הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כללי פסיקה: הלכה כתנא קמא; הלכה כרבי יוחנן
נידה כט ע"א
יצא מחותך או מסורס וכו'. א"ר אלעזר: אפילו הראש עמהן, ור' יוחנן אמר: לא שנו אלא שאין הראש עמהן, אבל הראש עמהן. (הראש פוטר) +מסורת הש"ס: [הרי הוא כילוד]+.
...
איכא דמתני לה להא שמעתתא באפי נפשה,
א"ר אלעזר: אין הראש כרוב אברים, ורבי יוחנן אמר: הראש כרוב אברים; וקמיפלגי בדשמואל.
אמר רב פפא: כתנאי; יצא מחותך או מסורס - משיצא רובו הרי הוא כילוד, רבי יוסי אומר: משיצא כתקנו. מאי קאמר? אמר רב פפא, הכי קאמר: יצא מחותך ומסורס - משיצא רובו הרי הוא כילוד, הא כתקנו - הראש פוטר, רבי יוסי אומר - משיצא רובו כתקנו.
מתקיף לה רב זביד: מכלל דבמסורס - רובו נמי לא פוטר, הא קי"ל דרובו ככולו!
אלא אמר רב זביד, הכי קאמר: יצא מחותך ומסורס - משיצא רובו הרי זה כילוד, הא כתקנו - הראש פוטר.
רבי יוסי אומר: משיצא כתקנו לחיים.
תניא נמי הכי, יצא מחותך (או) מסורס - משיצא רובו הרי זה כילוד, הא כתקנו - הראש פוטר, ר' יוסי אומר: משיצא כתקנו לחיים. ואיזהו כתקנו לחיים - משיצא רוב ראשו. ואיזהו רוב ראשו? ר' יוסי אומר: משיצאו צדעיו, אבא חנן משום ר' יהושע אומר: משיצא פדחתו, וי"א: משיראו קרני ראשו.
1
בגמרא מובאת מחלוקת בין רבי יוחנן ורבי אלעזר, ומובאת דעת רב פפא שאומר שמחלוקת זו היא "כתנאי" – כמחלוקת תנאים.
2.
גם לפי רב זביד נחלקו התנאים במחלוקתם של רבי אלעזר ורבי יוחנן, האם בולד מחותך יציאת הראש נחשבת כלידה. תנא קמא – כרבי יוחנן – נחשב כלידה, ואילו רבי יוסי סובר כשיטת רבי אלעזר – שבולד מחותך אין יציאת הראש נחשבת כלידה.
3.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק י הלכה ו:
נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר, בין שיצא על סדר האיברים כגון שיצאה הרגל ואחריה השוק ואחריה הירך, בין שיצא שלא על הסדר אינה טמאה לידה עד שיצא רובו, ואם יצא ראשו כולו כאחד הרי זה כרובו, ואם לא נחתך ויצא כדרכו משתצא רוב פדחתו הרי זה כילוד אף ע"פ שנחתך אחר כך.
4.
מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק י הלכה ו:
נחתך הולד במעיה וכו'. משנה בפרק המפלת (דף כ"ח) יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו ואי זהו רוב ראשו משיצא פדחתו ובגמרא (נידה דף כ"ט) אמר רבי יוחנן הראש כרוב ואוקימנא לדידיה דמתניתין הכי קתני יצא מחותך או שלם זה וזה מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד וסובר רבינו דראש זה כל הראש בעינן ולא אמרינן במחותך ברוב ראשו דהיינו כשיצא פדחתו אלא כולו בעינן וכ"נ מדברי קצת מפרשים ז"ל ועיקר:
5.
בפשטות - משמע, שהרמב"ם פסק כרבי יוחנן, וממילא כדעת תנא קמא בברייתא ולא כדעת רבי יוסי. ההסבר הנ"ל הוא על פי פשט הגמרא [ראה ב"שוטנשטיין", הערות 20-22].
6.
באופן עקרוני ניתן לומר, שהמחלוקת הקובעת להלכה היא המחלוקת בין האמוראים ולא המחלוקת בין התנאים, ולכן הלכה כרבי יוחנן נגד רבי אלעזר,
7.
אבל אם נרצה לומר שמתיישב גם עם המחלוקת בין התנאים נצטרך לומר שהכלל הוא שהלכה כ"תנא קמא" נגד רבי יוסי, ודבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים:
8.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל:
הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו, כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' ....
ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ....
ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ... ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ושם בפכ"ג הלכה ך' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מהלכות מ"א הלכה ח'
וכ"כ מרן בכ"מ בפ"ו מהלכות ברכות הלכה י"ג ובפכ"ה מהלכות ערכין הלכה א' כתב וידוע דהלכה כת"ק וכן בפ"ג מהלכות כלאים הלכה ז' וע"ע בפ"ב מהלכות מתנות עניים הלכה ו' ושם סוף פרק חמישי לדעת הראב"ד ג"כ ובפ"ה מהלכות תרומות הלכה כ"א ובפ"ה מהלכות שמיטה הלכה י' כתב ופסק רבינו כרבנן משום דרבים נינהו וכן בפ"ב מהלכות שאר אבות הטומאות הלכה י"ג כתב וכר"י מחבירו וכ"כ עוד בכמה דוכתי אחריני נלאיתי לכותבם
עד כאן משמע מדברי ה"יד מלאכי", ששיטת הרמב"ם היא שבאופן עקרוני ההלכה היא כ"תנא קמא" נגד רבי יוסי, והוא מקיש מכך גם, שהלכה כרבי יוסי "מחברו" – נגד חולק יחיד ולא נגד רבים. אולם ניתן לומר ש"תנא קמא" "חזק" יותר אפילו מ"רבים"!
8.1
בכל אופן לצורך סוגייתנו די בכך שהלכה כתנא קמא נגד רבי יוסי, ולכן מתיישב גם עם הכלל שהלכה כרבי יוחנן נגד רבי אלעזר.
9.
בכל אופן נביא גם את שאר דברי ה"יד מלאכי":
נמצא לפי זה דיפה כתב הרב יד אהרן בא"ח סי' תקע"ב שבכל ספר היד הרמב"ם פוסק דלא כר"י היכא דפליג עם סתם מתני' ע"ש ...
אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אע"ג דפרק הנזכר אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן ...
10.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רלא:
הלכה כר' יוסי מחבירו, דע דלמאן דס"ל הלכה כר' יוסי אפילו מחביריו אין חילוק בין כשהחולקים עליו מפורשים בשמותם לכשאינם מפורשין וסתם ר' כוותייהו דבכולהו גווני לדידהו הלכה כר"י משום דנימוקו עמו
וכמו שנראה בהדיא בפרק שבועת העדות דף ל"ה ב' דעל מה דפליג ר"י אסתם ברייתא הוצרך שמואל לאשמועינן דאין הלכה כר"י בהא אע"ג דנימוקו עמו ע"ש בתוס' אלמא דאף נגד הסתם הלכה כוותיה למאן דאית ליה דהלכה כוותיה אפילו מחביריו וכ"ש למאן דגריס שם בשבועות הלכה כר"י ע"ש ...
מדבריו יוצא שיש 3 שיטות:
א.
הלכה כרבי יוסי מחברו
ב.
הלכה כרבי יוסי מחבריו
ג.
הלכה כרבי יוסי אפי' נגד "סתם משנה"
10.1
ואנחנו הוספנו דעה 4: גם אם נאמר שהלכה כרבי יוסי נגד "חבריו" אבל לא נגד "תנא קמא".
