הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המושג: "שמע מינה תלת"

נידה ל ע"א

דתניא,
תלמוד בבלי מסכת נדה דף כט עמוד ב
אשה שיצתה מלאה ובאה ריקנית, והביאה לפנינו שלשה שבועין טהורין, ועשרה שבועות אחד טמא ואחד טהור - משמשת לאור שלשים וחמש, ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות - דברי ב"ש,
וב"ה אומרים: שלשים וחמש,
רבי יוסי בר' יהודה אומר: דיה לטבילה שתהא באחרונה.
...
תלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד א:
... ש"מ תלת [="שמע מינה תלת"], ש"מ: ר"ע היא, דאמר בעינן ספורים בפנינו, וש"מ - ר"ש היא, דאמר אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תבא לידי ספק, וש"מ - טבילה בזמנה מצוה.
ורבי יוסי בר' יהודה אומר: דיה לטבילה באחרונה, ולא אמרינן טבילה בזמנה מצוה. 

1.
הגמרא מסכמת את הדיון בדברי המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. והיא מסכמת את המכנה המשותף בין ב"ה לב"ש. והיא קובעת שהם שלוה דברים.

2.
ראוי להעיר שהביטוי "שמע מינה תלת" [=נלמד ממנה 3 הלכות] מופיע בש"ס כ-30 פעמים ודווקא לגבי המספר "תלת" [3]. לא מופיע בש"ס, למשל, הביטוי: "שמע מינה ארבע..." ! וכנראה שלמספר 3 יש משמעות.

3.
הביטוי "שמע מינה תרתי" [נלמד ממנה 2 הלכות] מופיע בש"ס כ- 53 פעמים. אולם יש לציין שב 99% מהמופעים מדובר בשני דינים שנלמדים מדרשת פסוק!
וגם לזה יש למצוא הסבר.

4.
של"ה - כללי התלמוד (יט) כלל עיון:

ובכל מאמר ומאמר או דיבור ודיבור אשר בא בשמועה, הוי מרבה לחקור מהו התועלת, או התועלת דין ודינים יוצאים לנו ממנה, ומהו הכלל העולה מאותם המאמרים, וספרת לך, כהא דאמרינן (עירובין נח א ועוד) שמע מינה תרתי; שמע מינה תלת (ברכות כז א ועוד); 'סימנא מילתא היא' (הוריות יב א; כריתות ו א),
לכן בכל ענין או דרוש, יש לך לחקור על שרשיו ועל ענפיו ולשום בהם סימנים וכללים (וענינים) שיזכרו ויפקדו [ויעלו] על לבך לעולם, כמו שבאו בתלמוד סימנים בשמועות ולתת בהם מספר, כמו האשה נקנית בשלשה דרכים (קדושין ב א), ארבעה אבות נזיקין (בבא קמא ב א), חמש עשרה נשים פוטרות (יבמות ב א), וכדומה לזה בכל סך.

מהשל"ה משמע שמשמעות הביטוי "שמע מינה תלת" הוא לצורך זיכרון, ובלשונו: "שיזכרו ויפקדו ויעלו על לבך לעולם". אבל עדיין קשה: מדוע הגמרא לא מסכמת כך כל סוגיה בש"ס.

5.
ויש לשאול: מי כתב את הביטוי "שמע מינה תלת"? האם מדובר בחכמי בית המדרש בזמן שדנו בסוגיה או שמא על ידי "עורך הגמרא"?

6.
הרב זיני בספרו "רבנן סבוראי" מונה את הביטוי "שמע מינה" ברשימת הביטויים שכתבו הסבוראים. [וכן משמע מחוקרים רבים], אבל עדיין עומדת השאלה במקומה: מה ראו לסכם במספר "תלת" דווקא בסוגיות מסויימות, ומדוע לא סיכמו כך בכל סוגיה שנלמדים ממנה כמה דינים ועקורונות.

7.
ולכן – לסיכום העניין – נראה לומר שבהכרח מדובר בהלכות שיש קשר פנימי בין כל שלושת הדינים שב"שמע מינה".

7.1
ונציין רק לדוגמא את שיטת ה"נודע ביהודה" המפורסמת, שהוא מסביר שהכלל "הלכה כאביי ביע"ל קג"ם" איננו "רק" לזיכרון, אלא, יש קשר פנימי בין כל ששת הנושאים שכלולים ב"יע"ל קג"ם", והכרעה בסוגיה אחת [הוא מתחיל בסוגיית "עד זומם"] גוררת בהכרח את ההכרעה בסוגיה אחרת. ומעניין לציין, שהביטוי יע"ל קג"ם מורכב משתי שלישיות של נושאים.

8.
ויש להעיר עוד:
תוספות מסכת נדה דף ל עמוד א:

שמע מינה תלת - הוה מצי למינקט שמע מינה דימי לידה שאינה רואה בהן אין עולין לספירת זיבתה אלא אר"ת דפשיטא ליה להש"ס שאין עולין דקי"ל כאביי בסוף פרק בנות כותים (לקמן נידה דף לז.) והוא למ"ד מיע"ל קג"ם ולקמן נפרש בע"ה ותימה דהך ברייתא סברה דלב"ש וב"ה אין עולין ובפרק בנות כותים (נידה שם לה:) גבי פלוגתא דרב ולוי אי שתי מעיינות הן או מעיין אחד איכא ברייתא דלב"ש ולב"ה עולין וי"ל דתרי תנאי הוא אליבייהו.

מדברי תוס' משמע שכאשר הגמרא קובעת "קיימא לן" המשמעות היא, שהדין הנלמד מחייב בכל הש"ס, [וכנראה הוא נקבע על ידי "עורך הגמרא"].