ יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְקַיֵּם גַּם לְלֹא שְׁמִירָה קַפְּדָנִית, זוֹ טָעוּת! הַנְּשָׁמָה הִיא הַחֵלֶק הַחִיּוּנִי בְּיוֹתֵר הַקַּיָּם בָּנוּ, וְאִם לֹא נְפַתֵּחַ אֶת הַצְּדָדִים הַחִיּוּבִים שֶׁלָּהּ, הִיא תִּשָּׁאֵר מְצֻמֶקֶת מִכְּדֵי לְהַפְעִיל נָכוֹן וְיָעִיל אֶת כָּל הַמַּעֲרָכוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת הָרַבּוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, וַהֲרֵי בִּמְפֹרָשׁ אָמְרוּ חֲזַ"ל: "נְשָׁמָה זָנָה אֶת כָּל הַגּוּף" (ברכות י/א), הִיא מֶרְכַּז הַחַיִּים, הִיא "סוֹד הַחַיִּים" הַמַּפְעִיל אֶת כָּל הַמַּעֲרָכוֹת הַמְרֻבּוֹת וְהַמֻּרְכָּבוֹת הַפּוֹעֲלוֹת בְּתֵאוּם מֻפְלָא (ראה שו"ע או"ח ו/א: "ומפליא לעשות". הרחבה בנושא זה בספרנו שב"ח על מנחות 88-93). עַל כֵּן הָאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה, מְנַתֵּק בְּמוֹ יָדָיו אֶת עַצְמוֹ מִמְּקוֹר הַחַיִּים.
 

רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּאִים מֵתִים

מִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג לִשְׁמֹר עַל טָהֳרַת נִשְׁמָתוֹ, שֶׁלֹּא יִטְעֶה לַחֲשֹׁב שֶׁרַק הַנְּשָׁמָה הָרוּחָנִית תִּסְבֹּל וְהַדִּלְדּוּל יִתֵּן רַק בָּהּ אֶת אוֹתוֹתָיו, בְּעוֹד שֶׁחַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים _ שֶׁהֵם עִקָּרִיִּים בְּעֵינָיו, לֹא יִפָּגְעוּ בִּמְאוּמָה. טָעוּת הִיא לַחֲשֹׁב כָּךְ! מִי שֶׁאֵינוֹ מְפַתֵּחַ כָּרָאוּי אֶת הַנְּשָׁמָה, וְאֵינוֹ רָגִישׁ לַדְּרִישׁוֹת שֶׁלָּהּ, הֲרֵי שֶׁהוּא נָתוּן בְּתִסְכּוּל מַתְמִיד, גַּם מִבְּלִי שֶׁיָּחוּשׁ בְּכָךְ, וּמִמֵּילָא כָּל הַצְּדָדִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל חַיָּיו נְתוּנִים בְּצַעַר וְנִמְצָאִים בְּסַכָּנָה. הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם חֲבֵרָיו חַיָּב לִהְיוֹת מְעֻרְעָר, מַעֲרֶכֶת הַ"שְּׁלוֹם בַּיִת" שֶׁלּוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְתַפְקֵד כַּהֲלָכָה, מִמֵּילָא גַּם יְלָדָיו לֹא יְכַבְּדוּהוּ וְלֹא יַעֲשׂוּ אֶת רְצוֹנוֹ, וְכֵן הָלְאָה וָהָלְאָה. מַצָּב הָרוּחַ הַיָּרוּד וְהֶעָצוּב שֶׁיִּשְׂרוֹר סְבִיבוֹ יִתֵּן אֶת אוֹתוֹתָיו גַּם בִּבְרִיאוּתוֹ הַפִיזִית, שֶׁהֲרֵי לְעוֹלָם לֹא יָכוֹל הֶעָצוּב לְהַאֲרִיךְ יָמִים (ראה משלי יח/יד). מֵעַל כֻּלָּם הַסִּיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא תִּהְיֶה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, וּלְלֹא עֶזְרָה מִשָּׁמַיִם וַדַּאי שֶׁנַּפְשׁוֹ נְתוּנָה בְּסַכָּנָה תְּמִידִית עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, פְּגָעִים רָעִים וַאֲסוֹנוֹת הַמִתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא _ כֻּלָּן יָחֹגוּ סְבִיבוֹ, וְרַק מִי שֶׁהַקָּבָּ"ה שׁוֹמֵר אֶת רַגְלָיו נִצּוֹל מֵהֶם. עַל פִּי פְּשׁוּטָם שֶׁל דְּבָרִים, מִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׂכִּיל לְפַתֵּחַ אֶת הַצְּדָדִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁבּוֹ, לֹא מְטַפֵּחַ אֶת נִשְׁמָתוֹ, וְאֵינוֹ שָׂם דָּגֵשׁ לַחָכְמָה הָאֱלֹקִית, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ" (קהלת ז/יב), הוּא לֹא צָרִיךְ לָמוּת בְּאֹפֶן פִיזִי כְּדֵי לְהֵחָשֵׁב כְּמֵת, אֶלָּא כְּפִי שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּאִים מֵתִים" (ברכות יח/ב), מִפְּנֵי שֶׁהַחַי לְלֹא חָכְמָה נֶחְשָׁב עִם יוֹרְדֵי בּוֹר הַיּוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ (חו"מ-א ע"ד, פ"ב), וְהָרָצִים לִבְאֵר- שַׁחַת, נֶחְשָׁבִים כִּבְנֵי-בַּיִת שָׁם עוֹד בְּטֶרֶם יִפְּלוּ בּוֹ בְּאֹפֶן פִיזִי וּמוּחָשִׁי. כְּפִי שֶׁאָנוּ מוֹדִים בְּבִרְכַּת סִיּוּם מַסֶּכֶת: "הֵם רָצִים לִבְאֵר-שַׁחַת", לַמְרוֹת שֶׁבְּעַיִן שִׁטְחִית אֵין נִרְאֵית בְּאֵר-הַשַּׁחַת בִּקְצֵה מַסְלוּל הָרִיצָה, וְהֵם אֵינָם אֶלָּא רָצִים לַשּׁוּק, לִקְנוֹת, לִמְכֹּר וּלְהַרְוִיחַ, אֲבָל בָּרוּר הוּא שֶׁסּוֹף מַסְלוּל הָרִיצָה הָאֱנוֹשִׁית הוּא בְּאֵר-שַׁחַת, וּכְבָר מֵעַתָּה הַכֹּל רָצִים שָׁמָּה. זוֹהִי הַלָּשׁוֹן הַחֲרִיפָה: "אִם אֵינְךָ שׁוֹמֵר אֶת הַנְּשָׁמָה בְּטָהֳרָה _ הֲרֵינִי נוֹטְלָהּ מִמְּךָ", כְּלוֹמַר: אַתָּה בְּעַצְמְךָ תָּבִיא עַל עַצְמְךָ נְזָקִים חֲמוּרִים שֶׁסּוֹפָם אִבּוּד הַחַיִּים.
 

כֹּהֵן שֶׁמָּסַר תְּרוּמָה לְעַם-הָאָרֶץ

תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כַּאֲשֶׁר מְסַפְּרִים בְּאָזְנֵי הַתִּינוֹק שֶׁשְּׁמִירָה עַל טָהֳרַת הַנְּשָׁמָה הִיא הָעִקָּר, וּלְלֹא זֶה חַיָּיו הִנָּם חַסְרֵי-טַעַם, זֶה נִשְׁמָע קָשֶׁה קְצָת בְּאָזְנָיו הָרַכּוֹת, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַמְתִּיק לוֹ אֶת הַנּוֹשֵׂא מֵהַמְחָשָׁה מֵחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם. מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁצָּרִיךְ לְאָכְלָם בִּקְדֻשָׁה, הוּא קִבֵּל מִבַּעַל הַשָּׂדֶה דֵּי פֵּרוֹת כְּדֵי לַחֲלֹק עִם כֹּהֲנִים נוֹסָפִים, וְאָכֵן נָהַג בְּעַיִן-יָפָה עִם שְׁכֵנוֹ, שֶׁמָּסַר תְּרוּמָה לְכֹהֵן עַם-הָאָרֶץ עָנִי וְרָעֵב, שֶׁמִּצְוָה מְרֻבָּה לִתְמֹךְ בּוֹ וּלְהָסִיר מִמֶּנּוּ אֶת חֶרְפַּת הָרָעָב. וְאָמַר לוֹ: אִם אַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּטָהֳרָה _ מוּטָב, וְאִם לָאו, לֹא אַפְטִיר: "חֲבָל שֶׁבְּבֵיתְךָ לֹא 'פִּנְקוּ' כָּרָאוּי אֶת הַתְּרוּמָה", אֶלָּא הֲרֵינִי שׂוֹרְפָהּ לְפָנֶיךָ, וְתִרְאֶה בִּכְאֵב-לֵב אֶת לַהַב הָאֵשׁ אוֹכֶלֶת אֶת הַתְּרוּמָה, וְאַתָּה תִּשָּׁאֵר רָעֵב, מִפְּנֵי שֶׁמֻּתָּר לִשְׂרֹף תְּרוּמָה, וְאָסוּר לְטַמֵּא אוֹתָהּ. הָאִישׁ הַשִּׁטְחִי יַחֲשֹׁב שֶׁזּוֹ מִצְוָה לָתֵת תְּרוּמָה גַּם לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר עָלֶיהָ כָּרָאוּי, וְזוֹ עֲבֵרָה לִשְׂרֹף אוֹתָהּ בְּאֹפֶן שֶׁהָעֲנִיִּים לֹא יַשְׂבִּיעוּ אֶת רַעֲבוֹנָם, כִּי בְּעֵינָיו אֹכֶל שָׁוֶה יוֹתֵר מִצִּיּוּת לַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת מִצְווֹתֶיהָ. כַּאֲשֶׁר נָבִין אֶת הַטָּעוּת בְּנוֹשֵׂא הַתְּרוּמָה, נוּכַל לְהָבִין אֶת הַהַתְרָעָה בְּאָזְנֵי הַתִּינוֹק שֶׁזֶּה עַתָּה יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. לִתְרוּמָה וְלַחַיִּים יֶשְׁנָם חֻקִּים זֵהִים. הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַיֵּם אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו, יִטְעַן: נָכוֹן שֶׁאֲנִי רָשָׁע וְלֹא צַדִּיק, אֲבָל מַדּוּעַ שֶׁלֹּא אֶחְיֶה? הֲלֹא אֲנִי אוֹהֵב לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, לֶאֱכֹל מַעֲדַנִּים, לָשִׁיר וְלִשְׂמֹחַ! מַה בְּכָךְ שֶׁאֵינִי מְמַלֵּא אֶת הַיִּעוּד שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם הִצִּיב לִי. מִי שֶׁיְּנַסֶּה לְבָאֵר לוֹ עַל אוֹדוֹת מַטָּרָה וְתַכְלִית, לְשֵׁם מַה נִּבְרָא הָעוֹלָם וּמַה תַּפְקִיד בְּנֵי הָאָדָם, יְגַלֶּה שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת. הַחֹק קוֹבֵעַ שֶׁזֶּה שֶׁאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת יְעוּדוֹ, אֵין לִקְבֹּעַ עָלָיו עֹנֶשׁ מָוֶת מְבֻזֶּה, אֶלָּא לְסַלֵּק אוֹתוֹ בְּכָבוֹד! מַה שֶּׁהוּא בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת, אֵינוֹ קוֹבֵעַ! בְּדִיּוּק כְּמוֹ בְּמִפְעָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְכוֹנָה שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּבֶת בַּמַּעֲרֶכֶת, אֵין צֹרֶךְ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ מִקּוֹמָה גְּבוֹהָה בְּבִזָּיוֹן, עוֹטְפִים אוֹתָהּ בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת, וּמוֹרִידִים אוֹתָהּ לִשְׁכֹּן בְּאַחַת הַפִּנּוֹת הַחֲשׁוּכוֹת שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי בֵּית הַחֲרֹשֶׁת.
 

אָדָם שֶׁמָּסַר צִפּוֹר דְּרוֹר לְעַבְדּוֹ

מָשָׁל הַכֹּהֵן וְהַתְּרוּמָה נֶאֱמַר בְּשֵׁם "תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל". אוֹתוֹ בֵּית מִדְרָשׁ אָמַר בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת, דֻּגְמָא אַחֶרֶת עַל שְׁמִירַת טֹהַר הַנְּשָׁמָה: "מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמָּסַר צִפּוֹר לְעַבְדּוֹ, וְהִזְהִיר אוֹתָהּ שֶׁאִם הִיא תִּבְרַח, זֶה יַעֲלֶה לוֹ בְּחַיָּיו" (מנחות צז/ב). אִיּוּם חֲסַר הִגָּיוֹן? אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מְאוּמָה עַל אוֹדוֹת הַנְּשָׁמָה, עַל צְרָכֶיהָ וְעַל הָאֶפְשָׁרוּיוֹת הָרְחָבוֹת שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהַעֲנִיק לְאֵלֶּה שֶׁמַּשְׂכִּילִים לְהַקְשִׁיב לְבַקָּשׁוֹתֶיהָ. כַּאֲשֶׁר נָבִין קִמְעָה מִכָּל זֹאת, נוּכַל לְהָבִין שֶׁלְּלֹא טִפּוּל נָאוֹת בַּעֲרָכִים אֲשֶׁר סְבִיב הַנְּשָׁמָה, אֵין כָּל טַעַם לַחַיִּים, כְּפִי שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם: "חַיֵּי בַּעֲלֵי הַחָכְמָה וּמְבַקְּשֶׁיהָ, בְּלֹא לִמּוּד, כְּמִיתָה הֵם חֲשׁוּבִים" (שמירת הנפש ז/א). מַאֲמָר זֶה הִשְׁוָה רַבִּי חַיִּים מִוֹּלוֹזִ'ין לְמַה שֶּׁהַקָּבָּ"ה אוֹמֵר לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ: "נֵרִי בְּיָדְךָ וְנֵרְךָ בְּיָדִי, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת נֵרִי אֶשְׁמֹר אֶת נֵרְךָ, וְאִם לֹא תִּשְׁמֹר אֶת נֵרִי לֹא אֶשְׁמֹר אֶת נֵרְךָ" (דר"ר ד/ד. נפה"ח ד/לג). בְּכָךְ מוּבָן שֶׁכִּבּוּי הַנֵּר הַנִּגְרָם עַל יְדֵי יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה, אֵינוֹ עֹנֶשׁ אֶלָּא תּוֹצָאָה. בָּעֳנָשִׁים צְרִיכָה לִהְיוֹת אַמַּת-מִדָּה מְקֻבֶּלֶת, עַל עֲבֵרָה קְטַנָּה _ עֹנֶשׁ קָטָן, וְעַל גְּדוֹלָה _ עֹנֶשׁ גָּדוֹל, וְלֹא יִתָּכֵן לְהַחֲמִיר בְּהוֹצָאָה לָהֹרֶג עַל הִתְרַשְּׁלוּת בִּשְׁמִירָה עַל הַצִּפּוֹר אוֹ עַל אוֹר הַנֵּר. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נָבִין שֶׁאֵין כָּאן עֹנֶשׁ אֶלָּא תּוֹצָאָה טִבְעִית, זוֹ יְכוֹלָה לִפְגֹּעַ בְּדִיּוּק בְּהֶתְאֵם לָעָצְמָה הַנְּתוּנָה בְּיָדֶיהָ. מִי שֶׁאֵינוֹ זָהִיר כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל מַדָּף נָמוּךְ, עָלוּל לִפּוֹל וְלִשְׁבֹּר יָד אוֹ רֶגֶל, וְאִם הַמַּדָּף גָּבֹהַּ יוֹתֵר, הֲרֵי שֶׁהוּא יִשְׁבֹּר אֶת כָּל עַצְמוֹתָיו, לַמְרוֹת שֶׁמֶּחְדַּל הַנְּפִילָה זֵהֶה בִּשְׁנֵיהֶם, וּכְשֶׁהַנֵּר כָּבָה בְּמָקוֹם מְסֻכָּן, צִבּוּר גָּדוֹל יָכוֹל לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ בְּחַיָּיו.
 

מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גּוֹזִי

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּקֶשֶׁר לְהַשְׁבָּעָה בְּטֶרֶם הַלֵּידָה, מַאי קְרָא =הֵיכָן זֶה מֻזְכָּר בַּמִּקְרָא? בְּהוֹדָיָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לַקָּבָּ"ה, עַל שֶׁהִשְׁגִּיחַ עָלָיו מֵאָז תְּחִלַּת הִוָּצְרוּתוֹ, אָמַר: "עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן" =מֵאָז הֱיוֹתִי עֻבָּר הַמִּתְפַּתֵּחַ בְּבֶטֶן אִמּוֹ (תהילים עא/ו), לֹא רַק מֵאָז, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּשָּׁלָב הַקּוֹדֵם _ בְּטֶרֶם הֱיוֹתִי לְעֻבָּר, גַּם שָׁם "מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גּוֹזִי" =גָזַזְתָּ וְהִפְרַדְתָּ אוֹתִי מִמְּעִי אִמִּי (תהילים עא/ו), כְּשֶׁנִּתַּקְתָּ אוֹתִי מִלִּהְיוֹת חֵלֶק מִבְּשָׂרָהּ, וְהָפַכְתִּי לִהְיוֹת גַּרְעִין שֶׁל יִצּוּר עַצְמָאִי, תּוֹךְ כְּדֵי תַּהֲלִיךְ הַהִוָּצְרוּת הַפִּלְאִי וְהַנִּסְתָּר מֵעֵינֵי אָדָם וְשִׂכְלוֹ (תהילים עא/ו ע"פ מלבי"ם שם). נִתּוּק זֶה שֶׁל הַגַּרְעִין הָרִאשׁוֹנִי _ שֶׁאֵינוֹ חוֹתֵךְ בַּבָּשָׂר הַחַי, מָשׁוּל לִגְזִיזַת הַשֵּׂעָר _ 'גּוֹזִי'. מֵהֵיכָן יֵשׁ לְהוֹכִיחַ שֶׁהַ'גְּזִיזָה' מְלֻוָּה בְּהַשְׁבָּעָה? וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי 'גּוֹזִי' לִישְׁנָא דְּאִשְׁתַּבּוּעֵי הוּא? זֹאת מָצָאנוּ בְּתוֹכֵחַת הַנָּבִיא אֶל הַיְּהוּדִים שֶׁהֵסִירוּ אֶת כֶּתֶר הָאֱמוּנָה מֵרֹאשָׁם, דִּכְתִיב: "אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם", עַל כֵּן הֵם יֵעָנְשׁוּ בְּ"מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה" _ "גָּזִי =תִּגְזְזִי אֶת נִזְרֵךָ =כֶּתֶר הַכָּבוֹד וְהַשְׁלִיכִי"! (ירמיהו ז/כט). מֵרֹב אֲבֵלוּת וְצַעַר תֵּאָלְצוּ לְהַקְרִיחַ אֶת רֹאשֵׁיכֶם וּלְאַבֵּד אֶת נֵזֶר הַשֵּׂעָר, וְכֵן: "קִרְחִי וְגוֹזִי" (מיכה א/טז). כָּךְ נֶאֱמַר גַּם עַל נָזִיר שֶׁאָסוּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר: "כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל רֹאשׁוֹ" (במדבר ו/ז). הַשֵּׂעָר הוּא הַכֶּתֶר הַטִּבְעִי מִשַּׁחַר הַיְצִירָה. הַלָּשׁוֹן: 'גּוֹזִי', מַתְאִים לִגְזִיזַת שֵׂעָר הָרֹאשׁ. דָּוִד הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן 'גּוֹזִי', עַל תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ: "מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גּוֹזִי" =גָזַזְתָּ וְהִפְרַדְתָּ. הֲרֵי שֶׁהוּא דִּבֵּר עַל כֶּתֶר. אֵצֶל הַנָּזִיר הוּא בְּעַצְמוֹ נִשְׁבַּע וְנוֹדֵר לִהְיוֹת נָזִיר, וְאָז הַ'נֵּזֶר' יִשָּׁמֵר בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְאֵצֶל הָעֻבָּר, הַקָּבָּ"ה מַשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ לִשְׁמֹר עַל 'נֵזֶר' כְּבוֹד הַנְּשָׁמָה, קְדֻשָּׁתָהּ וְטָהֳרָתָהּ (מהרש"א).
 

אֱגוֹז צָף בְּסֵפֶל מַיִם

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְמַה וָלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? לֹא לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמֶּנָּה, אֶלָּא לֶאֱגוֹז מֻנָּח בְּסֵפֶל שֶׁל מַיִם, וְצָף מִלְּמַעְלָה, דָּבָר הַנֶּחְשָׁב כְּמֻנָּח בְּמָקוֹם בִּלְתִּי טִבְעִי לַחֲלוּטִין! זוֹ אֵינָהּ דֶּרֶךְ הַנָּחָה! (שבת ה/א). הָאֱגוֹז מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִשְׁקַל הַמַּיִם כְּדֵי לָצוּף, אֲבָל הוּא אֵינוֹ חֵלֶק מֵהֶם, לֹא מִתְמַזֵּג אִתָּם, לֹא שׁוֹקֵעַ וְלֹא נָמֵס, אֶלָּא נֶחְשָׁב כְּנִפְרָד מֵהֶם לְגַמְרֵי, גַּם כַּאֲשֶׁר הַמַּיִם מְלֻכְלָכִים נוֹתָר גַּרְעִין הָאֱגוֹז נָקִי (חגיגה טו/ב). גַּם הָעֻבָּר בִּמְעֵי-אִמּוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, מְקַבֵּל מִמֶּנָּה מָזוֹן, אֲבָל הוּא נִפְרָד מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי, וְנֶחְשָׁב כְּמִישֶׁהוּ וּכְמַשֶּׁהוּ אַחֵר. עֻבְדָּה זוֹ תְּבָאֵר תּוֹפָעָה שֶׁהַמְלֻמָּדִים מִתְפַּעֲלִים מִמֶּנָּה בְּיוֹתֵר: גּוּף חַי דּוֹחֶה אֶת מַה שֶּׁמֻּחְדָר אֵלָיו, לָכֵן אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתִּילוּ בְּקִרְבָּם כִּלְיָה, לֵב אוֹ כָּבֵד, זְקוּקִים לִתְרוּפוֹת נֶגֶד דְּחִיָּה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וּלְלֹא הַתְּרוּפוֹת לֹא יַסְכִּים הַגּוּף הַחַי לְהַשְׁכִּין בְּתוֹכוֹ גּוּף זָר, וְהִנֵּה שׁוֹכֵן לוֹ בְּכָבוֹד הָעֻבָּר בְּבֶטֶן אִמּוֹ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים, וְהוּא אֵינוֹ חֵלֶק מִמֶּנָּה, אֲפִלּוּ סוּג הַדָּם שֶׁל הַשְּׁנַיִם יָכוֹל לִהְיוֹת כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה, שֶׁבְּשׁוּם פָּנִים הֵם לֹא יוּכְלוּ לִתְרֹם זֶה לָזֶה אֵיזֶשֶׁהוּ אֵבֶר _ זֶה לֹא יִקָּלֵט, וּתְרוּפוֹת נֶגֶד דְּחִיָּה לֹא יוֹעִילוּ! בְּכָל אֹפֶן חַי הַתִּינוֹק בְּבִטָּחוֹן בְּבֶטֶן הָאֵם, מִבְּלִי שֶׁהִיא תִּהְיֶה זְקוּקָה לִתְרוּפוֹת נוֹגְדוֹת דְּחִיָּה.
 

אֱגוֹז שׁוֹאֵף לָצוּף

בְּתוֹךְ הַמַּיִם יֵשׁ לָאֱגוֹז נַיָּדוּת גְּבוֹהָה, וְכַאֲשֶׁר אָדָם נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ עָלָיו, בְּנִסָּיוֹן לְהַשְׁקִיעַ אוֹתוֹ בַּמַּיִם, הָאֱגוֹז אָכֵן שׁוֹקֵעַ כָּל זְמַן שֶׁהָאֶצְבַּע לוֹחֶצֶת עָלָיו, מִתְנַדְנֵד וּבְקַלּוּת מַצְלִיחַ לַעֲלוֹת חֲזָרָה, עַל יְדֵי שֶׁנִּמְלַט לְכָאן וּלְכָאן, וּמִזְדָּרֵז לַעֲלוֹת הֵיכָן שֶׁמִּתְּאַפְשֵׁר לוֹ, אַךְ בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן אֵינוֹ 'נִכְנַע', וְלֹא מַסְכִּים לְהִשָּׁאֵר כָּבוּשׁ תַּחַת הַמַּיִם. גַּם כַּאֲשֶׁר הָאֶצְבַּע נוֹתֶרֶת לֶאֱחֹז אוֹתוֹ זְמַן רַב, הוּא אֵינוֹ 'מִתְרַגֵּל' לִהְיוֹת כָּנוּעַ, בִּגְלַל שֶׁקְּלִפָּתוֹ מְאֹד צְפוּפָה וּבִלְתִּי חֲדִירָה לְמַיִם, וּמִלְּבַד זֹאת הִיא מְכֻסָּה בְּשִׁכְבָה שֶׁל צֹרֶן, שֶׁגַּם הוּא עָמִיד לִרְטִיבוּת. מִשּׁוּם תְּכוּנָה זוֹ דִּמְּתָה הַתּוֹרָה אֶת תַּלְמִיד-חָכָם לֶאֱגוֹז, שֶׁהַתּוֹרָה נִשְׁמֶרֶת בְּתוֹךְ לִבּוֹ, גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְצָא בַּמָּקוֹם אוֹ בִּזְמַן שֶׁל חוֹטְאִים וְחַטָּאִים סָבִיב, וַאֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הֵם מְנַסִּים לִסְחוֹף אוֹתוֹ עִמָּהֶם, לִבּוֹ נוֹתָר תָּמִיד טָהוֹר (חגיגה טו/ב). שָׁם נֶאֱמַר שֶׁהוּא דּוֹמֶה לֶאֱגוֹז, וְכָאן מֻסְבָּר כֵּיצַד מַצְלִיחַ הָאֱגוֹז לְהִתְחַמֵּק מִכָּל לַחַץ וּכְפִיָּה. אָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִקְרָא "מָשׁוּי מִן הַמַּיִם", הַגְדָּרָתוֹ הִיא: מִשְׁתַּחְרֵר כְּלַפֵּי מַעְלָה מִכָּל לַחַץ גַּשְׁמִי! (מהר"ל). עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁזֶּה קָשׁוּר לָעֻבָּר עוֹד טֶרֶם הִוָּלְדוֹ, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁשּׁוּם לַחַץ סְבִיבָתִי, אוֹ מִשְׁפַּחְתִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצְדִּיק הִתְנַהֲגוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹלֶמֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹלָד עִם בְּחִירָה חָפְשִׁית, וְגַם אִם לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִשְׁתַּחְרֵר בְּקַלּוּת מֵהַלַּחַץ, אֲבָל צָרִיךְ הָיָה לִשְׁאֹף לָצוּף, וְאָז לִבְסוֹף חַיֶּבֶת לְהַגִּיעַ לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהִשְׁתַּחְרֵר מִלְּחִיצַת הָאֶצְבַּע וְהַסְּבִיבָה, וְלָצוּף בְּמָקוֹם יוֹתֵר מוּאָר, מְאֻוְרָר, נָקִי וְטָהוֹר.
 

הָעֻבָּר עוֹלֶה מִקּוֹמָה לְקוֹמָה

תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָהֵרָיוֹן, בָּהֶם הָעֻבָּר אֵינוֹ גָּדֵל בְּאֹפֶן פִיזִי, אֶלָּא רַק מִתְגַּבֵּשׁ וּמְקַבֵּל צִבְיוֹן וְצוּרָה, הוּא אָמְנָם גָּדַל מְאֹד, מֵאֶפֶס בִּלְתִּי נִרְאֶה, הוּא הוֹפֵךְ תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, לִהְיוֹת גָּדוֹל כְּמוֹ בֵּיצָה שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת, זֶה נִקְרָא שֶׁהוּא הִכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ פִּי מֵאוֹת אַלְפֵי פְּעָמִים, אֲבָל בְּיַחַס לִמְקוֹם מְגוּרִים בְּבֶטֶן-הָאֵם, בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הַלָּלוּ הוּא עֲדַיִן אֵינוֹ מֵצֵר אֶת צְעָדֶיהָ, לָכֵן עֲדַיִן וָלָד דָּר בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, הֵיכָן שֶׁהוּא נוֹצַר. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אֶמְצָעִיִּים, עַד הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי לְהֵרָיוֹן, הוּא כְּבָר נֶחְשָׁב לְגָדוֹל קְצָת, יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְק"ג שָׁלֵם. זֶה עֲדַיִן לֹא מַסְפִּיק כְּדֵי לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם, אֲבָל זֶה כָּבֵד יוֹתֵר מִדַּי, וְגָדוֹל כְּדֵי לִשְׁכֹּן בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן וְהַצַּר שֶׁל הָרֶחֶם, עַל כֵּן הוּא מְטַפֵּס כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָז וָלָד דָּר בַּמָּדוֹר הָאֶמְצָעִי, כְּלוֹמַר: הוּא פּוֹלֵשׁ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּבִגְלַל שֶׁהוּא מַתְחִיל לִהְיוֹת יוֹתֵר 'בֶּן-אָדָם', הוּא נֶחְשָׁב כְּמַתְחִיל לָגוּר בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ יוֹתֵר. תּוֹפָעָה זוֹ אֵינָהּ קַיֶּמֶת אֵצֶל שְׁאָר בַּעֲלֵי-הַחַיִּים, שֶׁגּוּפָם נִמְצָא בְּמַצָּב מְאֻזָּן, וְהָעֻבָּר גָּדֵל אַךְ וְרַק לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב. בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אַחֲרוֹנִים, הָעֻבָּר כְּבָר נֶחְשָׁב כְּאָדָם, וְאִם יִוָּלֵד עַתָּה, יֵשׁ לוֹ אֶת מֵרַב הַסִּכּוּיִים לְהַצְלִיחַ לִשְׂרֹד, לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ עֲדַיִן קָטָן מְאֹד, אֲבָל הוּא כְּבָר דָּר בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן, מָדוֹר שֶׁאָמְנָם אֵינוֹ רָאוּי לִבְנֵי הָאָדָם, אֲבָל מִבְּחִינָתוֹ, הוּא קִבֵּל אֶת הַמָּקוֹם הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר. בִּגְלַל שֶׁהוּא גָּדֵל וְהוֹלֵךְ, הוּא זָקוּק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בַּחֲלָקִים הַנְּמוּכִים יוֹתֵר שֶׁל בֶּטֶן אִמּוֹ, אֲבָל הוּא נֶחְשָׁב כְּצוֹמֵחַ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּמְבַקֵּשׁ לָגוּר בַּחֲלָקִים הַמְרוֹמְמִים יוֹתֵר. אָכֵן גַּם אַחַר הַלֵּידָה קַיָּם הֶבְדֵּל בְּסִיסִי זֶה בֵּין בְּנֵי הָאָדָם לְבֵין שְׁאָר בַּעֲלֵי-הַחַיִּים, שֶׁהָאֵם הָאֱנוֹשִׁית מְנִיקָה אֶת בְּנָהּ מֵהֶחָלָב הַנִּמְצָא לְיַד לִבָּהּ, וְהָאֵם הַבְּהֵמִית וְהַחַיָּתִית מְנִיקָה אֶת גּוּרֶיהָ וַעֲגָלֶיהָ מֵהֶחָלָב הַנִּמְצָא בַּעֲטִינֶיהָ אֲשֶׁר לְיַד מְקוֹם הַטִּנֹּפֶת (ברכות י/א).
 

חֶבְלֵי-לֵידָה

וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּאי גָּבֹהַּ, הוּא גַּם יוֹתֵר מִדַּאי רָחוֹק מִפֶּתַח הַיְצִיאָה, עַל כֵּן הוּא מִתְהַפֵּךְ וְרַק כָּךְ הוּא יוֹצֵא. הַתֵּאוּר 'מִתְהַפֵּךְ', מִתְכַּוֵּן בְּכָל הָאֳפָנִים בָּהֶם זֶה בָּא לִידֵי בִּטּוּי, בַּתְּנוּחָה הַפִיזִית הֵחֵל, וּבַמַּעֲמָד הָרוּחָנִי כַּלֵּה. הוּא קִבֵּל אִשּׁוּר לִצְמֹחַ לַגֹּבַהּ, וְהוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם מִגְבָּלוֹת פִיזִיּוֹת, וְגַם מִגְבָּלוֹת שֶׁל חֻקִּים, עַל כֵּן הוּא חַיָּב לַעֲבֹר הִפּוּךְ מַעֲרָכוֹת. עַד כֹּה הוּא הִצְלִיחַ לִצְלוֹחַ אֶת הַכֹּל בְּעֶזְרַת מַלְאָךְ הָעוֹמֵד דֶּרֶךְ קֶבַע מֵעָלָיו, עַכְשָׁו צָרִיךְ לַהֲפֹךְ לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲמָד, לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי! מִכָּאן הוּא יִצְטָרֵךְ שׁוּב לִצְמֹחַ מֵחָדָשׁ, יַתְחִיל בִּנְקֻדַּת זִנּוּק אֶפֶס, וְיַעֲשֶׂה הַכֹּל לְבַד! וְזֶהוּ =הַמַּהְפָּךְ הָעוֹבֵר עַל הָעֻבָּר הֵם חֶבְלֵי אִשָּׁה, וְהַצִּירִים הַמְבַשְּׂרִים שֶׁהַלֵּידָה מִתְקָרֶבֶת. הַמְיַלְּדוֹת מַרְגִּיעוֹת אֶת הַיּוֹלְדוֹת, שֶׁצִּירִים כּוֹאֲבִים אֵלֶּה, הִנָּם אִמּוּנִים שֶׁל שְׁרִירֵי- הַבֶּטֶן לִקְרַאת הַלֵּידָה. בָּאֹפֶן הַטֶּכְנִי זֶה אָכֵן כָּךְ, אֲבָל מֵאֵימָתַי שָׁמַעְנוּ עַל אֶחָד מִשְּׁאָר הָאֵבָרִים שֶׁהוּא זָקוּק לְאִמּוּנִים כְּדֵי לִפְעֹל נָכוֹן? הַאִם הָעַיִן כּוֹאֶבֶת כְּדֵי לִרְאוֹת טוֹב יוֹתֵר? אוֹ הַלֵּב כּוֹאֵב כְּדֵי לִפְעֹם יָעִיל יוֹתֵר? הָ'אִמּוּנִים' הַלָּלוּ הֵם בֶּאֱמֶת קְדַם-לֵידָה, אֲבָל הֵם אֵינָם אֶלָּא דֻּגְמָא וּמָשָׁל לָאִמּוּנִים שֶׁצָּרִיךְ הָעֻבָּר לְהַתְחִיל בָּהֶם. זֶה מַסְבִּיר מַדּוּעַ כּוֹאֶבֶת הַלֵּידָה, בְּעוֹד שֶׁפְּעִילוּת שְׁאָר כָּל הָאֵבָרִים אֵינָהּ כּוֹאֶבֶת כְּלָל. כְּאֵב זֶה מְעֻגָּן בַּקְּלָלָה הַקַּדְמוֹנִית: "הַרְבֵּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרוֹנֵךְ , בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" (בראשית ג/טז). זֶהוּ עֶצֶב מִתְמַשֵּׁךְ, הַמַּתְחִיל אֵצֶל הָאֵם עוֹד לִפְנֵי הַלֵּידָה, מַמְשִׁיךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת בִּזְמַן הַלֵּידָה, וְעָתִיד לְהַמְשִׁיךְ אֵצֶל הָרַךְ הַנּוֹלָד כָּל חַיָּיו! כָּל אָדָם נֶאֱלָץ עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל לַעֲבֹר לְבָטִים וּלְהִתְקַדֵּם הָלְאָה וָהָלְאָה, וְכָל כְּנִיסָה לְשָׁלָב חָדָשׁ, כְּרוּכָה בְּלֵידָה מְחֻדֶּשֶׁת וּבְחֶבְלֵי לֵידָה מְחֻדָּשִׁים.
 

יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב

הָעֻבְדָּה שֶׁהָעֻבָּר נִמְצָא בְּבֶטֶן אִמּוֹ בְּקוֹמָה אֱנוֹשִׁית זְקוּפָה, זוֹהִי הַעֲנָקַת תְּעֻדַּת הוֹקָרָה עַל הַחָכְמָה הָאֱנוֹשִׁית _ מֵעַל כָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי-הַחַיִּים בַּבְּרִיאָה, וּבִלְשׁוֹן חֲזַ"ל: "הָאָדָם זָקוּף כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת" (חגיגה טז/א). לִקְרַאת הַכְּנִיסָה לָעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לְכוֹפֵף כָּזוֹ זְקִיפוּת קוֹמָה, וְלִלְמֹד פֶּרֶק הָגוּן בַּעֲנָוָה, לְשֵׁם כָּךְ זְקוּקָה הָאֵם לְחֶבְלֵי לֵידָה מְיַסְּרִים, וְעַל דֻּגְמָא כָּזוֹ נֶאֱמַר הַכְּלָל: "וְיוֹסִיף דַּעַת _ יוֹסִיף מַכְאוֹב" (קהלת א/יח). הַדֵּעָה הַמַּעֲנִיקָה קוֹמָה זְקוּפָה, הִיא זוֹ שֶׁדּוֹרֶשֶׁת הִתְכּוֹפְפוּת מְאֹד מַשְׁמָעוּתִית כְּדֵי שֶׁהָעֻבָּר יַגִּיחַ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, דֶּרֶךְ הַמַּעֲבָר הַנָּמוּךְ וְהַצַּר, בְּכָךְ הוּא מְקַבֵּל אֶת הַשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁעוֹד רַבִּים כְּמוֹתוֹ הוּא אָמוּר לִפְגֹּשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַחַיִּים. לַשְּׁקָצִים, לָרְמָשִׂים וְלִשְׁאָר בַּעֲלֵי-הַחַיִּים הָרְדוּדִים, מֻזְמָנִים תְּנָאֵי-חַיִּים יוֹתֵר נוֹחִים וְטִבְעִיִּים מֵאֲשֶׁר לָאָדָם _ נֵזֶר הַבְּרִיאָה, כִּי הֵם אֵינָם צְרִיכִים לְהִתְקַדֵּם לְשׁוּם-מָקוֹם, יֵשׁ לָהֶם בַּיִת וּמְגּוּרִים, יֵשׁ לָהֶם מָזוֹן, יֵשׁ לָהֶם לְבוּשׁ הוֹלֵם, יֵשׁ לָהֶם אֶת כָּל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, אֶת הַכֹּל יֵשׁ לָהֶם מִיָּד עִם הָגִיחָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם, וְהָאָדָם נוֹלַד חֲסַר-יֶשַׁע וַחֲסַר-כֹּל, מַתְחִיל אֶת חַיָּיו מֵהַקַּרְקָעִית שֶׁל מַסְלוּל הַנִּמְשָׁךְ לְגָבְהֵי-מְרוֹמִים. מֵהַסִּבָּה הַזּוֹ צָרִיךְ הָעֻבָּר לְהִתְהַפֵּךְ _ שֶׁרֹאשׁוֹ יִהְיֶה לְמַטָּה. מַהְפָּךְ זֶה גּוֹרֵם שֶׁפָּנָיו שֶׁעַד כֹּה הִבִּיטוּ קָדִימָה _ לְאוֹתוֹ כִּוּוּן שֶׁאִמּוֹ הִבִּיטָה, עִם נְפִילָתוֹ יִהְיוּ הַפָּנִים כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע, וְכָךְ הוּא נוֹלַד. תּוֹפָעָה זוֹ נְכוֹנָה אֵצֶל וָלָד מִמִּין זָכָר, אֲבָל הַנְּקֵבָה, שֶׁגַּם הִיא מִתְפַּתַּחַת וּגְדֵלָה בְּקוֹמָה זְקוּפָה, הַמַּבָּט שֶׁלָּהּ מֻפְנֶה כְּלַפֵּי הָאֵם וְלֹא כְּלַפֵּי חוּץ. תְּנוּחָה זוֹ מַעֲנִיקָה לָהּ אֶת פְּאֵר הַצְּנִיעוּת, שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ. בִּגְלַל הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא פּוֹנָה לְכִוּוּן הָפוּךְ, לִקְרַאת הַלֵּידָה לֹא דַּי לָהּ לְהִתְהַפֵּךְ שֶׁרֹאשָׁהּ יִהְיֶה לְמַטָּה, כִּי אָז יִהְיוּ פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּכְדֵי שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה, הִיא צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת תְּנוּעַת הִפּוּךְ סִבּוּבִית, שֶׁגַּם פָּנֶיהָ יִתְהַפְּכוּ. וְהַיְנוּ דִּתְנַן: חֶבְלֵי הַלֵּידָה שֶׁל לֵידַת נְקֵבָה, מְרֻבִּים מִשֶּׁל לֵידַת בֵּן זָכָר, כִּי הַתִּינוֹקֶת מִתְהַפֶּכֶת גַּם מֵהַגֹּבַהּ וְגַם עוֹשָׂה תְּנוּעָה סִבּוּבִית. בֶּאֱמֶת לֹא הַתִּינוֹקֶת מִתְהַפֶּכֶת, אֶלָּא צִירֵי הַלֵּידָה שֶׁל הָאֵם הוֹפְכִים אוֹתָהּ, וּכְשֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּת בַּבֶּטֶן, זֶה דּוֹרֵשׁ הֲכָנָה יוֹתֵר מְרֻבָּה לִקְרַאת הַלֵּידָה, וְזֶה כָּרוּךְ בִּכְאֵב רַב יוֹתֵר.
 

רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַל הַמְבֹאָר שֶׁכַּעֲבוֹר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, עוֹלֶה הָעֻבָּר לְכִתָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, מַאי קְרָא =הֵיכָן יֵשׁ לְכָךְ רֶמֶז בַּמִּקְרָא? בְּדִבְרֵי הַהוֹדָיָה שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עַל שְׁלַבֵּי חַיָּיו הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁל טֶרֶם הַלֵּידָה: "אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר, רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ" =בְּקַרְקָעִית הָרֶחֶם, שֶׁהוּא הַמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן (תהילים קלט/טו). מִשָּׁם גָּדַלְתִּי כְּלַפֵּי מַעְלָה, כְּמוֹ צִמְחֵי-הַשָּׂדֶה וַעֲצֵי- הַיַּעַר, כַּאֲשֶׁר הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּהֶם אָחוּז הֵיטֵב בַּקַּרְקַע, הֵם צוֹמְחִים כְּלַפֵּי מַעְלָה (מהרש"א). דָּוִד מְצַיֵּן שֶׁבַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ 'רֻקַּמְתִּי' בְּמֶשֶׁךְ תְּחִלַּת הֶרְיוֹנָהּ שֶׁל אִמִּי, וְעַל מִלָּה זוֹ הִתְמַקְּדוּ הַחֲכָמִים, וְאָמְרוּ: 'דַּרְתִּי' לֹא נֶאֱמַר, לַמְרוֹת שֶׁזּוֹ מִלָּה יוֹתֵר נְכוֹנָה, פְּשׁוּטָה וּמְקֻבֶּלֶת, אֶלָּא דָּוִד הִדְגִּישׁ: 'רֻקַּמְתִּי', שֶׁהָיָה רַק בְּחָדְשֵׁי הָהֵרָיוֹן הָרִאשׁוֹנִים, עַד שֶׁהַמָּקוֹם הָיָה צַר מִלְּהָכִיל אוֹתִי, וְאָז כְּשֶׁהִתְרוֹמַמְתִּי כְּלַפֵּי מַעְלָה, כְּבָר אָכֵן 'גַּרְתִּי' וְלֹא 'רֻקַמְתִּי', כִּי הָ'רִקְמָה' הָיְתָה כְּבָר מֻשְׁלֶמֶת, רַק הָיִיתִי צָרִיךְ לִגְדֹל _ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, שֶׁהֲרֵי מֵאָז הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, הָעֻבָּר כְּבָר מֻשְׁלָם, וְלֹא חָסֵר בּוֹ שׁוּם אֵבֶר.
 

חֶבְלֵי נְקֵבָה מְרֻבִּים מִשֶּׁל זָכָר

הִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁהַתִּינוֹקֶת צְרִיכָה לַעֲבֹר שְׁנֵי הִפּוּכִים בְּטֶרֶם תֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. עַל זֶה שׁוֹאֲלִים הַחֲכָמִים: מַאי שְׁנָא? =בַּמֶּה זֶה שׁוֹנֶה דְּחֶבְלֵי נְקֵבָה מְרֻבִּים מִשֶּׁל זָכָר? מַדּוּעַ זֶה כָּךְ? וּמְשִׁיבִים: זֶה =הַתִּינוֹק בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, וְזֶה =הַתִּינוֹקֶת, בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, לָכֵן זוֹ הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁהֵם יִהְיוּ כְּלַפֵּי מַטָּה, וְזֶה אֵין הוֹפֵךְ פָּנָיו. מְעַנְיֵן לְצַיֵּן שֶׁבְּטֶרֶם הַלֵּידָה נִקְרָאִים שְׁנֵיהֶם בִּלְשׁוֹן זָכָר, שְׁנֵיהֶם 'זֶה'! וּמִיָּד אַחַר הַלֵּידָה מַגְדִּירִים אוֹתָם חֲזַ"ל: 'זֶה' וְ'זוֹ'. לִפְנֵי הַלֵּידָה זֶה 'עֻבָּר' לְלֹא הַבְחָנָה עֲתִידִית מַה הוּא עָתִיד לִהְיוֹת אַחַר הַלֵּידָה. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? מִקֶּמַח אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת תַּבְשִׁיל סֹלֶת, וְאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת חַלָּה/לֶחֶם. אֶת הָרִאשׁוֹן הוֹגִים בִּלְשׁוֹן זָכָר וְאֶת הַשֵּׁנִי בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, עֻבְדָּה זוֹ אֵינָהּ מְשַׁנָּה אֶת הַגְדָּרַת חֹמֶר-הַגֶּלֶם, וְלֹא נֶאֱמַר שֶׁלְּצֹרֶךְ תַּבְשִׁיל נִקַּח קֶמַח לָבָן וּמְסוּנָן, וּלְצֹרֶךְ חַלָּה נִקַּח קֶמַח לְבָנָה וּמְסוּנֶנֶת. כָּךְ גַּם עֻבָּר בִּמְעִי אִמּוֹ נֶחְשָׁב כְּחֹמֶר גֶּלֶם עָלוּם, עַל כֵּן הוּא 'עֻבָּר'! וּמִמֵּילָא נֶהֱגֶה תָּמִיד בִּלְשׁוֹן זָכָר, גַּם אִם יָבֹא נָבִיא וִיסַפֵּר שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ בַּת נְקֵבָה, כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ בַּבֶּטֶן, הוּא אֵינוֹ 'מִתְהַפֶּכֶת', אֶלָּא 'מִתְהַפֵּךְ'.
 

מְלֻבָּן וּמְזֹרָז

תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הֵרָיוֹן, אָז נִמְצָא הָעֻבָּר עֲדַיִן בַּחֲלָקִים הַנְּמוּכִים שֶׁל הָרֶחֶם, בְּשָׁעָה זוֹ תַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָאִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה לָשֵׂאת אֶת הַתִּינוֹק בְּקַרְקָעִית רַחְמָהּ וּבְשִׁפּוּלֵי בִּטְנָהּ, וְגַם קָשֶׁה לַוָּלָד, שֶׁאַף הוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם לָחוּץ, קָטָן וְצַר. שְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הָאֶמְצָעִיִּים, קָשֶׁה לָאִשָּׁה כִּי הַוָּלָד עֲדַיִן נִמְצָא נָמוּךְ, וְיָפֶה לַוָּלָד, כִּי חֲלָקָיו הָעֶלְיוֹנִים כְּבָר נִמְצָאִים גָּבֹהַּ יוֹתֵר. שְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים, יָפֶה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד, כִּי הַמָּקוֹם הִתְרָוַח בְּיוֹתֵר, וּכְבָר אֵין לַחַץ עַל הָעֻבָּר וְעַל אִמּוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא הַוָּלָד מְלֻבָּן =נָקִי. כְּמוֹ 'מְלַבֵּן' שֶׁל מְלֶאכֶת שַׁבָּת (שבת עג/א), דְּהַיְנוּ: מְנַקֶּה, כְּלוֹמַר: מֻשְׁלָם מִבְּחִינָה חִיצוֹנִית, עוֹר נָקִי, לְלֹא פְּצָעִים, חֲטָטִים, שׁוּמוֹת, בּוּעוֹת-שֻׁמָּן, חִסְפּוּס וּכְתָמִים, וּמֻשְׁלָם מִבְּחִינָה חִיצוֹנִית. גּוּף מֻשְׁלָם הוּא סֵמֶל לְרוּחַ וּנְשָׁמָה מֻשְׁלָמִים, זֶהוּ בָּסִיס שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת חָכָם, גָּדוֹל וְחָשׁוּב בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה'. וּמְזֹרָז =זָרִיז, וְכָל אֵבָרָיו מוּכָנִים כָּרָאוּי לְתַפְקִידָם [=תֵּאוּם, פְּרוֹפּוֹרְצְיָה וְטוֹנֹס שְׁרִירִים תַּקִּין]. כְּלוֹמַר: מֻשְׁלָם מִכָּל הַבְּחִינוֹת. בְּסֻלָּם הָעֲלִיָּה בְּדֶרֶךְ ה', מַצִּיבִים חֲזַ"ל אֶת שְׁנֵי הַשְּׁלַבִּים: 'זְהִירוּת' וּ'זְרִיזוּת', כִּשְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת רִאשׁוֹנוֹת (ע"ז כ/ב). הַזְּהִירוּת הִיא 'מְלֻבָּן' וְנָקִי, וְהַזְּרִיזוּת הִיא הַהַתְחָלָה לְכָל שְׁנֵים-עָשָׂר הַשְּׁלַבִּים הַמֻּצָּבִים לְכָל אָרְכּוֹ, שֶׁקָּצֵהוּ הָעֶלְיוֹן נָעוּץ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. הָרַמְחַ"ל עָרַךְ אֶת סִפְרוֹ הַמְפֻרְסָם: 'מְסִלַּת- יְשָׁרִים', עַל פִּי סֻלָּם זֶה. כָּאן רוֹאִים אָנוּ שֶׁבִּשְׁנֵי הַשְּׁלַבִּים הָרִאשׁוֹנִים, יְכוֹלִים הַהוֹרִים לַעֲזֹר קִמְעָה, אֲבָל אֶת שְׁאָר כָּל הַמַּסְלוּל הַמְרַתֵּק צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת בְּאֹפֶן עַצְמָאִי, כְּפִי שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי" (תהילים כז/י).
 

שֹׁמֵר פְּתָאִים ה'

תָּנָא: הַמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְיוֹם תִּשְׁעִים, הוּא יוֹם הַמַּעֲבָר בֵּין הַמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן לַמָּדוֹר הָאֶמְצָעִי, זוֹהִי בְּדִיּוּק נֻקְדָּה קְרִיטִית מְסֻכֶּנֶת, וְלָכֵן כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. עִם עֻבְדּוֹת אֵין מִתְוַכְּחִים וְצָרִיךְ לָקַחַת מְקַדֵּם בְּטִיחוּת, גַּם אִם נַצְהִיר בְּפֶה מָלֵא שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים מַדּוּעַ זֶה כָּךְ. אֲבָל נִשְׁאֶלֶת שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה וְטִבְעִית: מְנָא =מִנַּיִן יָדַע? וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים בְּכָזֶה דִּיּוּק מֵרַבִּי _ יוֹם שְׁמוֹנִים וַתֵּשַׁע כֵּן! יוֹם תִּשְׁעִים וְאֶחָד כֵּן! יוֹם תִּשְׁעִים לֹא! מֵאֵימָתַי מַתְחִילִים לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁאָכֵן אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת בְּאֵיזֶה יוֹם בְּדִיּוּק הֵחֵל הַוָּלָד אֶת מַסְלוּל חַיָּיו! הַ'הַצָּתָה' יְכוֹלָה לְהִתְרַחֵשׁ עַד כַּעֲבֹר שְׁלֹשָׁה יְמֵי הַמְתָּנָה (שבת פו/א), זֶהוּ מְאֹרָע הַגָּלוּי אַךְ וְרַק לַקָּבָּ"ה שֶׁהַחַיִּים וְהַמָּוֶת נְתוּנִים בְּיָדָיו. אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵי: אָכֵן אִי-אֶפְשָׁר לָדַעַת, וְלָכֵן מְשַׁמֵּשׁ וְהוֹלֵךְ בְּמֶשֶׁךְ חָדְשֵׁי הָהֵרָיוֹן, שֶׁהֲרֵי הַקָּבָּ"ה אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם יִחְיוּ בְּפַחַד מַתְמִיד מִפְּנֵי כָּל מִינֵי הַפְתָּעוֹת תֵּאוֹרֶטִיּוֹת שֶׁלֹּא רוֹאִים אוֹתָן וְלֹא יוֹדְעִים עֲלֵיהֶן. עָלֵינוּ לִחְיוֹת בְּטִבְעִיּוּת וּלְהִתְנַהֵג נוֹרְמָלִי, וְאִם בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁאֵינָהּ חֲרִיגָה קַיֶּמֶת סַכָּנָה כָּלְשֶׁהִי, עַל דֻּגְמָא כָּזוֹ נֶאֱמַר: "שֹׁמֵר פְּתָאִים הַשֵּׁם" (תהילים קטז/ו), כְּלוֹמַר: כָּל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁמֹר אֶת עַצְמָם, זַכָּאִים לִשְׁמִירָה מְיֻחֶדֶת מֵאֵת ה'. אַחַר שֶׁכְּבָר קַיָּם כָּזֶה כְּלָל, וְקַיָּמִים מַסְלוּלִים מְיֻחָדִים שֶׁהַחֲכָמִים הִתִּירוּ לִצְעֹד בָּהֶם בִּגְלַל הַכְּלָל הַזֶּה, מֵעַתָּה כְּבָר זַכָּאִים כֻּלָּם לְהִכָּנֵס תַּחַת מִטְרִיָּה מְגוֹנֶנֶת זוֹ, וְגַם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם 'פְּתָיִים', שֶׁבְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי כֵּן יְכוֹלִים לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן, כְּגוֹן הַמְקַבֵּל שִׁחְרוּר לִזְמַן קָצָר מִבֵּית הָאֲסוּרִים (סוטה י/א). הַשְּׁמִירָה הַכְּלָלִית מְגוֹנֶנֶת גַּם עַל מִי שֶׁאֵינוֹ פֶּתִי, וּמְאַשֶּׁרֶת לְכֻלָּם לִחְיוֹת בְּטִבְעִיּוּת וּלְלֹא פְּחָדִים שֶׁאֵינָם מְעֻגָּנִים בְּמִסְגֶּרֶת חֻקִּים כְּלָלִית.
 

הַקָּבָּ"ה הָאָב וְהָאֵם שֻׁתָּפִים

תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים יֵשׁ בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו, וְאִמּוֹ. הָעֻבְדָּה שֶׁיְּצִירַת מוֹפֵת אֱנוֹשִׁית זוֹ נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים, שׁוֹפֶכֶת אוֹר עַל הַנֶּאֱמַר בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ/יב, דברים ה/טז), וּבְדִיּוּק בְּאוֹתָהּ לָשׁוֹן נֶאֱמַר גַּם "כַּבֵּד אֶת הַשֵּׁם" (משלי ג/ט). כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּרָאוּ" (ויקרא יט/ג), וְנֶאֱמַר: "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" (דברים ו/יג, י/כ). הֲרֵי שֶׁעָלֵינוּ לְהִתְיַחֵס אֶל הַהוֹרִים כְּמוֹ אֶל הַקָּבָּ"ה, בִּגְלַל הַשֻּׁתָפוּת שֶׁבֵּין הַשְּׁלֹשָׁה (קידושין ל/ב). עַל כָּךְ נִקְבַּע שֶׁהַבֵּן חַיָּב לְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו גַּם בַּמַּחֲשָׁבָה, וְהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּעֵינָיו "גְּדוֹלִים וְנִכְבְּדֵי-אֶרֶץ" (חרדים ט' מובא בחיי- אדם א/סז). לִכְאוֹרָה יֵשׁ לִשְׁאֹל: אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת אֶת הָאָדָם לְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו בְּפֹעַל _ לְהַאֲכִיל, לְהַשְׁקוֹת וּלְטַפֵּל (קידושין לא/ב), אֲבָל כֵּיצַד נִתָּן לְצַוּוֹתוֹ שֶׁיְּכַבְּדֵם, הֲרֵי הַבֵּן יָכוֹל לִטְעוֹן שֶׁהוֹרָיו הִנָּם חַסְרֵי-דַּעַת וּנְטוּלֵי-כָּבוֹד! וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מוּכָן לְטַפֵּל בָּהֶם בִּכְבוֹד מְלָכִים, אֲבָל כֵּיצַד הוּא מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר בְּנַפְשׁוֹ, וְלַחֲשֹׁב שֶׁהֵם "גְּדוֹלִים וְנִכְבְּדֵי-אֶרֶץ", הֵם בְּפֵרוּשׁ אֵינָם כָּאֵלֶּה!! כָּאן מְבֹאָר שֶׁהוּא טוֹעֶה! בְּיַחַס אֵלָיו הֵם בֶּאֱמֶת נִכְבָּדִים בְּיוֹתֵר! מַה הָרְאָיָה? בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁמַּגִּיעַ מִישֶׁהוּ עִם יְכֹלֶת וְכֶסֶף, וּמְבַקֵּשׁ שֻׁתָּף פָּעִיל, הוּא יְחַפֵּשׂ אֶת הָאִישׁ הַמֻּצְלָח וְהַמֻּכְשָׁר בְּיוֹתֵר בַּשֶּׁטַח שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהָקִים. כְּגוֹן הָרוֹצֶה לִפְתֹּחַ אִטְלִיז _ יְחַפֵּשׂ קַצָּב מִקְצוֹעִי, הַמְבַקֵּשׁ לִפְתֹּחַ חֲנוּת בְּגָדִים _ יְחַפֵּשׂ חַיָּט מְשֻׁבָּח, הָרוֹצֶה לִפְתֹּחַ תַּחֲנַת מוֹנִיּוֹת _ יְחַפֵּשׂ נֶהָגִים אֲדִיבִים שֶׁמַּכִּירִים אֶת הָעִיר, וְכָךְ עַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל דָּבָר. עַתָּה יַעֲרֹךְ הַבֵּן חֶשְׁבּוֹן: הַקָּבָּ"ה בִּקֵּשׁ לִיצוֹר אוֹתִי, וּלְשֵׁם כָּךְ נָטַל אֶת הוֹרַי כְּשֻׁתָּפִים, מַשְׁמַע שֶׁמִּישֶׁהוּ יוֹתֵר טוֹב מֵהֶם לֹא נִתַּן הָיָה לִמְצֹא, כְּדֵי לְיַצֵּר אוֹתִי כְּפִי שֶׁהַקָּבָּ"ה רָצָה שֶׁאֲנִי אֶהֱיֶה! עֻבְדָּה פְּשׁוּטָה זוֹ מְחַיֶּבֶת אוֹתִי לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בִּמְלֹא הַכָּבוֹד שֶׁהַקָּבָּ"ה הִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם (הר"י אדלר שליט"א).
 

חֵלֶק הָאָב

בְּשֻׁתָּפוּת זוֹ יֶשְׁנָה חֲלוּקַת תַּפְקִידִים מְאֹד בְּרוּרָה וְעֶקְרוֹנִית. אָבִיו מַזְרִיעַ לֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ מֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, הַחָכְמָה יְכוֹלָה לָבוֹא גַּם מֵהָאֵם וּמֵהוֹרֶיהָ, אַךְ הָאָב מַעֲנִיק אֶת חֹמֶר הַגֶּלֶם, שֶׁעָלָיו אֲמוּרָה הַחָכְמָה לְהֵרָשֵׁם. וְעוֹד נוֹתֵן הָאָב אֶת הַגִּידִים =הַ'חֲבָלִים' הַקּוֹשְׁרִים בֵּין הַשְּׁרִירִים לַעֲצָמוֹת. שִׁכְבוֹת הַשֻּׁמָּן וְהַחֵלֶב הַלְּבָנִים, שֶׁנִּמְצָאִים בֵּין קְפָלֵי הַמֵּעַיִם, אוּלַי גַּם הֵם כְּלוּלִים בַּ'גִּידִים' _ תְּרוּמַת הָאָב. וְצִפָּרְנַיִם וַעֲצָמוֹת. גַּם הַשִּׁנַּיִם כְּלוּלוֹת בְּהַגְדָּרָה זוֹ. וְלֹבֶן שֶׁבָּעַיִן. הַכֹּל בְּיַחַד חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, שֶׁהָאָב נוֹטֵל בָּהֶם שֻׁתָּפוּת פְּעִילָה. קְבִיעָה זוֹ שׁוֹלֶלֶת אֶת הַתֶּאוֹרְיָה שֶׁל חַכְמֵי יָוָן הַסּוֹבְרִים שֶׁאֶת הַכֹּל נוֹתֶנֶת הָאֵם, וּמִלְּבַדָּהּ אֵין עוֹד שֻׁתָּפִים בָּאָדָם! עַל חֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה כְּפִירָתָם אֵינָהּ מוּכָנָה לְהוֹדוֹת, וְעַל חֵלֶק הָאָב הֵם טוֹעֲנִים שֶׁהוּא אֵינוֹ נוֹתֵן דְּבַר-מָה פִיזִי, אֶלָּא רַק אֶת הַ'תָּכְנִית', שֶׁהֵם מְכַנִּים אוֹתָהּ: "הַכֹּחַ הַהֶיוֹלִי". אֵצֶל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים זֶה אָכֵן כָּךְ, אֲבָל אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם, קָבַע הַקָּבָּ"ה שֶׁשְּׁנֵי בְּנֵי הַזּוּג יִהְיוּ שֻׁתָּפִים פְּעִילִים (רמב"ן ויקרא יב/ב).
 

חֵלֶק הָאֵם

אִמּוֹ, גַּם הִיא תּוֹרֶמֶת חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, כְּשֶׁהִיא מַזְרַעַת אֹדֶם, כְּלוֹמַר: אֶת כָּל מַה שֶּׁאָדֹם בְּגוּף הַבֵּן שֶׁלָּהּ, כְּגוֹן דָּם וּשְׁאָר מִיצֵי הַקֵּבָה, וּשְׁאָר הַצְּבָעִים הַכֵּהִים הַנִּגְזָרִים מֵאָדֹם (סוכה לג/ב: "שחור _ אדום שלקה"), שֶׁמִּמֶּנּוּ =מֵהַדָּם שֶׁל הָאֵם נוֹצָר עוֹר, הוּא אֵינוֹ 'קְלִפָּה', אוֹ שִׁכְבַת בָּשָׂר מְיֻבֶּשֶׁת, אֶלָּא זֶהוּ אֵבֶר חַי עִם תַּפְקִידִים רַבִּים מְאֹד, הוּא הָאֵבֶר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁבְּגוּפֵנוּ, הַשּׁוֹקֵל אֵצֶל אָדָם מְבֻגָּר לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה ק"ג. וּבָשָׂר, כּוֹלֵל שְׁרִירִים, אֵבָרִים פְּנִימִיִּים, שִׁכְבוֹת-מָגֵן וּשְׂעָרוֹת. יֵשׁ אֶת שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ וְהַגּוּף, הַנִּרְאוֹת לְעֵין-כֹּל, וְיֶשְׁנָם גַּם אֵבָרִים פְּנִימִיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֵׂעָר. בְּתוֹךְ קְנֵה הַנְּשִׁימָה יֶשְׁנָה פְּלוּמַת- שֵׂעָר הַמְסַנֶּנֶת גַּרְגְּרֵי-אָבָק. בְּתוֹךְ מַעֲרֶכֶת הָעִכּוּל יֶשְׁנָן שְׂעָרוֹת הַסּוֹפְגוֹת מֵהַמָּזוֹן אֶת הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים לַגּוּף. גַּם הָעוֹר הַפְּנִימִי שֶׁל הַכֶּרֶס שָׂעִיר, כְּדֵי לְהַרְחִיב בִּמְאֹד אֶת שֶׁטַח הַפָּנִים שֶׁלּוֹ. וְעוֹד נוֹתֶנֶת הָאֵם אֶת הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. אֵין הַכַּוָּנָה לַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית הַנִּקְרֵאת אִישׁוֹן, כִּי הִיא אֵינָהּ חֹמֶר אֶלָּא חוֹר, זֶהוּ צַמְצַם-הָעַיִן, אוֹתוֹ לֹא שַׁיָּךְ לָתֵת, אֶלָּא הַכַּוָּנָה לַנּוֹזֵל הַמֵּימִי הַצִּבְעוֹנִי שֶׁסְּבִיבוֹ, הוּא לִפְעָמִים חוּם, לִפְעָמִים שָׁחוֹר, לִפְעָמִים יָרוֹק אוֹ כָּחֹל, וְזֶהוּ חֶלְקָהּ שֶׁל הָאֵם בִּבְנָהּ, הַתּוֹרֶמֶת אֶת יְצִירַת הָאִישׁוֹן עַל יְדֵי רִכּוּז נָכוֹן שֶׁל הַנּוֹזֵל אֲשֶׁר סְבִיבוֹ. אַחַר שֶׁרוֹאִים אָנוּ כִּי הָאָב נוֹתֵן אֶת הָעֲצָמוֹת וְהָאֵם אֶת הַבָּשָׂר, בָּרוּר מָה אָמַר לָבָן לְיַעֲקֹב: "עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתָּה" (בראשית כט/יד). כְּלוֹמַר: גַּם עֲצָמוֹת לְבָנוֹת מִצַּד הָאָב, וְגַם בָּשָׂר אָדֹם מִצַּד הָאֵם, מִפְּנֵי שֶׁלָּבָן הָיָה קְרוֹב מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב, גַּם מִצַּד יִצְחָק אָבִיו וְגַם מִצַּד רִבְקָה אִמּוֹ (מהרש"א).
 

הַחֵלֶק הָעִקָּרִי

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ עֲשָׂרָה דְּבָרִים, חֲמִשָּׁה כְּנֶגֶד הָאָב וְעוֹד חֲמִשָּׁה כְּנֶגֶד הָאֵם! (מהר"ל), וְאֵלֶּה הֵם: רוּחַ, הִיא הַנֶּפֶשׁ הַפְּשׁוּטָה, הַנִּמְצֵאת גַּם בִּבְהֵמוֹת, הִיא מַעֲנִיקָה אֶת בְּסִיס הַחַיִּים, עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "רוּחַ הָאָדָם עוֹלָה הִיא לְמַעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה יוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ" (קהלת ג/כא). וְגַם אֶת הַנְּשָׁמָה מַעֲנִיק הַקָּבָּ"ה. אוֹתָהּ יֵשׁ רַק לִבְנֵי הָאָדָם, מִמֶּנָּה נוֹבַעַת הָאֱנוֹשִׁיּוּת שֶׁאֵין לַבְּהֵמוֹת, כְּגוֹן מַצְפּוּן, רַחֲמִים, שְׁאִיפוֹת נַעֲלוֹת, רָצוֹן לְהִתְקָרֵב לַבּוֹרֵא, צֹרֶךְ לְדַבֵּר נָכוֹן, לִהְיוֹת יָשָׁר, כֹּחַ לִבְחֹר בָּאֱמֶת גַּם כְּשֶׁהִיא כְּבֵדָה וְכוֹאֶבֶת, וְכֵן הָלְאָה, לְכָל זֶה אַחְרָאִית הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהַקָּבָּ"ה נָפַח בְּקִרְבֵּנוּ. וּקְלַסְתֵּר-פָּנִים צִיֵּר הַקָּבָּ"ה לָנוּ, אֵלֶּה הֵם הַהֶבְדֵּלִים הַדַּקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, שֶׁגַּם אִם יִהְיוּ מֵאוֹת מִלְיָארְדִים אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם, יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם בְּאֹפֶן בָּרוּר וְנִרְאֶה לָעַיִן, עַד שֶׁלֹּא נִתָּן יִהְיֶה לִטְעוֹת בֵּינוֹ לְבֵין מִישֶׁהוּ אַחֵר הַדּוֹמֶה לוֹ (בן-יהוידע, אלא אצל תאומים זהים, בשנתים/שלוש הראשונות לחייהם). וּרְאִיַּת הָעַיִן, אֶת זֶה נוֹתֵן הַקָּבָּ"ה. חַכְמֵי יָוָן שֶׁאֵינָם מַסְכִּימִים לִתְרוּמַת הָאֵם, נֶאֱלָצִים לְהוֹדוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, וְלֹא רַק אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם, אֶלָּא אֵצֶל כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵינַיִם, כִּי גַּם הֵם מוֹדִים שֶׁהָרְאִיָּה אֵינָהּ פִיזִית. וּשְׁמִיעַת-הָאֹזֶן, וְדִבּוּר-פֶּה, וְהִלּוּךְ-רַגְלַיִם. רְשִׁימָה זוֹ תֵּצֵא אֶל הַפֹּעַל אֵצֶל הַתִּינוֹק, רַק בִּשְׁלַבִּים מְאֻחָרִים יוֹתֵר, אֲבָל עוֹד בְּטֶרֶם הַלֵּידָה הִטְמִין הַקָּבָּ"ה בְּגוּפוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק כֹּחַ עָתִידִי זֶה (בן יהוידע), כִּי אֵלֶּה לֹא דְּבָרִים שֶׁיָּבֹאוּ לַתִּינוֹק כְּשֶׁיִּגְדַּל, אֶלָּא הֵם קַיָּמִים בּוֹ עוֹד מִלִּפְנֵי הַלֵּידָה, וְהוּא רַק צָרִיךְ לִלְמֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּיְּדִיעוֹת שֶׁלּוֹ, וּלְפַתֵּחַ שְׁרִירִים כְּדֵי לְבַצֵּעַ בְּפֹעַל אֶת מַה שֶּׁטָּבוּעַ בָּאִישִׁיּוּת. וְעוֹד נוֹתֵן הַקָּבָּ"ה דַעַת =יְדִיעוֹת, אֲפִלּוּ אוֹתָן, שֶׁהֵן אֵינָן אֶלָּא יְדִיעוֹת וְאִינְפוֹרְמַצְיָה, גַּם אוֹתָן נָטַע הַקָּבָּ"ה בַּלֵּב! וּבִינָה =לְהִתְבּוֹנֵן וְהַשְׂכֵּל =לְהַגִּיעַ לְמַסְקָנוֹת מְאִירוֹת. אֵלֶּה שָׁלֹשׁ דַּרְגּוֹת נִפְרָדוֹת, שֶׁבָּאוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ, וְאַף אַחַת מֵהֶן לֹא יְכוֹלָה לָבוֹא מִבְּלִי שֶׁהַקָּבָּ"ה יַעֲנִיק תְּחִלָּה אֶת כְּלִי הַקִּבּוּל שֶׁל אוֹתוֹ שָׁלָב, וְאֶת הַהַתְחָלָה שֶׁלּוֹ, כִּי לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לְלַמֵּד אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּסִיס רִאשׁוֹנִי שֶׁל יֶדַע. נִיצוֹץ זֶה נָטַע בָּנוּ הַקָּבָּ"ה, וְעָלָיו הָיוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מוֹדִים לַקָּבָּ"ה: "שֶׁלֹּא עָשַׂאנִי בּוּר" (מנחות מג/ב), אֶלָּא נָטַע בִּי אֶת הַבָּסִיס שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ לְהִתְיַשֵּׁב דִּבְרֵי חָכְמָה. עַם יִשְׂרָאֵל מֻגְדָּר כְּ"עַם מְשֻׁלָּשׁ" (שבת פח/א), כָּאן מוֹצְאִים אָנוּ דֻּגְמָא הַמַּחְמִיאָה לָנוּ עַל שִׁלּוּשׁ זֶה, כִּי מֵהָאָבוֹת קִבַּלְנוּ אֶת הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל, מֵהָאִמָּהוֹת קִבַּלְנוּ אֶת הַלֵּב וְהָאַהֲבָה, וּמֵהַקָּבָּ"ה אֶת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר אֶל תּוֹכָהּ יוֹצְקִים אֶת יְרוּשַׁת הַהוֹרִים (שם-משמואל תצוה תרע"ח). הַתֵּאוּם הַמֻּפְלָא בֵּין אָב, אֵם וְהַקָּבָּ"ה, בַּמִּישׁוֹר הָאִישִׁי יוֹצֵר אָדָם חַי, וּבַמִּישׁוֹר הַכְּלָלִי יוֹצֵר עַם חַי.
 

הוֹצֵא הַמֶּלַח מֵהַבָּשָׂר וְהַשְׁלִיכֵהוּ לַכֶּלֶב

וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל הָאָדָם לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "מְפָרֵק אֶת הַשֻּׁתָפוּת"! הוּא נוֹטֵל רַק אֶת הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא חֶלְקוֹ, וְאֶת חֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ הוּא מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם, וּכְאִלּוּ אוֹמֵר לָהֶם: "לֹא לָקַחְתִּי מִכֶּם מְאוּמָה"! "הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ"! וּמַשְׁאִיר אֶת הַהוֹרִים כְּשֶׁהֵם נֶאֱלָצִים לְהִזְדָּרֵז וּלְהַטְמִין אֶת חֶלְקָם עָמוֹק בַּאֲדָמָה, בְּטֶרֶם תִּיבָאֵשׁ כָּל הַסְּבִיבָה, בִּגְלַל שֶׁחֶלְקָם חָסֵר הַחֵלֶק שֶׁל הַשֻּׁתָּף הַשְּׁלִישִׁי. אָמַר רַב פַּפָּא: עַל תְּמוּנָה עֲגוּמָה זוֹ שֶׁבְּנֵי-אָדָם עוֹמְדִים נְבוֹכִים וְחַסְרֵי-יֶשַׁע לְיַד גּוּפָתוֹ שֶׁל אֶחָד מִקְּרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּפְטַר, הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי =זֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים אֲנָשִׁים בְּפִתְגָּם עֲמָמִי: פּוּץ מִלְחָא =הוֹצֵא אֶת הַמֶּלַח וּשְׁטֹף אֶת הַבָּשָׂר שֶׁנִּמְלַח כְּדֵי לַעֲמֹד יָמִים רַבִּים, וְאַחַר כָּךְ שָׁדִי =הַשְׁלֵךְ אֶת בִּשְׂרָא =הַבָּשָׂר הַשָּׁטוּף לְכַלְבָּא =לִכְלָבִים, שֶׁהֵם יֹאכְלֻהוּ, אוֹ הִזְדָּרֵז אַתָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן מִיָּד עַכְשָׁו בְּטֶרֶם יַסְרִיחַ. אִם חֲבָל לְךָ לִזְרוֹק לַכְּלָבִים בָּשָׂר טָרִי, הַמְתֵּן שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וְאָז כְּבָר תִּזְדָּרֵז לָתֵת לָהֶם בָּשָׂר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם. הִתְבּוֹנְנוּת בַּנֶּאֱמַר כָּאן תַּעֲלֶה תְּמִיהָה: "מָה רָצָה רַב פַּפָּא"? "מַה הוּא הוֹסִיף בַּמָּשָׁל שֶׁל הַמֶּלַח"? הַתְּשׁוּבָה: רַב פַּפָּא בִּקֵּשׁ לְהַמְחִישׁ שֶׁכְּדֵי לְהַשְׁאִיר לַהוֹרִים אֶת הַ'נְּבֵלָה', אֵין הַקָּבָּ"ה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה בַּחֵלֶק שֶׁלָּהֶם. הַמַּבָּט הַשִּׁטְחִי יִטְעֶה לַחֲשֹׁב, שֶׁכְּדֵי לַהֲרֹג מִישֶׁהוּ, צָרִיךְ לָגֶשֶׁת אֵלָיו וּלְטַפֵּל בּוֹ. כָּךְ גַּם יַעֲשֶׂה הַקָּבָּ"ה, יִתְפֹּס אֶת חֵלֶק הַהוֹרִים, וְיוֹצִיא מִשָּׁם אֵיזֶשֶׁהוּ אֵבֶר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. צִיֵּן רַב פַּפָּא שֶׁזֶּה לֹא כָּךְ. הַקָּבָּ"ה לֹא נוֹטֵל אֶת הַמֹּחַ שֶׁהָאָב נָתַן, אוֹ אֶת הַלֵּב שֶׁהָאֵם נָתְנָה, אֶלָּא רַק אֶת הַ'מֶּלַח' שֶׁהוּא נָתַן, וְלִפְנֵי הַהוֹרִים הוּא מַשְׁאִיר גּוּפָה שְׁלֵמָה לְגַמְרֵי, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָסֵר מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ גְּרַם אֶחָד, הֵם מְמַהֲרִים לְהַטְמִין אוֹתָהּ בַּאֲדָמָה, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהִיא תַּרְקִיב וְתִתְסוֹס, כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁזֶּה מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת מֵהַגְּוִיָּה, אַחַר שֶׁפָּרְחָה מִמֶּנָּה נִשְׁמָתָהּ.
 

עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר

דָּרַשׁ רַב חִינְנָא בַּר פַּפָּא: מַאי דִּכְתִיב: בַּתֵּאוּר שֶׁל אִיּוֹב עַל מַעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הַקָּבָּ"ה: "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר" =עַד שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לַחֲקֹר אֶת הַדְּבָרִים מֵרֹב עָמְקָם. "וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר" =אִי-אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לִמְנוֹת אוֹתָם! גַּם אֶת מַה שֶּׁאָנוּ כֵּן רוֹאִים וְיוֹדְעִים (איוב ט/י). שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק מַעֲמִידִים אֶת חוֹקְרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּפֶה-פָּעוּר. הַגִּישָׁה שֶׁלָּהֶם מַנִּיחָהּ _ אוֹ כַּמּוּת אוֹ אֵכוּת! יֶשְׁנָם מְעַט דְּבָרִים עֲמוּקִים וְהַרְבֵּה דְּבָרִים פְּשׁוּטִים. הֵם מְעַגְּנִים חֹק _ דָּבָר קָשֶׁה וְעָמֹק, אוֹרֵךְ זְמַן רַב לְתַכְנֵן, לִבְנוֹת וּלְבַצֵּעַ אוֹתוֹ, מִמֵּילָא הוּא בּוֹדֵד. הַפְּשׁוּטִים וַעֲמָמִיִּים _ כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, חַסְרֵי עֹמֶק וּמֻרְכָּבוּת, יֵשׁ יוֹתֵר קֻבִּיּוֹת בְּנַגָּרְיָה מִמְּטוֹסִים בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה! כָּךְ מְחַלְּקִים הֵם אֶת הָעוֹלָם לִשְׁנַיִם: הַרְבֵּה דְּבָרִים פְּשׁוּטִים וּמְעַט דְּבָרִים מְתֻחְכָּמִים. תֶּאוֹרְיָה זוֹ מִתְנַפֶּצֶת לִרְסִיסִים אֶל מוּל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה. נְמָלָה אוֹ כִּנָּה אֵינָהּ בְּרִיָּה פָּחוֹת מֻרְכֶּבֶת וּמְלֵאָה חָכְמָה מִגָּמָל אוֹ פִּיל (שבת קז/ב), בְּכָל זֹאת הֵם מִתְרַבִּים יוֹתֵר מֵחוֹל-הַיָּם, וְאִם יִתְאַפְשְׁרוּ לָהֶם תְּנָאֵי-מִחְיָה וּמָזוֹן נְאוֹתִים, הֵם יְכַסּוּ חִישׁ-קַל אֶת כָּל שֶׁטַח כַּדּוּר-הָאָרֶץ. כֵּן יַעֲשׂוּ גַּם הָעַכְּבִישִׁים, הַיַּתּוּשִׁים וְהָעַכְבָּרִים! כָּל תָּא חַי בּוֹדֵד הוּא מַעֲרֶכֶת מִחְשׁוּב מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן מַצְלִיחַ לְהִשְׁתַּכְפֵּל בְּאֶלֶף, יוֹתֵר בְּקַלּוּת וּבִמְהִירוּת מִמַּה שֶּׁהַנַּגָּר עוֹשֶׂה קֻבִּיָּה בּוֹדֶדֶת! הֲרֵי שֶׁאֵצֶל הַקָּבָּ"ה אֵין הָאֵכוּת בָּאָה עַל חֶשְׁבּוֹן הַכַּמּוּת (מהרש"א). בְּפָסוּק זֶה הִתְמַקֵּד רַב חִינְנָא וְקָרָא לְלוֹמֵד הַתּוֹרָה: בּוֹא וּרְאֵה בְּהִתְבּוֹנְנוּת וְשִׂימַת-לֵב, וְאָז תַּשְׂכִּיל לְהַבְחִין שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׂר-וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר-וָדָם, כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ נוֹתֵן חֵפֶץ בְּחֵמֶת =כְּלִי לְאִכְסוּן נוֹזְלִים, בִּזְמַנָּם הָיוּ עוֹשִׂים אוֹתָהּ מֵעוֹר שֶׁל כֶּבֶשׂ שֶׁהִפְשִׁיטוּהוּ שָׁלֵם, קָשְׁרוּ אֶת הַחוֹרִים שֶׁל הָרַגְלַיִם וְהַזָּנָב, וְהַצַּוָּאר הָיָה פֶּה הַכְּלִי. כַּאֲשֶׁר כָּזוֹ חֵמֶת הִיא צְרוּרָה =סְגוּרָה וּמְלֵאָה נוֹזְלִים; יַיִן, שֶׁמֶן אוֹ מַיִם, וּפִיהָ לְמַעְלָה, כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ לְאַכְסֵן בָּהּ נוֹזְלִים, בְּכָל אֹפֶן סָפֵק מִשְׁתַּמֵּר, סָפֵק אֵין מִשְׁתַּמֵּר, שֶׁהֲרֵי תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה מִתְנַדְנֵד הַחֵמֶת, וְהַמַּיִם הַמַּקִּישִׁים לְלֹא הֶרֶף בְּדַפְנוֹת הַכְּלִי גּוֹלְשִׁים הַחוּצָה דֶּרֶךְ פִּי-הַחֵמֶת, וּכְשֶׁעוֹזְבִים אֶת הַבְּאֵר עִם חֵמֶת מְלֵאָה עַד גְּדוֹתֶיהָ, מַגִּיעִים הַבַּיְתָה עִם שְׁנֵי- שְׁלִישׁ בִּלְבַד. וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָר אֶת הָעֻבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה _ פְּתוּחָה, וְלֹא רַק זֹאת אֶלָּא פִּיהָ לְמַטָּה, דָּבָר שֶׁאִם הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן עִם חֵמֶת-הַמַּיִם, לֹא הָיְתָה נוֹתֶרֶת בּוֹ אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת, וּבְכָל זֹאת הָעֻבָּר מִשְׁתַּמֵּר בַּכְּלִי הַפָּתוּחַ כְּשֶׁהַפֶּתַח פּוֹנֶה כְּלַפֵּי מַטָּה.
 

נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר

עַל דְּרָשָׁתוֹ זוֹ שֶׁל רַב חִינְנָא יֵשׁ לִשְׁאֹל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת:
א _ מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין הָעֻבְדָּה שֶׁאֵין הָעֻבָּר נוֹפֵל, לְבֵין הַ"נִּפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר"?
ב _ מַה זֶּה "בֹּא וּרְאֵה"? תַּעֲמִיק לְהִתְבּוֹנֵן! אִישׁ בָּעוֹלָם לֹא חָשַׁב לְהַשְׁווֹת בֵּין נוֹצָר לְיוֹצְרוֹ וּבֵין עֶבֶד לַאֲדוֹנָיו. כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ הֶבְדֵּל קָטָן בֵּין דְּבָרִים דּוֹמִים, נִתָּן לִקְרֹא וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא הֶבְדֵּל זֶה, כְּגוֹן שְׁתֵּי מְזוּזוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִידֵי אוֹתוֹ סוֹפֵר, אֶפְשָׁר לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן וּלְחַפֵּשׂ הֶבְדֵּלִים. אֲבָל מִי זֶה יִקְרָא לִמְצֹא הֶבְדֵּל בֵּין נֵר קָטָן הַמְקַרְטֵעַ בְּאוֹר דָּלוּחַ, לְבֵין שֶׁמֶשׁ בּוֹהֶקֶת בַּחֲצִי הַיּוֹם וּבְמֶרְכַּז הָרָקִיעַ. אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עָשָׂה הַקָּבָּ"ה, וְהַנֵּר הוּא מַעֲשֵׂי-יְדֵי אָדָם, כֵּיצַד מַתְאִים לְבַקֵּשׁ: "מְצָא אֶת הַהֶבְדֵּלִים"! תְּשׁוּבָה אַחַת לִשְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת! יֵשׁ מָקוֹם לִקְרִיאָתוֹ שֶׁל רַב חִינְנָא לְהִתְבּוֹנְנוּת בַּמֶּה שֶׁהָעַיִן שֶׁלָּנוּ רוֹאָה, אֲבָל לֹא הָיִינוּ שָׂמִים-לֵב מִבְּלִי שֶׁיִּקְרְאוּ לָנוּ לְהַשְׁגִּיחַ בָּזֹאת. אִם לֹא הָיִינוּ מִתְבּוֹנְנִים, לֹא הָיִינוּ מַעֲלִים אֶת זֶּה עַל דַּעְתֵּנוּ. אֶת הַקֻבִּיָּה צָרִיךְ הַנַּגָּר לְהַחֲזִיק כְּדֵי לְיַצֵּר אוֹתָהּ, וְאִלּוּ אֶת הָעֻבָּר אֵין הָאִמָּא מַחֲזִיקָה, הוּא נֶאֱחָז בְּעַצְמוֹ! לָכֵן הַנַּגָּר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רַק אֶת כַּמּוּת הַקֻּבִּיּוֹת שֶׁיָּדָיו מְסֻגָּלוֹת לְיַצֵּר, כִּי הַקֻבִּיָּה אֵינָהּ מְשַׁתֶּפֶת פְּעֻלָּה, וְכָל-שֶׁכֵּן שֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹצֶרֶת עוֹד קֻבִּיָּה, כָּךְ זֶּה גַּם בַּמָּטוֹס, הוּא אֵינוֹ מְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה, וְכָל-שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ מְיַצֵּר עוֹד מְטוֹסִים, אֲבָל אֶת הָעֻבָּר אֵין צֹרֶךְ לְהַחֲזִיק, הוּא נֶאֱחָז לְבַדּוֹ, וְלֹא רַק זֹאת אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ גַּרְעִין חַיִּים עַצְמָאִי, בְּבֹא הַזְּמַן הוּא בְּעַצְמוֹ גַּם יִשְׁתַּכְפֵּל, וְיַמְשִׁיךְ לְיַצֵּר כָּאֵלֶּה 'קֻבִּיּוֹת' שֶׁגַּם הֵן תַּמְשֵׁכְנָה אֶת שׁוֹשֶׁלֶת הַיְצִירָה. מֵאַחַר וְהַיְצִירָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא עֲמוּקָה וּמֻרְכֶּבֶת, וְהַתּוֹצֶרֶת הַיּוֹצֵאת מִמֶּנָּה הִיא "בְּצַלְמָהּ וּבִדְמוּתָהּ" (ע"פ בראשית א/כו), עַל כֵּן אֵין סְתִירָה בֵּין הַכַּמּוּת לָאֵכוּת. הַכַּמּוּת הִיא מְאֹד מְרֻבָּה, וְהָאֵכוּת אֵינָהּ יְרוּדָה בִּגְלַל זֶה.
 

כָּל-זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד עוֹלֶה לְמַעְלָה

דָּבָר אַחֵר =דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת מַצִּיעַ רַב חִינְנָא לְהִתְבּוֹנֵן בְּנִפְלְאוֹת ה': אָדָם נוֹתֵן חֲפָצָיו לְכַף-מֹאזְנַיִם, כָּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד _ יוֹרֵד לְמַטָּה, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִנִּיחַ אֶת הָעֻבָּר בִּמְעִי אִמּוֹ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת מְאֻנָּךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד הַוָּלָד _ עוֹלֶה לְמַעְלָה. אִם הוּא הָיָה קַל מֵהָאֲוִיר, וַדַּאי שֶׁהָיָה שׁוֹאֵף לַעֲלוֹת, אֲבָל הֲרֵי לִקְרַאת הַלֵּידָה, הוּא שׁוֹקֵל כְּבָר כִּשְׁלֹשָׁה ק"ג, זֶהוּ מִשְׁקָל נִכְבָּד בְּהֶחְלֵט, כְּדֵי לְהָעִיק הַרְבֵּה מְאֹד כְּלַפֵּי מַטָּה. כָּל מִי שֶׁיִּשָּׂא בְּקֵבָתוֹ חֵפֶץ בְּגֹדֶל וּבְמִשְׁקָל כָּזֶה, תּוֹךְ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, זֶה יְיַצֵּר נְפִיחוּת מַשְׁמָעוּתִית כְּלַפֵּי מַטָּה. הַ"דָּבָר אַחֵר" שֶׁרַב חִינְנָא הִצִּיעַ, אֵינוֹ עוֹד דֻּגְמָא מִקְרִית מִתּוֹךְ אֵין-סְפֹר דֻּגְמָאוֹת עַל נִפְלְאוֹת הַבְּרִיאָה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצְבִּיעַ עֲלֵיהֶן עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, וּכְכָל שֶׁנִּלְמָד יוֹתֵר, וְנִתְבּוֹנֵן יוֹתֵר, נוּכַל לְהַצְבִּיעַ עַל עוֹד וְעוֹד דֻּגְמָאוֹת, כְּפִי שֶׁהִבִּיעַ זֹאת אֶחָד הַמְלֻמָּדִים: "פִּלְאֵי הַטֶּבַע הֵם פְּסָגוֹת, כְּשֶׁכּוֹבְשִׁים אַחַת, מְגַלִּים מִמֶּנָּה אֳפָקִים יוֹתֵר רְחָבִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יוֹתֵר הַרְבֵּה פְּסָגוֹת". כָּאן הָיָה רַב חִינְנָא נֶאֱמָן לַמָּקוֹר, וְהִצִּיג דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת בַּעֲלַת מִשְׁקָל זֵהֶה לַקּוֹדֶמֶת. הָעֻבְדָּה שֶׁהַוָּלָד מְטַפֵּס כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאֵינוֹ נוֹפֵל לְמַטָּה, מוֹכִיחָה שֶׁהוּא עַצְמָאִי _ פּוֹעֵל וְלֹא נִפְעָל, וּכְבָר בַּשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַיָּיו, כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה, הוּא כְּבָר מַתְחִיל לְטַפֵּס כְּלַפֵּי מַעְלָה _ לְהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁדּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ חֻקֵּי-הַטֶּבַע. תּוֹפָעָה זוֹ הִיא עוֹד הוֹכָחָה לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק שֶׁהֻצְּגוּ בְּפֶתַח דְּבָרָיו: "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר". חֻקֵּי- הַטֶּבַע שׁוֹחֲקִים וְגוֹרְמִים לְאִבּוּד, הַמִּקְרִים וְהַמְאֹרָעוֹת שׁוֹבְרִים, הוֹרְסִים וְקוֹרְעִים, הַשֶּׁמֶשׁ גּוֹרֶמֶת לִדְהִיָּה וּמְפוֹרֶרֶת אֶת כָּל מַה שֶּׁחָשׂוּף לָהּ, וְכָךְ שֶׁכַּעֲבוֹר מֵאָה שָׁנִים לֹא נוֹתָר מְאוּמָה מִמַּה שֶּׁהָיָה בְּשֶׁפַע בְּמֵאָה הַקּוֹדֶמֶת, וּבְעוֹד מֵאָה שָׁנִים לֹא יִהְיֶה כְּלוּם מִכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ הַיּוֹם. מִלְּבַד הַחַיִּים! מִקְּטַן- הָרְמָשִׂים וְעַד גְּדוֹל-הַחַיּוֹת, כֻּלָּם מְטַפְּסִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאַת-תִּגָּר לְחֻקֵּי-הַטֶּבַע הַהַרְסָנִיִּים. כָּאן הִצִּיג רַב חִינְנָא אֶת הַתּוֹפָעָה, וּמֵהַפָּסוּק אָנוּ לוֹמְדִים עַל עֹמֶק נוֹסָף _ דַּוְקָא הַ"נִּפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר", הֵם אֵלֶּה שֶׁמְּלַמְּדִים עַל הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן: "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר", כִּי רַק מִי שֶׁשּׁוֹלֵט עַל חֻקֵּי-הַטֶּבַע וְקוֹבֵעַ אוֹתָם, יָכוֹל לִקְבֹּעַ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם וְחֻקָּיו זֶרֶם- חַי הַחוֹתֵר נֶגֶד הַחֻקִּים (עץ יוסף).
 

נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי

דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מַאי דִּכְתִיב, בְּשִׁירַת הַהוֹדָיָה שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עַל יְצִירָתוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "כִּי אַתָּה קָנִיתָ [=יִסַּדְתָּ וּבָנִיתָ אֶת] כִּלְיוֹתַי, תְּסֻכֵּנִי [בְּעוֹר וּבָשָׂר, בְּעוֹדִי] בְּבֶטֶן אִמִּי. אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי [=נוֹצַרְתִּי], נִפְלָאִים [=מְכֻסִּים וְנִסְתָּרִים הֵם] מַעֲשֶׂיךָ", [וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתָּן לָדַעַת אוֹתָם, אֶלָּא רַק בְּאֹפֶן חֶלְקִי וְשִׁטְחִי, בְּכָל זֹאת] "וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד" =יֵשׁ לִי תְּחוּשׁוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁהַיֶּדַע שֶׁלִּי בַּנִּדּוֹן אֵינוֹ אֶלָּא פֵּרוּר קָטָן מִמַּה שֶּׁזֶּה בֶּאֱמֶת, שֶׁהֲרֵי "לֹא נִכְחַד עַצְמִי מִמֶּךָ, אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר, רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ" (תהילים קלט/יג-טו). כְּכָל שֶׁנַּשְׂכִּיל יוֹתֵר בַּחָכְמָה הַמְּרֻבָּה שֶׁל פּוֹרִיּוּת, יְצִירַת-חַיִּים, הֵרָיוֹן, הִתְפַּתְּחוּת וְלֵידָה, נוּכַל יוֹתֵר לְהִצְטָרֵף לְדִבְרֵי הַהִתְפַּעֲלוּת שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ. אֲבָל הָבָה נִתְמַקֵּד לְפָחוֹת בִּנְקֻדָּה אַחַת, בְּרוּרָה וּמַפְעִימָה: דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִדְגִּישׁ שֶׁיְּצִירָתוֹ הָיְתָה בְּאֹפֶן שֶׁל 'נִפְלֵיתִי', כְּמוֹ "וְנִפְלִינוּ [=נִהְיֶה מֻפְלִים לְטוֹבָה] אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (שמות לג/טז). בּוֹא וּרְאֵה כֵּיצַד בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן שֶׁל הָאִמָּא, מַתְחִילִים חָמְרֵי-הַמָּזוֹן לִהְיוֹת מֻפְלִים לְטוֹבָה, וְאַט אַט מִתְגַבְּשִׁים מֵחֹמֶר דּוֹמֵם לִיצִירָה חַיָּה. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר-וָדָם: אָדָם נוֹתֵן זֵרְעוֹנִים בַּעֲרוּגָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה בְּמִינוֹ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין עוֹשִׂים כֵּן, אֶלָּא זוֹרְעִים כָּל מִין בַּעֲרוּגָה נִפְרֶדֶת, אֲבָל גַּם כַּאֲשֶׁר יְעַרְבְּבוּ זַרְעֵי צְנוֹנִית, מְלָפְפוֹן, תּוּת, וְעַגְבָנִיָּה, לֹא יֵצֵא מֵהָאֲדָמָה אֵיזֶשֶׁהוּ שִׂיחַ בִּלְתִּי מְזֹהֶה, שֶׁכָּל הַמִּינִים צוֹמְחִים בּוֹ בְּעִרְבּוּבְיָה, אֶלָּא הֵם צוֹמְחִים בִּצְפִיפוּת זֶה לְיַד זֶה, הַמְלָפְפוֹן אֵינוֹ מְקַבֵּל מֵהַגֶּזֶר אֶת הַצֶּבַע וּמֵהָעַגְבָנִיָּה אֶת הַטַּעַם, וְאֵינוֹ מַעֲנִיק לָהֶם מְאוּמָה, כָּל מִין וּמִין נוֹתָר בְּהַגְדָּרוֹתָיו הַמְדֻיָּקוֹת. וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר אֶת הָעֻבָּר בִּמְעִי אִשָּׁה, וְכָל חָמְרֵי הַגֶּלֶם הָרַבִּים שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִים לַיְּצִירָה, כֻּלָּם מִתְעַרְבְּבִים, וְיַחְדָּו הֵם עוֹלִים לְמִין אֶחָד שֶׁל תִּינוֹק מֻשְׁלָם. אִם נַמְשִׁיל אוֹתוֹ לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּעֲרוּגָה, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ שֶׁצָּמַח עֵץ, הָעֵינַיִם הֵם הַתּוּת, הָאָזְנַיִם אֵלֶּה שְׁתֵּי צְנוֹנִיּוֹת, הַמְלָפְפוֹן הוּא הָאַף וְהָעַגְבָנִיָּה הִיא הַלְּחָיַיִם, וְכֵן הָלְאָה _ עַל עֵץ אֶחָד צָמְחוּ כָּל הַזֵּרְעוֹנִים, וְכָל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ הַנָּכוֹן וְהַמְדֻיָּק. דֻּגְמָא זוֹ מִלְּבַד הֱיוֹתָהּ מַדְהִימָה בְּיָפְיָהּ, יֵשׁ בָּהּ גַּם עֹמֶק, כִּי יְרָקוֹת הַגִּנָּה צוֹמְחִים אָמְנָם בְּנִפְרָד, וְכָל אֶחָד שׁוֹמֵר עַל זְהוּתוֹ, מִבְּלִי לְהִתְעָרֵב בִּשְׁכֵנָיו, אֲבָל זֶה רַק מִלְּמַעְלָה, בְּעוֹד שֶׁלְּמַטָּה, הַשָּׁרָשִׁים נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה, דּוֹחֲקִים זֶה אֶת זֶה, וְכָל אֶחָד מִשְׁתַּלֵּט עַל מְקוֹרוֹת הַמָּזוֹן שֶׁל הַזּוּלַת. בְּעוֹד שֶׁהַ'צְּמָחִים' הַמְרֻבִּים הַמְשֻׁלָּבִים בַּיְּצִירָה הָאֱנוֹשִׁית, לֹא רַק שֶׁהֵם אֵינָם נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה, אֶלָּא שֶׁהֵם פּוֹעֲלִים בְּשִׁתּוּף פְּעֻלָּה מָלֵא, לֹא רַק בָּאֵבָרִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּרְאִים לָעַיִן, כְּמוֹ הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, וּשְׁאָר הָאֵבָרִים פּוֹעֲלִים בִּמְשֻׁתָּף, אֶלָּא גַּם בָּרָמָה הַמִּיקְרוֹסְקוֹפִּית, כָּל תָּא בּוֹדֵד מְסַנֵּן [מְסַנְטֵז] אֶת הֶחֳמָרִים שֶׁהוּא זָקוּק לָהֶם, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ מְיֻתָּר, הוּא אֵינוֹ מְמַהֵר לִפְלֹט אוֹתוֹ הַחוּצָה אֶל מַעֲרֶכֶת נִקּוּז הַפְּסֹלֶת, אֶלָּא מַעֲבִיר אוֹתוֹ לְתָאִים אֲחֵרִים שֶׁבִּפְעִילוּת שׁוֹטֶפֶת אֲמוּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֹמֶר זֶה. אֵין כָּאן הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן לְהַרְחִיב בְּדֻגְמָאוֹת, וּלְהַצִּיג תַּצְלוּמִים צִבְעוֹנִיִּים פַנְטָסְטִיִּים, שֶׁרַק בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, בְּעִקְבוֹת מֶחְקָרִים עַל תָּאִים סַרְטָנִיִּים, [מִקְצוֹעַ שֶׁזַּכַּאי לְתַקְצִיבֵי-עָנָק], הֵחֵלוּ הַמְלֻמָּדִים לַעֲמֹד עַל עָמְקוֹ וּמֻרְכָּבוּתוֹ.
 

צַבָּע נוֹתֵן סַמָּנִים לַיּוֹרָה

דָּבָר אַחֵר =דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת מַצִּיעַ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לְהַסְבִּיר אֶת הַלָּשׁוֹן: "נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ", הַמִּלָּה 'נִפְלֵיתִי', מוֹרָה עַל הַפְלָיָה וּבִדּוּד, וְזֶה נִפְלָא בְּיוֹתֵר לִרְאוֹת כֵּיצַד מַצְלִיחַ הַקָּבָּ"ה לְבוֹדֵד אֶת כָּל חָמְרֵי הַגֶּלֶם, וּלְהַשְׁאִירָם מְבֻדָּדִים _ כָּל אֶחָד לְתַפְקִידוֹ, מִבְּלִי שֶׁהֵם יִתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה. בְּחֻקֵּי-הַטֶּבַע הַפְּשׁוּטִים זֶה לֹא כָּךְ. צַבָּע נוֹתֵן סַמָּנִים =חָמְרֵי גֶּלֶם לִיצִירַת הַצֶּבַע, אוֹתָם מַכְנִיס לַיּוֹרָה =סִיר גָּדוֹל הָעוֹמֵד עַל הָאֵשׁ, לְתוֹכוֹ מַכְנִיסִים קְלִפּוֹת שֶׁל רִמּוֹנִים, מִיץ שֶׁל עֲלֵי- תְּאֵנָה, פִּיחַ שֶׁל תַּנּוּר, שֶׁמֶן-זַיִת וּשְׁאָר חֳמָרִים שֶׁתַּעֲשִׂיַּת הַצֶּבַע מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהֶם, כְּדֵי לְקַבֵּל גְּוָנִים מְגֻוָּנִים. בִּשְׁבִיל כָּל צֶבַע שֶׁמְּבַקְּשִׁים לְיַצֵּר, מַכְנִיסִים לַדּוּד הָרוֹתֵחַ אֶת כָּל חָמְרֵי- הַגֶּלֶם, וְלִבְסוֹף כֻּלָּם עוֹלִים לְצֶבַע אֶחָד, עִם מִרְקָם אָחִיד וְנָקִי מִשְּׁאֵרִיּוֹת, אֵין רוֹאִים עָלָיו אֶת הַשְּׂרִידִים שֶׁל חָמְרֵי הַגֶּלֶם שֶׁהוּא נוֹצַר מֵהֶם. וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּם הוּא מַכְנִיס חֳמָרִים רַבִּים וּמְגֻוָּנִים אֶל בֶּטֶן הָאֵם, שָׁם הוּא צָר אֶת הָעֻבָּר בִּמְעִי אִשָּׁה, וּמִכָּל הַתַּעֲרֹבֶת לֹא עוֹלֶה מִרְקָם קְטִיפָתִי אָחִיד שֶׁל דַּיְסָה סְמִיכָה, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחָמְרֵי הַגֶּלֶם עוֹלֶה לְמִינוֹ. חֹמֶר הַגֶּלֶם שֶׁאָמוּר הָיָה לְיַצֵּר עֲצָמוֹת, מִתְנַקֵּז לִתְעָלָה מֻגְדֶּרֶת, חֹמֶר הַגֶּלֶם שֶׁאָמוּר הָיָה לְיַצֵּר דָּם מִתְנַקֵּז לִתְעָלָה אַחֶרֶת, חֹמֶר הַגֶּלֶם שֶׁאָמוּר הָיָה לְיַצֵּר אֶת הַלֵּב, הָרֵאוֹת, הַכָּבֵד, הַכְּלָיוֹת, הַמֹּחַ, הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, מִכָּל זֶה לֹא נוֹצָר מַשֶּׁהוּ אָחִיד, אֶלָּא אֵבָרִים אֵבָרִים, כָּל אֶחָד מוּכָן לַתַּפְקִיד הַמֻּגְדָּר שֶׁלּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת דַּוְקָא אֶת הַפֶּלֶא הַזֶּה, כִּי הוּא מוֹכִיחַ שְׁלִיטָה עַל הַטֶּבַע וְחֻקָּיו, וּמַרְאֶה בַּעֲלִיל שֶׁהַקָּבָּ"ה הוּא מְקוֹר הַחַיִּים, וְלֹא כְּפִי שֶׁטּוֹעִים חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהָעוֹלָם וְחֻקָּיו מוֹבִילִים לִקְרַאת מָוֶת (סנהדרין צא/א: "דחיי _ מייתו" ="החיים הולכים אל המוות"). הִנֵּה כָּאן רוֹאִים אָנוּ שֶׁלֹּא רַק שֶׁנּוֹצָרִים חַיִּים חֲדָשִׁים, אֶלָּא הֵם נוֹצָרִים בְּנִגּוּד גָּמוּר לְחֻקֵּי-הַטֶּבַע.
 

נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ

אַחַר הַדְּרָשָׁה עַל הַפָּסוּק: "נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ", הֵבִיאוּ הַחֲכָמִים אֶת מַה שֶּׁדָּרַשׁ רַב יוֹסֵף עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וְחִבֵּר אֶת זֶה לְמַאי דִּכְתִיב: "אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי =כָּעַסְתָּ עָלַי, יָשׁוּב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי" (ישעיהו יב/א). בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? הַאִם יֶשְׁנָה אֵיזוֹשֶׁהִי תּוֹדָה מְיֻחֶדֶת לְמִי שֶׁהִרְגִּישׁ לְרֶגַע-קָט, שֶׁהַקָּבָּ"ה כָּעַס עָלָיו? הַתְּשׁוּבָה: "כֵּן! בְּהֶחְלֵט"! פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיָּצְאוּ לִסְחוֹרָה, עַל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם כָּעַס הַקָּבָּ"ה לְרֶגַע-קָט, וּכְתוֹצָאָה מֵהַכַּעַס הַזֶּה יָשַׁב לוֹ קוֹץ גָּדוֹל וְעָבֶה בְּרַגְלוֹ לְאֶחָד מֵהֶם, לֹא מֵהַקּוֹצִים הַלָּלוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ בִּצְלִיעָה קַלָּה, אֶלָּא כָּזוֹ פְּצִיעָה שֶׁהִשְׁבִּיתָה מִמֶּנּוּ אֶת הֶמְשֵׁךְ הַתָּכְנִית, וְהוּא נֶאֱלַץ לָסוֹב עַל עֲקֵבָיו, לָשׁוּב לְבֵיתוֹ וּלְשַׁחֵר אֶת פְּנֵי הָרוֹפְאִים. הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת מַזָּלוֹ הָרַע, שֶׁעָצַר בַּעֲדוֹ מִלְּבַצֵּעַ אֶת הָעִסְקָה הַמְשֻׁבַּחַת הַמַּמְתִּינָה לוֹ מֵעֵבֶר-לַיָּם, וְהוּא הִשְׁקִיעַ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן בְּתִכְנוּן, בְּאִשּׁוּרִים, בְּהַלְוָאָה וּבְאִרְגוּן הַנּוֹשֵׂא, וְהִנֵּה חָמְקָה מִמֶּנּוּ "עִסְקַת חַיָּיו"! לְיָמִים שָׁמַע שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בַּיָּם - הוּא וְכַסְפּוֹ וּסְחוֹרָתוֹ שָׁקְעוּ בִּמְצוּלוֹת, אָז נִזְכַּר לְפֶתַע בַּקּוֹץ הַגָּדוֹל שֶׁעָצַר בַּעֲדוֹ מִלְּהִצְטָרֵף לַסְּפִינָה, הִתְחִיל מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּבָּ"ה שֶׁזִּמֵּן לוֹ קוֹץ זֶה. דֻּגְמָאוֹת מֵעֵין אֵלֶּה יֶשְׁנָן לָרֹב. בְּסֵפֶר חוֹבוֹת-הַלְּבָבוֹת הִצִּיעַ שְׁתַּיִם: סִפּוּר אֶחָד הָיָה עִם קְבוּצַת עוֹבְרֵי-דֶּרֶךְ שֶׁנָּטוּ לָלוּן לְיַד כֹּתֶל, מִבְּלִי לָשִׂים- לֵב שֶׁהוּא רָעוּעַ. כַּלְבּוֹ שֶׁל הַמַּדְרִיךְ הִשְׁתִּין עַל אֶחָד הַיְשֵׁנִים, הַלָּה הִתְעוֹרֵר בְּכַעַס, וְקָם לְחַפֵּשׂ מַיִם וְלִרְחֹץ אֶת פָּנָיו. כְּשֶׁהִרְחִיק מֵחֲבֵרָיו, נָפַל עֲלֵיהֶם הַכֹּתֶל וּמֵתוּ, הוּא הָיָה הַנִּצּוֹל הַיְחִידִי. עוֹד סִפּוּר הָיָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת, כַּאֲשֶׁר מִתּוֹךְ שַׁיֶּרֶת עוֹבְרֵי-דֶּרֶךְ, הִתְרַחֵק הָאֶחָד קִמְעָה לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו בְּפִנָּה נִסְתֶּרֶת. כְּשֶׁשָּׁב, הוּא גִּלָּה לְתַדְהֵמָתוֹ שֶׁכֻּלָּם הֲרוּגִים! בַּזְּמַן הַקָּצָר שֶׁהוּא נִפְרַד מֵהֶם, הִסְפִּיקוּ שׁוֹדְדִים לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם, לַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם וְלִבְזֹז אֶת מָמוֹנָם. מְסַיֵּם בַּעַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת: "הַרְבֵּה פְּעָמִים יִקְרֶה כָּזֶה _ וְהֶפְכּוֹ"! (הבחינה פרק ה'. מובא באורח"צ ט'), שֶׁבִּגְלַל רֶגַע קָט, נִגְרַם רֶוַח אוֹ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.
 

אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי

לִפְעָמִים הַסִּפּוּר דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁאֵרַע כָּאן, שֶׁשֻּׁתָּפִים מֻעָטִים מִשְׁתַּתְּפִים בּוֹ, וּמִמֵּילָא דֵּי בְּקַלּוּת אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹף הַמֻּצְלָח שֶׁהִסְתַּתֵּר בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וְהַנִּצּוֹל אָכֵן מְגַלֶּה חִישׁ- מַהֵר אֶת גֹּדֶל הַנֵּס שֶׁאֵרַע לוֹ. אֲבָל לִפְעָמִים פּוֹקֵחַ ה' אֶת עֵינֵי בַּעַל-הַנֵּס כַּעֲבֹר זְמַן אָרוֹךְ יוֹתֵר, וְהוּא מְגַלֶּה שֶׁהַמְאֹרָע שֶׁעָבַר עָלָיו, הֵחֵל לְהִתְפַּתֵּחַ לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, חָצָה יַבָּשׁוֹת, וְשֻׁתָּפִים רַבִּים הָיוּ בּוֹ. דֻּגְמָא לַדָּבָר הִיא מְכִירַת יוֹסֵף, תָּכְנִית שֶׁהֵחֵלָה שָׁנִים אֲרֻכּוֹת לִפְנֵי הָרָעָב שֶׁחִמֵּשׁ אֶת מִצְרַיִם, וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְכֵס-הַמַּלְכוּת. דֻּגְמָא כָּזוֹ מְכֻנָּה בְּפִי חֲזַ"ל: "עֵצָה עֲמוּקָה" (סוטה יא/א). לְכָךְ נֶאֱמַר תְּחִלָּה "אָנַפְתָּ בִּי" =כָּעַסְתָּ עָלַי, אֲבָל אַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר "יָשׁוּב אַפְּךָ", אָז אֲגַלֶּה שֶׁהַצַּעַר שֶׁלִּי הָיָה מֻטְעֶה וּמְיֻתָּר _ 'וּתְנַחֲמֵנִי', כְּשֶׁאֲגַלֶּה מָה אֵרַע בְּעִקְבוֹת אוֹתוֹ מִקְרֶה שֶׁטָּעִיתִי לַחֲשֹׁב אוֹתוֹ לְ'כַעַס'. כָּאן הֻצְגּוּ שְׁלֹשָׁה סִפּוּרִים, שֶׁהַמִּצְטַעֵר גִּלָּה אֶת סוֹף הַמְאֹרָע, הַקּוֹץ גָּרַם לָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה, הַכֶּלֶב גָּרַם לַשֵּׁנִי לְהִתְרַחֵק מֵהַקִּיר, וְהַצֹּרֶךְ לְהִתְפַּנּוֹת גָּרַם לַשְּׁלִישִׁי לְהִתְרַחֵק מֵאַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה. אֲבָל כַּמָּה פְּעָמִים אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַסּוֹף? וְעַד סוֹף יָמָיו הוּא נוֹתָר מִצְטַעֵר עַל הַקּוֹץ וְעַל הַכֶּלֶב, כִּי אַף אֶחָד לֹא פָּקַח אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַתָּכְנִית. וְהַיְנוּ דְּ=וְעַל זֶה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: "עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ", לֹא רַק שֶׁאֵין לַקָּבָּ"ה שֻׁתָּפִים בַּעֲשִׂיַּת הַנִּפְלָאוֹת, אֶלָּא שֶׁהוּא אֵינוֹ מְסַפֵּר אוֹתָם לְאִישׁ! עַל זֶה צְרִיכִים אָנוּ לוֹמַר: "וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם" - תָּמִיד! גַּם כְּשֶׁהַבְּרָכָה מִתְפָּרֶצֶת בְּשִׂמְחָה מֵאֲלֶיהָ, וְגַם כְּשֶׁאֵין מְבִינִים עַל מָה וְלָמָּה לְבָרֵךְ (תהילים עב/יט). לָמָּה צָרִיךְ תָּמִיד לְהוֹדוֹת עַל כָּל מְאֹרָע? כִּי אֲפִלּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ, וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תָּכְנִיּוֹת טוֹבוֹת נִרְקָמוֹת עָלָיו, וְאֵיזֶה תָּכְנִיּוֹת רָעוֹת מִתְבַּטְּלוֹת מִמֶּנּוּ (ראה פז/ב: "בהא נחתינן").
 

אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ

דָּרַשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: מַאי דִּכְתִיב בַּפֶּרֶק בּוֹ מְשַׁבֵּחַ דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֶת הַקָּבָּ"ה עַל הַשְּׁמִירָה הַמְדֻקְדֶּקֶת שֶׁהַקְּרוֹבִים אֵלָיו זוֹכִים בָּהּ, בְּפֶרֶק זֶה מְתָאֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ פְּרָטִים מְאֹד מַשְׁמָעוּתִיִּים. בֵּין דְּבָרָיו הוּא אוֹמֵר: "אָרְחִי =עוֹבֵר-אֹרַח, כְּלוֹמַר: הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַכְתִּי בָּהּ, וְרִבְעִי =רִבְצִי, דְּהַיְנוּ: הַמָּקוֹם בּוֹ רָבַצְתִּי לִישׁוֹן, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל מַצָּב, שָׁמַרְתָּ עָלַי, אֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת בָּהֶם הָיִיתִי _ זֵרִיתָ =הִקַּפְתָּ זֵר וּמַעֲקֶה סָבִיב. וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה" =יָדַעְתָּ, כְּלוֹמַר: יָדַעְתָּ כֵּיצַד לִשְׁמֹר (תהילים קלט/ג). עַד כָּאן הַכֹּל בָּרוּר וּפָשׁוּט, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָתֵת אֶת הַדַּעַת מַדּוּעַ הִשְׁתַּמֵּשׁ דָּוִד בְּשָׁלֹשׁ מִלִּים כָּל-כָּךְ לֹא שִׁמּוּשִׁיּוֹת: "אָרְחִי וְרִבְעִי" , בִּמְקוֹם לוֹמַר מִלִּים עֲמָמִיּוֹת וּפְרָקְטִיּוֹת, כְּפִי שֶׁזֶּה כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו/ז). כָּךְ גַּם לַמִּלָּה 'זֵרִיתָ' יֵשׁ תַּחֲלוּפָה פְּרַקְטִית: 'שָׁמַרְתָּ'! אֶלָּא שְׁמִירָה נִסְתֶּרֶת הִסְתִּיר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרָיו. 'אָרְחִי' =אֹרַח, דֶּרֶךְ, כְּלוֹמַר: דֶּרֶךְ-אֶרֶץ. 'רִבְעִי' =תְּחִלַּת הָהֵרָיוֹן שֶׁבּוֹ נוֹצַרְתִּי, כְּמוֹ "רֹבַע וְנִרְבַּע". 'זֵרִיתָ' =זְרִיָּה וְנִפּוּי. חִבּוּר שֶׁל שָׁלֹשׁ מִלִּים מַשְׁמָעוּתִיּוֹת אֵלֶּה מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נוֹצַר אָדָם מִן כָּל הַטִּפָּה, אֶלָּא מִן הַבָּרוּר שֶׁבָּהּ. עַל כֵּן מְשַׁבֵּחַ דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֶת הַקָּבָּ"ה, עַל שֶׁמֵּהַחֵלֶק הַזָּךְ הוּא זָכָה לְהִוָּצֵר.
 

תַּזְרֵנִי/תְּאַזְרֵנִי חַיִל-לַמִּלְחָמָה

תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁזּוֹרֶה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת, מָקוֹם שֶׁעוֹרְמִים בּוֹ אֶת גַּרְעִינֵי הַתְּבוּאָה, דָּשִׁים אוֹתָהּ כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת הַקְלִפָּה הַדַּקָּה הַמְכַסָּה אֶת הַגַּרְעִין, אֲבָל עַתָּה מְעֻרְבָּבִים הַגַּרְעִינִים עִם הַקְלִפָּה שֶׁלָּהֶם, הַנִּקְרֵאת מוֹץ, סֻבִּין וּפְסֹלֶת. כְּדֵי לְהָסִיר אוֹתָהּ מִגַּרְעִין הַחִטָּה, מַשְׁלִיכִים כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶת כָּל הַתַּעֲרֹבֶת, בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת רוּחַ חֲרִישִׁית וּמְתוּנָה, הָרוּחַ הַקַּלִּילָה הַזּוֹ מַרְחִיקָה קִמְעָה אֶת הַקְלִפּוֹת הַקַּלּוֹת, וְהַגַּרְעִינִים הַכְּבֵדִים יוֹתֵר נוֹפְלִים חֲזָרָה, כָּךְ שֶׁכַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה נוֹצָרוֹת שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת: עֲרֵמַת חִטִּים בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי-כֵן עֲרֵמַת תַּעֲרֹבֶת, וּקְצָת הָלְאָה מִשָּׁם, לְכִוּוּן הָרוּחַ, יֶשְׁנָה עֲרֵמַת מוֹץ, סֻבִּין וּפְסֹלֶת, נוֹטֵל אֶת הָאֹכֶל, וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת. זוֹהִי מְלָאכָה שֶׁכְּמוֹתָהּ אָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת, וְהִיא נִקְרֵאת אַב-מְלָאכָה 'זוֹרֶה' (שבת עג/א). מוֹדֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ לַקָּבָּ"ה עַל שֶׁבְּסֵתֶר בִּטְנָהּ שֶׁל אִמּוֹ, נֶעֶשְׂתָה מְלָאכָה זוֹ בָּאֹפֶן הַנַּעֲלֶה וְהַמְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר, וּמִמֶּנָּה יָצָאתִי, חָכָם, בָּרִיא, שָׁלֵם וְחָזָק, כְּפִי שֶׁאֲנִי. כִּדְ=כְּפִי שֶׁבֵּאֵר רַבִּי אַבָּהוּ אֶת מַעֲלַת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאוֹת כָּל שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת _ הָרוּחָנִיּוֹת וְהַגַּשְׁמִיּוֹת. דָּבָר זֶה נִקְבַּע כְּבָר בִּתְחִלַּת הַיְצִירָה, בְּהַשְׁגָּחָה מְיֻחֶדֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא. דְּרַבִּי אַבָּהוּ רָמִי =הִצִּיב סְתִירָה לִכְאוֹרָה בִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק, בְּשִׁירָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמּוּבֵאת בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. בְּמָקוֹם אֶחָד כְּתִיב: "וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה" (ש"ב כב/מ), וּבְמָקוֹם אַחֵר כָּתוּב: "הָאֵל הַמְּאַזְּרֵנִי חַיִל" (תהילים יח/לג). תּוֹסֶפֶת הָאוֹת א' _ 'וְתַזְרֵנִי', 'וּתְאַזְרֵנִי', בָּאָה לְלַמְּדֵנוּ עַל שְׁתֵּי מַשְׁמָעוּיוֹת בְּאוֹתוֹ עִנְיָן. כָּךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירָתוֹ אוֹתָהּ שָׁר לַה' עַל סִכּוּם הַחֲסָדִים הָרַבִּים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּבָּ"ה מִתְּחִלַּת יְצִירָתוֹ וְעַד יְמֵי זִקְנוּתוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ עַל שֶׁזְּרִיתָנִי =לְשׁוֹן זְרִיָּה, דְּהַיְנוּ: בֵּרוּר הַפְּסֹלֶת, וְזֵרַזְתַּנִי =זְרִיזוּת וְגַם 'אֵזוֹר' _ חֲגִירַת-כֹּחַ (רש"י ומהרש"א). בָּזֹאת הוֹדָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ לַקָּבָּ"ה עַל כֹּחוֹתָיו הַנְּקִיִּים מִכָּל פְּסֹלֶת, שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ מִשְּׁעַת יְצִירָתוֹ, שֶׁבִּזְכוּתָם הִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת-חַיִל וּלְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם. כְּפִי שֶׁמָּצָאנוּ גַּם אֵצֶל שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר, שֶׁתְּחִלַּת יְצִירָתוֹ הָיְתָה בִּקְדֻשָׁה גְּדוֹלָה, וּמִכֹּחַ קְדֻשָּׁה זוֹ זָכָה לְכֹחַ גְּבוּרָתוֹ הַמֻּפְלָא (ראה מ"מ-ב 7). גַּם הָאִשָּׁה הַקִּמְחִית זָכְתָה בִּצְנִיעוּתָהּ, שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה בָּנִים מֻצְלָחִים וּבַעֲלֵי-כֹּחַ מֻפְלָג (יומא מז/א).
 

חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו

דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּהוּ: מַאי דִּכְתִיב בְּדִבְרֵי הַשֶּׁבַח עַל טֹהַר הַיִּחוּס שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, תֵּאוּר שֶׁיָּצָא כְּהוֹדָאַת בַּעַל-דִּין, מִפִּיו שֶׁל בִּלְעָם _ גְּדוֹל הַשּׂוֹנְאִים שֶׁלָּנוּ, וְכָךְ נֶאֱלַץ לוֹמַר בְּהִתְפַּעֲלוּת: "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל" (במדבר כג/). פָּסוּק זֶה מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְסוֹפֵר =מַחְשִׁיב אֶת רְבִיעִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹם אָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּמִּלָּה 'סוֹפֵר', רַק לְמִנְיָן, אֲבָל בַּמָּקוֹר גַּם 'סֵפֶר', 'סְפַר', 'סִפּוּר' וּ'מִסְפָּר' מְשָׁרְתִים נוֹשֵׂא זֵהֶה _ חֲשִׁיבוּת! דָּבָר חָשׁוּב סוֹפְרִים, אִישׁ אֵינוֹ סוֹפֵר גַּרְגְּרֵי-חוֹל! כָּךְ הִיא גַּם "סְפִירַת הָעֹמֶר", לַמְרוֹת שֶׁהוּא אֵינוֹ אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד וְיָחִיד, שֶׁיֵּשׁ לְהַקְרִיב רַק בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חוֹל-הַמּוֹעֵד פֶּסַח, וְאֵין לוֹ מִנְיָן וּסְפִירָה בַּלָּשׁוֹן הַמְדֻבֶּרֶת שֶׁלָּנוּ, אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהוּא חָשׁוּב, וְהוּא הַתְחָלָה לְקָרְבַּן חַג-הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁעֲתִידִים לְהָבִיא כַּעֲבֹר חֲמִשִּׁים יוֹם, אֲזַי 'סוֹפְרִים' וּמַעֲרִיכִים אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתָם חֲמִשִּׁים הַיָּמִים, עַד מַתַּן תּוֹרָה. 'סִפּוּר' אֵין מְסַפְּרִים עַל גְּדִי לוֹחֵךְ עֵשֶׂב, אֶלָּא דָּבָר חָשׁוּב _ מְסַפְּרִים אוֹתוֹ. זֶהוּ גַּם 'סֵפֶר' שֶׁאֵין כּוֹתְבִים בּוֹ בְּלִיל שֶׁל אוֹתִיּוֹת, אֶלָּא דְּבָרִים חֲשׁוּבִים, שֶׁיִּהְיוּ חֲקוּקִים בְּעֵת בַּרְזֶל וְצִפֹּרֶן שָׁמִיר. כָּךְ גַּם 'עִיר- סְפַר', הִיא מָקוֹם חָשׁוּב, שֶׁהַגְּבוּל אֵינוֹ יָכוֹל לִבְלֹעַ אוֹתוֹ, אֶלָּא הוּא מַדְגִּישׁ אֶת הַקָּצֶה הַמְיֻשָּׁב שֶׁל הָאָרֶץ. בְּסִפְרוּת הַקַּבָּלָה נֶאֱמַר שֶׁבָּסִיס-עוֹלָם הוּא "סֵפֶר, סְפַר וְסִפּוּר" (פתיחה לספר היצירה א/א, ע"פ שושן-סודות, מובא במקומות רבים). אָמְנָם הַמִּסְפָּר אֵינוֹ חֵלֶק מֵהָרְשִׁימָה, אֲבָל חִשּׁוּבֵי הַמִּסְפָּרִים וְהַהַגְדָּרוֹת הַמַּתֶמָטִיּוֹת הַמְדֻיָּקוֹת, הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד לְכָל חֻקֵּי הַטֶּבַע. מֵעַתָּה בָּרוּר שֶׁהַסְּפִירָה שֶׁל הַקָּבָּ"ה אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל טֶרֶם לֵידָתָם, אֵינָהּ "אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה", אֶלָּא מִיּוּן לְצֹרֶךְ הַטָּלַת תַּפְקִיד נַעֲלֶה לְכָל מִי שֶׁיִּמָּצֵא מַתְאִים לְכָךְ, וְכָךְ אוֹמֵר הַקָּבָּ"ה: מָתַי תָּבוֹא טִפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹצָר הֵימֶנָּה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְטִפּוּל מְיֻחָד כְּבָר מֵרֵאשִׁית יְצִירָתוֹ. עֻבְדָּה זוֹ תִּשְׁפֹּךְ אוֹר עַל תּוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת: כַּיּוֹם יֵשׁ בְּיָדֵינוּ תְּמוּנוֹת רַבּוֹת שֶׁל גְּדוֹלֵי עוֹלָם מֵהַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, מֵאָז שֶׁהֻמְצְאָה הַמַּצְלֵמָה, שֶׁהַצַּד הַשָׁוֶה שֶׁבְּכֻלָּם הוּא הָעֵינַיִם שׁוֹפְעוֹת טוּב וַהֲבָנָה, הַפָּנִים הַמְאִירוֹת וְשׁוֹפְעוֹת הַחָכְמָה וְהַדְרַת הַפָּנִים הַמְפֹאֶרֶת. עַד כֹּה סְבוּרִים הָיִינוּ שֶׁזֶּה בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁחָרְצָה בָּהֶם רְשָׁמִים כֹּה עֲמוּקִים, עַד שֶׁזֶּה בָּא לִידֵי בִּטּוּי אַף בְּאֹפֶן חִיצוֹנִי, מֵעֵין מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁקָּרַן עוֹר פָּנָיו (שמות לד/כט). בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי זֶה בְּהֶחְלֵט נָכוֹן, אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים אֶת הַכָּתוּב כָּאן, אָנוּ מְבִינִים שֶׁעוֹד בְּטֶרֶם הֵחֵלָה הַתּוֹרָה לַחֲרֹץ בּוֹ אֶת הַתָּוִים הַחִיּוּבִיִּים הַלָּלוּ, הֵם כְּבָר הָיוּ מֻטְבָּעִים בּוֹ, כִּי מֵרֹאשׁ יָצַר אוֹתוֹ הַקָּבָּ"ה עִם בָּסִיס מַתְאִים, שֶׁהַתּוֹרָה תִּתְיַשֵּׁב הֵיטֵב בְּלִבּוֹ, בְּשִׂכְלוֹ וְאַף תַּדְגִּישׁ אֶת הַחֲרִיצִים הַחִיּוּבִיִּים שֶׁל "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קהלת ח/א). הָעֻבְדָּה שֶׁהַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית אָמְנָם לֹא נֶעֱלָמָה, מְבָאֶרֶת אֶת הַתּוֹפָעָה שֶׁלִּפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט אוֹ אֲפִלּוּ רָשָׁע עִם פָּנִים מְאִירוֹת.
 

נִסְמֵית עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם

כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים כָּאן בְּאֵיזוֹ חֶמְלָה מִתְיַחֵס אֵלֵינוּ הַקָּבָּ"ה, וּמֵאֵיזֶה שָׁלָב מֻקְדָּם מַתְחִיל הַטִּפּוּל בָּנוּ, לִבֵּנוּ מָלֵא הִתְפַּעֲלוּת עַל הַיַּחַס הַמָּעֳדָף שֶׁיֵּשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַקָּבָּ"ה, וְעַל הַטִּפּוּל הַמָּסוּר וְהַמְיֻחָד שֶׁזּוֹכִים אֵלֶּה שֶׁעֲתִידִים לִהְיוֹת עֵינֵי הָעָם בַּדּוֹר הַבָּא. גַּם בִּלְעָם הָרָשָׁע רָאָה וְהֵבִין אֶת אוֹתָהּ תְּמוּנָה, אֲבָל עֵינָיו הַטְּמֵאוֹת הוֹבִילוּ אוֹתוֹ לִמְחוֹזוֹת אֲפֵלִים בְּיוֹתֵר. וְעַל דָּבָר זֶה נִסְמֵית עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, כְּפִי שֶׁהוּא מֵעִיד עַל עַצְמוֹ: "נְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" (במדבר כד/ג-טו). בְּגַאֲוָתוֹ מַרְקִיעַת הַשְּׁחָקִים, הוּא אָמְנָם לֹא הֵעֵז לְסַפֵּר מִמָּה אֵרַע לוֹ עִוָּרוֹן זֶה, הוּא אָהַב לְהִצְטַיֵּר בְּעֵינֵי הֲמוֹן מַעֲרִיצָיו, כְּאִישׁ מוּסָרִי, עָדִין וְאָצִיל, אֲבָל כְּמוֹ כָּל הַטִּפְּשִׁים לְדוֹרוֹתֵיהֶם, לְשׁוֹנוֹ הִכְשִׁילַתְהוּ, וּמִפִּיו זָבוּ/דָּלְפוּ הַסּוֹדוֹת שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ לְהַסְתִּיר. כְּשֶׁהֵבִין שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל זוֹכֶה לְקַבֵּל טִפּוּל אִישִׁי, וְהַטִּפּוּל מַתְחִיל עוֹד לִפְנֵי הַלֵּידָה, וְעוֹד לִפְנֵי הֱיוֹת הָעֻבָּר נִכָּר לָעַיִן, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁאָבִיו וְאִמּוֹ יָדְעוּ עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל הַבֵּן הֶחָדָשׁ שֶׁזֶּה עַתָּה מַתְחִיל אֶת דַּרְכּוֹ, עִם רֶגַע הַהַצָּתָה הַזּוֹ נִכְנָס לִפְעֻלָּה הַקָּבָּ"ה _ הַשֻּׁתָּף הַשְּׁלִישִׁי. אָמַר בִּלְעָם הָרָשָׁע: הַקָּבָּ"ה _ מִי שֶׁהוּא טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים, יָצִיץ בְּדָבָר זֶה? הַהַמְחָשָׁה הַמְפֻרְסֶמֶת אוֹמֶרֶת שֶׁהַמַּרְכִּיב מִשְׁקְפֵי-שֶׁמֶשׁ יְרֻקִּים, רוֹאֶה עוֹלָם יָרוֹק, הַמַּרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם חֻמִּים רוֹאֶה עוֹלָם חוּם. רַעְיוֹן זֶה לָקוּחַ מֵהַמְקוֹרוֹת, שֶׁבָּהֶם נֶאֱמַר: "כָּל הַפּוֹסֵל פָּסוּל"! (קידושין ע/א), כְּלוֹמַר: זֶה סִמָּן שֶׁהוּא עַצְמוֹ פָּסוּל, וְלָכֵן הוּא רוֹאֶה רַק דְּבָרִים שְׁלִילִיִּים. לְצַעֲרֵנוּ יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי רְאִיָּה שְׁלִילִית, הַמְנַסִּים לְהַדְבִּיק בַּזּוּלַת בִּקֹּרֶת-שָׁוְא בִּדְבָרִים שֶׁהֵם בְּעַצְמָם פְּגוּמִים בּוֹ, זוֹהִי תּוֹפָעָה שְׁלִילִית מֻכֶּרֶת, הַקַּיֶּמֶת בְּשׁוּלֵי הַחֶבְרָה. בִּלְעָם הָרָשָׁע הִתְדַּרְדֵּר לְשֵׁפֶל שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּמֹהוּ, כְּשֶׁהֵעֵז לְהַכְלִיל אֶת הַקָּבָּ"ה בְּתוֹךְ רְשִׁימַת מַטָּחֵי הַבִּקֹּרֶת שֶׁלּוֹ, וְטָעָה לְצָרֵף אֶת כָּל צְבָא מָרוֹם לְמַחְלֶקֶת הַטֻּמְאָה. הַתְּגוּבָה מִשָּׁמַיִם לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא, כִּי מִיָּד נִסְמֵית עֵינוֹ. הוּא לֹא לָמַד מִכָּךְ לֶקַח, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ בָּעַיִן הַנּוֹתֶרֶת לִרְאוֹת שְׁלִילִי. הָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא עָלָיו, לֹא נוֹעַד לְרוֹמְמוֹ מִבִּצַּת הַמַּדְמֵנָה הַמַּצְחִינָה שֶׁהוּא שָׁכַן בָּהּ דֶּרֶךְ קֶבַע (סנהדרין קה/א: "על אתונו"), הָעִוָּרוֹן נָחַת עָלָיו כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נַשְׂכִּיל, נִרְאֶה אוֹתוֹ שָׁפוּף, צוֹלֵעַ וְעִוֵּר (סוטה י/א), מַמְשִׁיךְ לְהַחֲזִיק בְּרִשְׁעוֹ, וְנָבוּז לוֹ עַל הֲבָלָיו, דִּכְתִיב: "וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" (במדבר כד/ד-טו). הֲרֵי שֶׁעִם עַיִן בּוֹדֶדֶת הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַפְלִיג בְּרִשְׁעוּתוֹ, וְנִקּוּרָהּ שֶׁל הָאַחֶרֶת לֹא נוֹעַד לַעֲשׂוֹת אֶת בִּלְעָם טוֹב יוֹתֵר, אֶלָּא אוֹתָנוּ חֲכָמִים יוֹתֵר.
 

יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם

בִּלְעָם לֹא הָיָה הַיָּחִיד לְכָאֵלֶּה סוֹדוֹת יְצִירָה, חַכְמֵי-יִשְׂרָאֵל יָדְעוּ אַף הֵם אֶת מַה שֶּׁהוּא יָדַע! אֶלָּא שֶׁהֵם רָאוּ זֹאת בְּעֵינֵיהֶם הַטְּהוֹרוֹת _ הָפוּךְ מִמֶּנּוּ! לְגַבֵּיהֶם זֶהוּ שִׂיא הַהִתְפַּעֲלוּת מִגֹּבַהּ הַקְּדֻשָּׁה וְעָצְמַת הַטָּהֳרָה. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁבְּאֹפֶן חָרִיג הִגִּיעַ לְלֹא הֶסְבֵּר לְאֹהֶל לֵאָה _ "וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה _ הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה, וַתַּהַר וַתֵּלֵד בֵּן חֲמִישִׁי" (בראשית ל/טז-יז. עיון יעקב). פָּסוּק זֶה מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיַּע בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, כֵּיצַד? הַחֲמוֹר שֶׁהוֹבִיל אֶת יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ, לֹא צִיֵּת מִשּׁוּם-מָה לַהוֹרָאוֹת, אֶלָּא נָשָׂא אֶת יַעֲקֹב עַד פֶּתַח הָאֹהֶל שֶׁל לֵאָה, וְרַק שָׁם נֶעֱצַר (רש"י). יַעֲקֹב יָדַע שֶׁלְּבַעֲלֵי-חַיִּים אֵין בְּחִירָה-חָפְשִׁית, וְאִם לְפֶתַע הַחֲמוֹר הַשָּׁקֵט וְהַנִּנּוֹחַ, מִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְצַיֵּת לְהוֹרָאוֹת, יֵשׁ לְהָנִיחַ לוֹ לָלֶכֶת לְהֵיכָן שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה שׁוֹלַחַת אוֹתוֹ (ראה ב"ק קיז/ב, ב"מ פד/ב: "הדר ליה עכנא", ובספרנו שב"ח שם: "נחש במקום בלתי טבעי"). סְטִיָּה בִּלְתִּי צְפוּיָה זוֹ מֵהַמַּסְלוּל הֵנִיבָה פְּרִי לְתִפְאֶרֶת, וּמִזֶּה נוֹלַד יִשָּׂשְׂכָר. הֲרֵי שֶׁדְּרָכִים רַבּוֹת וּמֻפְלָאוֹת יֵשׁ לַקָּבָּ"ה, כֵּיצַד לְהוֹבִיל אֶת הַתָּכְנִית אֶל הַפֹּעַל, בַּפַּעַם הַזּוֹ הָיָה זֶה הַחֲמוֹר הַסּוֹרֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִשָּׂשכָר _ חֲמֹר גָּרֶם" (בראשית מט/יד), כְּלוֹמַר: חֲמוֹר גָּרַם לוֹ לְיִשָּׂשכָר שֶׁיִּוָּלֵד. תָּכְנִיּוֹת נֶהְדָּרוֹת וּמֻפְלָאוֹת רָאָה בִּלְעָם הָרָשָׁע בְּעַיִן-שְׁלִילִית, וְרַבִּי יוֹחָנָן הִתְפַּעֵל מֵהֶן בְּיוֹתֵר. זֶהוּ אוֹתוֹ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד תּוֹרָה בְּהַתְמָדָה לְיַד פֶּתַח בֵּית הַטְּבִילָה, כְּדֵי שֶׁהַנָּשִׁים הַשָּׁבוֹת מִשָּׁם תּוּכַלְנָה לִרְאוֹתוֹ מִיָּד עִם תְּחִלַּת טָהֳרָתָן, וְתִזְכֶּנָּה שֶׁיִּוָּלְדוּ לָהֶן בָּנִים טוֹבִים, צַדִּיקִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָנוּ יוֹדְעִים וּמְבִינִים מֶה הָיָה אוֹמֵר בִּלְעָם הָרָשָׁע עַל כָּזוֹ הִתְנַהֲגוּת. כָּאן מְבֹאָר בְּאֹפֶן בָּהִיר הַהֶבְדֵּל הַתְּהוֹמִי שֶׁבֵּין הַשְּׁנַיִם. עוֹד הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי מִתְגַּלֶּה כָּאן בְּאֹפֶן בָּרוּר וּבָהִיר: כַּאֲשֶׁר הַחֲמוֹר שֶׁל יַעֲקֹב לֹא צִיֵּת, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לֹא לְהֵיכָן שֶׁהָאָדוֹן הָרוֹכֵב מְצַוֶּה אוֹתוֹ, לֹא נִסָּה יַעֲקֹב לַעֲצֹר אוֹתוֹ בְּכֹחַ, אֶלָּא אִפְשֵׁר לוֹ לְבַצֵּעַ אֵיזֶשֶׁהוּ צַו-פְּנִימִי שֶׁהָיָה עָלוּם מֵעֵינֵי יַעֲקֹב, וְהַתּוֹצָאָה: "שֵׁבֶט יִשָּׂשְׂכָר" _ לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּפוֹסְקֵי הַהֲלָכָה לְדוֹרוֹתֵיהֶם! גַּם בִּלְעָם נִפְגַּשׁ בְּתוֹפָעָה דּוֹמָה, שֶׁחֲמוֹרוֹ הַצַּיְתָן הֵחֵל לְפֶתַע לְהַבִּיעַ עַצְמָאוּת בְּאֹפֶן שֶׁבִּלְעָם לֹא הֵבִין. לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים נָטַל בִּלְעָם אֶת הַמַּקֵּל וְהִכָּה בַּחֲמוֹרוֹ לְלֹא רַחֲמִים. כָּךְ עָשָׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, עַד שֶׁנִּפְקְחָה עֵינוֹ הָעִוֶֶּרֶת וְהַטְּמֵאָה, וְרָאָה אֶת הַמַּעֲצוֹר הַגָּדוֹל שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַחֲמוֹר וּמוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ מִלְּהַמְשִׁיךְ. בִּלְעָם שֶׁהִתְעַקֵּשׁ כֵּן לְהַמְשִׁיךְ, הַסּוֹף שֶׁלּוֹ כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם, הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָרֶב" (דברים יג/כב). יַעֲקֹב שֶׁלֹּא נִסָּה לִתְקֹעַ מַקְלוֹת בַּגַּלְגַּלִּים, אִפְשֵׁר לַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְבַצֵּעַ אֶת הַמְאֹרָע שֶׁעָתִיד לְהָאִיר אֶת שְׁמֵי הָעוֹלָם לְנֵצַח נְצָחִים.
 

עוֹלָם שֶׁל הַשְׁלָמוֹת

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי אַמִי: לְכָל אֶחָד בַּבְּרִיאָה הֶעֱנִיק הַקָּבָּ"ה אֶת הָאֶפְשָׁרוּת וְהַכֹּחַ לְהַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר לוֹ, וְלֹא לְהַכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּאֹפֶן עִוֵּר וַחֲסַר-תַּכְלִית. לְאִשָּׁה חָסֵר בַּעַל, לָכֵן מִצִּדָּהּ נוֹלָדִים הַזְּכָרִים, הַמְהַוִּים לָהּ הַשְׁלָמָה. לַבַּעַל חֲסֵרָה הָאִשָּׁה, לָכֵן מִצִּדּוֹ נוֹלָדוֹת הַנְּקֵבוֹת (מהר"ל בראשית מו/טו. עוד סיבות לתופעה זו מבוארות ברמב"ן וברבינו בחיי על ויקרא יב/ב). עַל כֵּן אִם אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה, וְהַרֶחֶם שֶׁלָּהּ מִתְמַלֵּא בְּדָמָהּ, בְּטֶרֶם הִגִּיעַ שָׁם הַשֻּׁתָּף הַנּוֹסָף, הֲרֵי שֶׁהִיא יוֹלֶדֶת זָכָר. אִם אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הִתְוַסְּפוּ שְׁאָר הַגּוֹרְמִים, הֲרֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ יוֹלֶדֶת נְקֵבָה. שֶׁנֶּאֱמַר: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה, [הֲרֵי שֶׁהַוָּלָד יִהְיֶה] זָכָר" (ויקרא יב/ב). לִכְאוֹרָה נָכוֹן הָיָה לִכְתֹּב: "אִם תֵּלֵד זָכָר, תִּהְיֶה טְמֵאָה כָּךְ וְכָךְ יָמִים, וְאִם נְקֵבָה _ כָּךְ וְכָךְ יָמִים", אִם הַתּוֹרָה דִּבְּרָה בְּבִטָּחוֹן: "וְיָלְדָה זָכָר", מַשְׁמַע שֶׁזֶּה קָשׁוּר לַנֶּאֱמַר: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ", וּכְשֶׁהִיא מַזְרִיעָה תְּחִלָּה, הִיא אָכֵן יוֹלֶדֶת זָכָר (אוה"ח ויקרא יב/ב). הָעִקָּרוֹן שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵינוֹ מִצְטַמְצֵם לְהֵרָיוֹן וְלֵידָה, אֶלָּא חוֹבֵק זְרוֹעוֹת עוֹלָם, כָּךְ בְּנוּיִים כָּל מַעַרְכוֹת תֵּבֵל. חֲזַ"ל מְתָאֲרִים זֹאת בְּלָשׁוֹן מְלִיצִית: "אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים" (ברכת ה/ב). וְכֵן, אֵין הַחוֹלֶה מְרַפֵּא אֶת עַצְמוֹ (ברכות ה/ב). הַסַּפָּר וְהַבַּלָּן אֵינָם מְטַפְּלִים בְּעַצְמָם (עץ יוסף). אֶת כָּל זֶה הִגְדִּירָה הַתּוֹרָה בְּעֶרֶשׂ הַבְּרִיאָה בְּמִשְׁפָּט קָצָר: "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב/יח). מֵאָז בְּנוּיָה כָּל הַבְּרִיאָה עַל עֶזְרָה הֲדָדִית, וּפְעִילוּת מְשֻׁלֶּבֶת הַתּוֹרֶמֶת יְעִילוּת מְרֻבָּה, וְעַל זֶה אָנוּ מְשַׁבְּחִים: "נְפָשׁוֹת רַבּוֹת _ וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ", הַחִסָּרוֹן שֶׁל הָאֶחָד מִתְמַלֵּא אֵצֶל הָאַחֵר, וְרִבּוּי הַנְּפָשׁוֹת מְמַלֵּא אֶת כָּל סוּגֵי הַחֶסְרוֹנוֹת (ראה המחשה בסנהדרין עו/ב: "אוהב את אשתו", ובספרנו שב"ח שם עמ' 49: "התייחסות יד ימין ליד שמאל").
 

אֵלֶה בְנֵי לֵאָה... וְאֶת דִּינָה בִתּוֹ

תָּנוּ רַבָּנָן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַכְּלָל הַיָּדוּעַ: אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה, יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה, אֲזַי אִשְׁתּוֹ יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, וְלֹא פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר, מֵהֵיכָן יוֹדְעִים אָנוּ זֹאת. זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת הִגָּיוֹן אוֹ מֶחְקָר וְהִתְבּוֹנְנוּת, מִפְּנֵי שֶׁבֵּין הַשֻּׁתָּפִים נוֹצָר מִפְגָּשׁ בְּמַעֲמַקֵּי הַחֹשֶׁךְ, וּמִי מִשְּׁנֵיהֶם נֶחְשָׁב כְּרִאשׁוֹן, זֶה אֵינוֹ הֶבְדֵּל הַנִּמְדָּד בְּיָמִים אוֹ בְּשָׁעוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא בְּאַלְפִּיּוֹת הַשְּׁנִיָּה, אֶלָּא הַשְּׁאֵלָה הִיא מִי מִשְּׁנֵיהֶם הָיָה הַפָּעִיל בְּרֶגַע הַמִּפְגָּשׁ. בִּלְעָם יָדַע חֹק זֶה, מִתּוֹךְ קֶשֶׁר הַטֻּמְאָה שֶׁהוּא הִצְלִיחַ לִיצוֹר עִם כֹּחוֹת עַל-טִבְעִיִּים, אֲבָל מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בַּטֶּבַע לֹא נִתָּן לָדַעַת כָּאֵלֶּה דְּבָרִים, עַל כֵּן נוֹתָר כְּלָל זֶה כְּמָסֹרֶת שֶׁאֵין עָלֶיהָ הוֹכָחָה. הַחֲכָמִים חָשׁוּ קְצָת תֵּימָהּ עַל הָעֻבְדָּה שֶׁמָּסֹרֶת זוֹ אֵינָהּ מְעֻגֶּנֶת בְּשׁוּם מִקְרָא אוֹ אַסְמַכְתָּא, כִּי יֶשְׁנָם דְּבָרִים הָרְחוֹקִים מֵהַמְצִיאוּת, וְיִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם אִזְכּוּר בַּמִּקְרָא, אֲפִלּוּ לֹא בְּרֶמֶז, כְּגוֹן: אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל: "הַאִם כּוֹכָב מַאֲדִים הוּא אָדֹם גַּם בְּצִדּוֹ הָאָפֵל"? בּוֹרֵא הָעוֹלָם יוֹדֵעַ תְּשׁוּבָה עַל זֶה, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהוּא לֹא הִזְכִּיר אוֹתָהּ בְּשׁוּם מָקוֹם בַּמִּקְרָא, לֹא בִּמְפֹרָשׁ וְאַף לֹא בְּרֶמֶז. אֲבָל נוֹשֵׂא כָּל כָּךְ יוֹם-יוֹמִי וּמָצוּי _ הַסִּבָּה לְלֵידַת בָּנִים וּבָנוֹת, קָשֶׁה הָיָה לַחֲכָמִים לְהָנִיחַ שֶׁלֹּא נִתָּן לִמְצֹא בַּמִּקְרָא אֵיזוֹשֶׁהִי הִתְיַחֲסוּת בַּנִּדּוֹן, עַד שֶׁבָּא רַבִּי צָדוֹק וּפֵרְשׁוֹ מִתּוֹךְ פָּסוּק מְפֹרָשׁ, הַמּוֹנֶה תְּחִלָּה אֶת רְשִׁימַת הַבָּנִים וְהַנְּכָדִים שֶׁל יַעֲקֹב, וְלִבְסוֹף מְסַכֵּם: "אֵלֶה בְנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם, וְאֶת דִּינָה בִתּוֹ" (בראשית מו/טו). רוֹאִים אָנוּ שֶׁהַמִּקְרָא תָּלָה אֶת הַזְּכָרִים בַּנְּקֵבוֹת - "אֵלֶה בְנֵי לֵאָה", וְאֶת הַנְּקֵבוֹת בַּזְּכָרִים - "דִּינָה בִתּוֹ". כָּאן לֹא כָּתוּב חֹק-טֶבַע הַפּוֹעֵל כְּאוֹטוֹמָט, אֶלָּא מְתֹאֶרֶת כָּאן תּוֹצָאָה מְבֹרֶכֶת שֶׁל מִשְׁפָּחָה בְּרִיאָה, שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג דּוֹאֵג לְזוּלָתוֹ וְלֹא לְעַצְמוֹ, רַק הֵם זַכָּאִים לִקְטֹף אֶת פֵּרוֹת הַהַצְלָחָה שֶׁל הַמְלָצָה זוֹ, כִּי הַשֹּׁרֶשׁ הַהַתְחָלָתִי שֶׁל הַוָּלָד נִמְצָא בַּמֹּחַ _ מִשְׁכַּן הַנְּשָׁמָה, שָׁם הוּא מְקוֹר הַזֶּרַע, שֶׁנִּפְעָל בְּהֶתְאֵם לַמַּחְשָׁבוֹת, עַל כֵּן הִשְׂכִּיל יַעֲקֹב לְהָנִיחַ בְּרַהֲטֵי הַצֹּאן אֶת הַמַּקְלוֹת הַמְפֻצָּלִים, וְאִם אֶת זֶה רוֹאִים הַכְּבָשִׂים, כָּאֵלֶּה יְלָדִים עֲתִידִים לִהְיוֹת לָהֶם (בראשית ל/לח). הָאִשָּׁה הַחוֹשֶׁבֶת עַל בַּעְלָהּ, עֲתִידָה לָלֶדֶת בֵּן זָכָר _ כָּמֹהוּ, הַבַּעַל הַחוֹשֵׁב עַל אִשְׁתּוֹ, עָתִיד לָלֶדֶת בַּת _ כָּמוֹהָ. נוֹתָר רַק לָדַעַת מִי מִשְּׁנֵיהֶם חָתַם רִאשׁוֹן אֶת הַקְּבִיעָה (צה"צ קמ"ד). בְּעִקְבוֹת הַכְּלָל "תָּלָה אֶת הַזְּכָרִים בַּנְּקֵבוֹת", נִקְבְּעָה הַהַמְלָצָה: "יִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם" (פסחים מט/א), כִּי הָאִישִׁיּוּת הַחִיּוּבִית שֶׁל הָאָב יָבֹא לִידֵי בִּטּוּי בְּבִתּוֹ (צה"צ ס"ג).
 

יְלָדִים רַבִּים = אֵיכוּתִיִּים

הַמִּקְרָא מְתָאֵר אֶת מִשְׁפַּחַת בְּנֵי בִּנְיָמִין, וּבְסִכּוּם נֶאֱמַר שָׁם: "וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם [אֶחָד מִבְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין], אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי- חַיִל, דֹּרְכֵי-קֶשֶׁת, וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים" (דה"א ח/מ). הַחֲכָמִים הִצְבִּיעוּ עַל הַתֵּאוּר: "מַרְבִּים בָּנִים", וְשָׁאֲלוּ: וְכִי בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם לְהַרְבּוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים? הֲרֵי הַדָּבָר תָּלוּי אַךְ וְרַק בַּפּוֹרִיּוּת שֶׁל הָאִשָּׁה! יֵשׁ הַיּוֹלֶדֶת שְׁנַיִם/שְׁלֹשָׁה יְלָדִים, וְיֵשׁ הַיּוֹלֶדֶת עֶשְׂרִים! כֵּיצַד אִם כֵּן יְכוֹלִים הָיוּ בְּנֵי בִּנְיָמִין לְהַרְבּוֹת בְּבָנִים? הֲלֹא כֻּלָּם מִתְפַּלְּלִים בְּאוֹתָהּ מִדָּה לְמִשְׁפָּחוֹת מְבֹרָכוֹת, וְעוֹשִׂים כָּל שֶׁבִּיכֹלְתָּם לְהַבְרִיא אֶת הָאִשָּׁה, וְלַעֲזֹר לָהּ בְּתַפְקִידֶיהָ הַמְרֻבִּים, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְבַצֵּעַ כָּרָאוּי אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהַקָּבָּ"ה הֶעֱנִיק לָהּ _ לְהָקִים עוֹד וְעוֹד מִשְׁפָּחוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים חֲזַ"ל: "אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים" (כתובות נט/ב). מַדּוּעַ וְכֵיצַד הִרְבּוּ בְּנֵי בִּנְיָמִין בְּבָנִים בְּאֹפֶן מְיֻחָד? הַשְּׁאֵלָה מְקַבֶּלֶת מִשְׁנֵה-תֹּקֶף בָּעֻבְדָּה שֶׁמִּנְיַן בְּנֵי הַשֵּׁבֶט, אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁהֵם הָיוּ דַּוְקָא מֻעָטִים! רַק שֵׁבֶט לֵוִי הָיָה פָּחוֹת מֵהֶם! בְּהִתְיַחֵס בָּעֻבְדָּה שֶׁלְּבִנְיָמִין עַצְמוֹ הָיוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר יְלָדִים מֵאֲשֶׁר לִשְׁאָר אֶחָיו, וּבְכָל זֹאת הַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ לֹא פָּרַץ בְּבִרְכַּת רִבּוּי מֻפְלָג. הֲרֵי שֶׁוַּדַּאי כַּוָּנַת הַמִּקְרָא אֵינָהּ עַל רִבּוּי כִּפְשׁוּטוֹ, אֶלָּא הַכַּוָּנָה עַל אֵכוּת וְלֹא עַל כַּמּוּת! כִּי אָכֵן אֶת כַּמּוּת הַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם הֵם בֶּאֱמֶת לֹא הִצְלִיחוּ לְהַעֲלוֹת, אֲבָל הֵם הִצְלִיחוּ לְסַדֵּר שֶׁהַלֵּידוֹת בְּבָתֵּיהֶם יִהְיוּ שֶׁל בָּנִים זְכָרִים! כֵּיצַד? מִתּוֹךְ שֶׁמַּשְׁהִים עַצְמָם בַּבֶּטֶן, כְּדֵי שֶׁיַּזְרִיעוּ נְשׁוֹתֵיהֶם תְּחִלָּה, בְּכָךְ הֵם סִדְּרוּ שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵיהֶם זְכָרִים. זֶהוּ מַה שֶּׁמַּעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֵם מַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים. הַלָּשׁוֹן "מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב", בָּא לְהַדְגִּישׁ שֶׁפְּעֻלָּה זוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּהַעֲלָאָה וְהִתְרוֹמְמוּת לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה, מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּה כְּבָר מְתֹאָר שֶׁבְּנֵי מִשְׁפָּחָה זוֹ הָיוּ גִּבּוֹרֵי-חַיִל, דֹּרְכֵי-קֶשֶׁת, אֵלֶּה אֵינָן מַעֲלוֹת שֶׁהַבָּנוֹת מִשְׁתַּבְּחוֹת בָּהֶן, וְאֵין לָהֶן לָקַחַת חֵלֶק בְּתַפְקִידֵי חַיִל וּמִלְחָמָה (שבת סג/א). עַל כֵּן כָּל בֵּן שֶׁיִּוָּלֵד שָׁם בִּמְקוֹם בַּת, זֶה רֶוַח שֶׁל עוֹד גִּבּוֹרֵי-חַיִל לְטוֹבַת הָעָם כֻּלּוֹ.
 

יְלָדִים טוֹבִים הֵם תּוֹצָאָה שֶׁל הִתְחַשְּׁבוּת

וְהַיְנוּ =וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר רַב קְטִינָא: גַּם מִי שֶׁאֵינוֹ כָּל-כָּךְ בַּעַל גְּבוּרָה רוּחָנִית, עַד כְּדֵי שֶׁיַּצְלִיחַ שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב עַל עַצְמוֹ כְּלָל, וְלַחֲשֹׁב אַךְ וְרַק עַל זוּלָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל 'לְאַלֵּץ' אֶת הַתְּכוּנוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת לְסַלֵּק אֶת הָאֱנוֹכִיּוּת מִמַּעֲרֶכֶת הַחַיִּים הַמִּשְׁפַּחְתִּית, וּמִסְתַּבֵּר שֶׁהַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת הִנָּהּ בָּרַת-בִּצּוּעַ, וּבִזְכוּתָהּ יְכוֹלַנִּי לַעֲשׂוֹת כָּל בָּנַי זְכָרִים, וּבְעַצְמִי אֲלַמֵּד אוֹתָם תּוֹרָה. אַחַר שֶׁרָאִינוּ אֶת הַנֶּאֱמָר כָּאן, אָנוּ מְבִינִים אֶת הַמַּעֲלָה וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁהוּא הִצִּיעַ. לִפְנֵי הַהֶסְבֵּר הַמְבֹאָר בִּבְנֵי בִּנְיָמִין, לֹא הָיְתָה בְּרוּרָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל רַב קְטִינָא, שֶׁהֲרֵי לֹא יִתָּכֵן עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ רַק זְכָרִים, אֲבָל אַחַר שֶׁהוּא הִצִּיעַ לְהַעֲשִׁיר אֶת הַדּוֹר הַבָּא בְּעוֹד כַּמָּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻפְלָגִים, כָּל בַּת שֶׁתִּוָּלֵד בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹם בֵּן, זֶהוּ בִּזְבּוּז מְשַׁוֵּעַ, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְהָבִיאָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר! כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת דִּבְרֵי רַב קְטִינָא, אָמַר רָבָא: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כָּל בָּנָיו זְכָרִים, וְקָשֶׁה לוֹ לְבַצֵּעַ אֶת הַצָּעַת בְּנֵי בִּנְיָמִין: "יִשְׁהֶה עַל עַצְמוֹ עַל הַבֶּטֶן", יִבְעֹל וְיִשְׁנֶה, בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה רַבִּים הַסִּכּוּיִים לְהָנִיב אֶת הַתּוֹצָאָה הָרְצוּיָה. עַל דֻּגְמָא מֵעֵין זוֹ נֶאֱמַר: "בְּמִצְווֹתָיו חָפֵץ מְאֹד _ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ" (תהילים קיב/א-ב, ע"פ ע"ז יט/א, ומבואר בספרנו שב"ח שם עמ' ).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר