הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמורא מקשה על תנא - רשב"י

נידה לא ע"א

שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן?
אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן.
מתקיף לה רב יוסף: והא מזידה היא, ובחרטה תליא מילתא! ועוד, קרבן שבועה בעי איתויי!

1.
רב יוסף "מתקיף" על דברי רשב"י, ואמנם הקושיה היא על סמך דין ידוע אבל ידוע שהביטוי "מתקיף" - כעיקרון - הוא על אמורא ולא על תנא, וכיצד כאן מובא הביטוי כלפי התנא רשב"י.

2.
וניתן לבאר בשני אופנים:

2.1
בדרך כלל אין קושיה מכח סברא מסוג "מתקיף" על תנא שדבריו מובאים במקור תנאי [משנה/ברייתא] אבל בסוגייתנו מדובר כאילו ב"מימרא" [סיפור היסטורי] של רשב"י, וכנראה לא מדובר בברייתא, ובמקרה כזה "תקף" השימוש ב"מתקיף".

2.2
רשב"י לא מחדש דין אלא הוא "רק" מביא נימוק וסיבה לדין תורה, וקושיית ה"מתקיף" היא על הנימוק בלבד ולא על דין תורה, שיולדת מביאה קרבן.

3.
הערה א:
השאלות בגמרא "מתאימות" לרשב"י מפני ששיטתו היא לדרוש "טעמא דקרא" [שוטנשטיין", הערה 15]. וכנראה אותו עיקרון מתאים גם לתנא "רבי מאיר" - בהמשך הסוגיה.

4.
הערה ב:
בסוגייתנו חסר התרוץ על קושיית ה"מתקיף" על רשב"י [ומובא במקום אחר - "שוטנשטיין", הערה 19].