סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמורא חולק על תנא

נידה לא ע"א


תנו רבנן: שלשה חדשים הראשונים - תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד, אמצעיים - קשה לאשה ויפה לולד, אחרונים - יפה לאשה ויפה לולד, שמתוך כך נמצא הולד מלובן ומזורז.
תנא: המשמש מטתו ליום תשעים כאילו שופך דמים. מנא ידע?
אלא אמר אביי: משמש והולך, +תהלים קט"ז+ ושומר פתאים ה' 

1.
הגמרא מביאה ברייתא ומקשה עליה מסברא ולכן אביי פוסק שלא כברייתא.

1.1
אין בסוגיה ביטוי ייחדוי של קושיה בפתיחת הקושיה.

2.
וקשה: אמנם יש שאלה על הברייתא אבל כיצד אביי חולק על הברייתא [וגם הניסוח "אלא אמר אביי" משמע שבא לחלוק]:

3.
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן סג:

... וכן הוא טעם אביי בנדה דף ל"א במה שמתיר לשמש בספק יום תשעים דתנא דהמשמש ביום תשעים להריונה כאילו שופך דמים ואקשינן מנא ידע ואמר אביי משמש והולך ושומר פאתים /פתאים/ ה', דכיון שהוא דבר טבעי ולא אסרה תורה מלשמש אז ש"מ שהוא הבטחה שלא תסתכן מצד זה אם אינה חייבת עונש ולא נכנס זה בגדר סמיכות על הנס שאסור ומחוייב האדם ליזהר בכמה זהירות שלא לבא לחשש כל דהו מסכנה ומצנים פחים וכדומה דהכא שאני דהוא כמו הבטחה מהשי"ת שלא תסתכן כשלא תתחייב עונש ומעונש שחייבת א"א להמלט ולכן מסתבר שמותר לאביי אף אם היה ידוע שהוא ודאי יום תשעים ולא רק בספק שנימא כוונתו דישמור ה' שלא יזדקקו לתשמיש ביום צ' כי הרי זמן עונה דהטיילין בכל יום והיה לן לאסור להטיילין לשמש בכל יום כשהיא קרוב ליום צ' כדי שיהיה שייך שמירה זו דלא יזדמן להם לשמש ביום תשעים
אלא צריך לומר דלאביי מותר לגמרי והוא מטעם דבארתי דהוא הבטחה שלא תסתכן וישמור אותה השי"ת מהסכנה אף כשתשמש ודאי. ויהיה ניחא מה שנקט בלשון אלא אמר אביי שמשמע שפליג וסובר שליכא כלל איסור לשמש ביום תשעים אף אם היה ידוע ולא שהוא רק מתרץ דבספק לא חיישינן משום דשומר פתאים ה' והברייתא איירי באם יזדמן שידוע להם או שאסרה מלשמש בכל יום שהוא כידוע להם
אלא שאביי מתיר לגמרי אף לשמש בכל יום משום דאף בידוע שהוא יום תשעים היה מתיר מטעם דבארתי.

ועוד יש טעם לפרש בהא דמן השמים ירחמו דקאמרי רבנן דהא כל יולדות שבעולם בחשש סכנה שמחללין עליהם שבת וכל מצות התורה שצריכות וכ"ש שהיה להן לבטל מצות עשה אם היתה צריכה לכך ומ"מ מחוייבין ליכנס בסכנה זו מטעם מצות פריה ורביה ועונה ולסמוך שמן השמים ירחמו שאם אינה מחוייבת עונש לא תסתכן ולא נחשב לסמיכה על הנס, לכן סברי רבנן שילפינן מזה שכ"כ כל דבר טבעי יש לסמוך שמן השמים ירחמו ולכן אסרי לשמש במוך גם בג' נשים אלו שג"כ הוא טבעי בכל הנשים.

זוהי פסיקה עקרונית של ה"אגרות משה" בעניין סכנה ב"דבר שהוא טבעי".
לענייננו חשוב הסברו בסוגייתנו, שאביי חולק ממש על הברייתא – והוא מוכיח זאת מהלשון "אלא אמר אביי" [ובניגוד למי שרוצה לומר שאביי רק מיקל בפועל, אבל דין הברייתא ראוי למי שמחמיר – כך מובא בפרשנים בשם הזוהר]. והלוא דבר זה עצמו קשה, כיצד אביי שהוא אמורא חולק על הברייתא? ולא ראיתי מי שעורר על כך.

4.
ונראה לי ליישב בשני אופנים:

4.1
ניתן היה לומר, שישנן ברייתות "פחות" חשובות והן מובאות על ידי המילת הפתיחה "תנא..." ועליהן רשאי אמורא לחלוק.

4.1.1
אבל באמת לא משמע כך:
הפתיחה של "תנא" מעידה על ציטוט מ"תוספתא".
הליכות עולם (שער שני, כב):

"כל "תנא" ו"תני עלה" היא התוספתא שנתוספה על המשנה..."

ובכריתות, ח"ה ש"ג ע"ג:

"כל "תנא" תוספתא שנתוספה על המשנה, לפיכך אינה כתובה לא בלשון "תניא" ולא בלשון "תנו רבנן". "

ובכללי הגמרא, על "הליכות עולם", שער ראשון, ב.

עד כאן משמע מכל הנ"ל שהביטוי "תנא" [כפתיחה לציטוט] מלמד שהמקור הוא "תוספתא", שודאי היא מקור "חשוב".

4.1.2
"כנסת הגדולה" – כללי התלמוד:

"לשון "תנא" לפעמים לפרש המשנה ולפעמים בא לחלוק"

על פי המקור האחרון – הנ"ל ניתן אולי לחדש תוספת, שהביטוי "תנא" עצמו הוא זה שמגלה לנו שיש [תנא] מי שחולק על הברייתא, ולכן בסוגייתנו, אביי לא חולק על הברייתא, אלא שהוא פוסק כאותו תנא [שלא מובא במפורש באף מקום] שחולק על הברייתא. ולכן יוצא אפוא שאביי לא חולק על תנא אלא שהוא פוסק כתנא שהוא עצמו חולק על ה"תנא" המצוטט בסוגייתנו.

4.2
הסבר נוסף נראה לומר: יתכן שאביי פוסק בניגוד ל"תנא" מפני שהשתנו הטבעים [כבר בימיו של אביי], ורק בימינו ניתן לומר "מנין ידע?" [כפי שמקשה הגמרא] [שהוא יום התשעים], אבל בזמן הברייתא כן ידעו. אמנם להלכה רוב הפוסקים פוסקים כאביי גם אם יודע בוודאות מתי הוא יום התשעים להריון.

ראה גם "מתיבתא", הערה לא.

לגבי "השתנות הטבעים" בנושאים אלה ראה "מתיבתא", הערה יב "גם בשאר דברים שבהולדה נשתנה הטבע" – גם החזו"א. וכן ראה "ילקוט ביאורים", עמוד קד "סוד מחכמי התולדה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר