טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
לאגוז מונח בספל של מים – אגוז המלך
"ואמר רבי אלעזר: למה ולד דומה במעי אמו? לאגוז מונח בספל של מים, אדם נותן אצבעו עליו, שוקע לכאן ולכאן" (נדה, לא ע"א).
שם עברי: אגוז המלך שם באנגלית: Common Walnut, Persian Walnut שם מדעי: Juglans regia
שם נרדף במקורות: אמגוזא, אגוזא שמות בשפות אחרות: ערבית - גאוז
נושא מרכזי: מה ייחודה של ציפת האגוז בהשוואה לשאר הפירות?
לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על אגוז המלך הקש\י כאן.
רבי אלעזר משווה בין הולד הנמצא במעי אמו ואגוז המונח בספל מים. בהשוואה זו רומז רבי אלעזר להגנה הניתנית לעובר על ידי מי השפיר (בלשון חז"ל נקרא השפיר בשם שליה). מי שפיר הינם הנוזל שממלא את שק השפיר של האשה בהריון. נוזל זה מזין ומגן על העובר המתפתח ברחם במהלך שבועות ההריון.
בנוסף לתזונה, מספקים מי השפיר גם הגנה לעובר: הם מהווים בולמי זעזועים, מאפשרים תזוזה קלה בתוך הרחם המתפתח ועוד. התאור של "אדם נותן אצבעו עליו, שוקע לכאן ולכאן" מבטא את כושר הציפה המעולה של האגוז במים המונע אפשרות שקיעה גם כאשר מופעל עליו לחץ כלפי מטה. באופן דומה העובדה שהעובר "צף" במי השפיר מנטרלת כוחות לחץ המופעלים עליו (למשל בעקבות נפילת האם).
שאלה שניתן לשאול היא מדוע נבחר האגוז לייצג את כושר הציפה ולא פירות אחרים שהרי כמעט כל הפירות צפים במים. בעקבות שאלה זו "הטבעתי" פירות שונים ובדקתי את כושר הציפה שלהם בהשוואה לאגוז. התברר שבניגוד לאגוז שכמעט כולו צף על פני המים הרי ששאר הפירות שקעו במידה רבה. את שאר הפירות הצלחתי לדחוק בעזרת אצבע אל הקרקעית ואילו האגוז ניתר משני צידי האצבע ("שוקע לכאן ולכאן") מבלי שניתן היה לדחוק אותו אל תוך המים. כושר הציפה המעולה של האגוז נובע מכך שהוא מכיל חללי אוויר רבים. ייתכן והאגוז נבחר גם בגלל ההגנה הרבה שמעניקה קליפתו הקשה ובגלל יכולתו לשהות זמן רב במים מבלי להרקב בניגוד לפירות בעלי קליפה רכה ודקה. יש כאן רמז לעובדה שהעובר שוהה במים במעי אמו מבלי שנגרם לו נזק.
היבט נוסף העשוי להסביר את בחירת האגוז כמשל לעובר, הנמצא במי השפיר, היא צורת האגוז המזכירה את ראש העובר או ליתר דיוק את מבנה מוחו. לאחר הסרת קליפת האגוז הקשה נחשפות מגורות הזרע שקפליהן ופיתוליהן נראים כפיתולי קליפת המוח. במבט מלמעלה נראות שתי מגורות האגוז כשתי אונות המוח כאשר הן נמצאות בתוך עצם הגולגולת (ראה בתמונה). דמיון זה הביא לכך שבתרבויות שונות כמו הסינית האמינו שאגוזי המלך משפרים את תיפקודי המוח. מחקרים מבוקרים רבים הוכיחו שאכן אגוזי המלך מכילים תרכובות שונות החשובות לתיפקודו התקין (1). המוח עצמו מוגן מפני זעזועים בעזרת הנוזל המוחי שדרתי ייתכן, אם כן, שהאגוז המזכיר מוח אדם, המוגן בעזרת ציפה בתוך נוזל, משמש כמשל לעובר המוגן מזעזועים בתוך מי השפיר.
 |
|
 |
|
|
|
|
אגוז המלך - זרע צילם: Fir0002/Flagstaffotos
הרחבה
בתנ"ך מוזכר שמו של האגוז פעם אחת בלבד בפסוק בשיר השירים (ו' י"א): "אל גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל וכו'" אך בספרות חז"ל, הן בהלכה והן באגדה, הוא מוזכר פעמים רבות. גידולו של האגוז בארץ עתיק והוא לפחות מהתקופה שבה נכתבה מגילת שיר השירים אלא שלגבי זמן כתיבתה חלוקות הדעות. על פי הפסוקים במגילה עצמה הדברים הם דברי שלמה המלך ועל פי המסורת היא נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה כאמור בגמרא במסכת בבא בתרא (טו ע"א): "ישעיה משלי שיר השירים וקהלת אנשי כנסת הגדולה כתבו". מפרש שם רש"י: "אנשי כנסת הגדולה - חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם". על פי ניתוח לשוני מייחסים החוקרים את המגילה לתקופת בית שני.
זיהויו של האגוז ודאי הן מתוך השוואות לשוניות לשפות אחרות והן מתוך פרטי מבנה רבים בספרות חז"ל ובמיוחד במדרשי האגדה על שיר השירים הדנים בפסוק "אל גנת האגוז ירדתי" ועורכים השוואות בין האגוז לעם ישראל. קליפות של אגוזים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ. האגוז הוא ללא ספק אגוז המלך משום שמיני אגוזים אחרים הגיעו מאוחר יותר. מוצא אגוז הפקאן הוא בדרום ארצות הברית וגידולו בארץ התחיל רק בשנות החמישים.
התפוצה הטבעית הרחבה של אגוז המלך הכוללת איזורי אקלים, מסלע וקרקע שונים תרמה לאפשרות לחקור את המגוון הגנטי של המין והקשר שלו לתנאי הסביבה. עיקר המגוון הגנטי נובע מכך שהתפוצה משתרעת באיזורים הרריים בעלי טווח גבהים רחב מאד הנע, בפקיסטן למשל, בין 925 מ' מעל פני הים ועד 3,000 מ'. למחקרים אלו חשיבות רבה גם מההיבט החקלאי משום שהם מאפשרים לבחור גנוטיפים (עצים בעלי הרכב גנטי מסויים) ספציפיים בהתאמה לאתרים בהם מעוניינים לנטוע אותם. במהלך מאות שנות סלקציה התקבלו זנים מתורבתים רבים ותפוצת אגוזי הבר הולכת ומצטמצמת משום שהם מוחלפים ביערות בזנים מוצלחים יותר. בתופעה זו טמונה סכנה משום שאגוזי הבר עמידים למחלות ומזיקים והעלמותם עלולה להביא למצב שלא יתקיים יותר מאגר גנטי שממנו ניתן יהיה להפיק, בשעת הצורך, גנים מתאימים. מסיבה זו גופים שונים עוסקים בשימור יערות של אגוזי בר בבתי גידול שונים.
מקורות עיקריים:
יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 168-173).
לעיון נוסף:
מהם אגוזי פרך? ראה בפורטל הדף היומי: "וליתני אגוזי פרך ורימוני בדאן".
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
