סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 780
"ת"ר מעשה בצדוקי אחד שספר עם כהן גדול בשוק ונתזה צנורא מפיו ונפלה לכהן גדול על בגדיו והוריקו פניו של כהן גדול"
נדה לג ע"ב
פרש"י "חרה לו שנטמאו בגדיו וקדם הכ"ג אצל אשת של צדוקי לשואלה אם השלימה לדם ירוק" [אם שמרה הלכות נדה כהלכה]. בערוך לנר עומד על דברי רש"י "שנטמאו בגדיו" למה לא נאמר שנטמאו בגדיו וגם גופו. ומתרץ שדעת רש"י שבוע"נ אין לו מעינות הזב כדעת רבי משה מפונטייז המובא בתוס' ולכן גופו של הכה"ג לא נטמא רק בגדיו מחמת נושא מדרס הנדה. ובהמשך הברייתא מובא שהכה"ג קדם אצל אשתו, אמרה לו אע"פ שנשי צדוקים הן וכו' ולפרש"י אם מדובר שהכהן גדול הלך לשאול את אשת הצדוקי כשאמרה "אע"פ שנשי צדוקים הן" היא אומרת על אחרים אבל היא ג"כ בכלל. המהרש"א אומר ש"קדם אצל אשתו", הכוונה היא שהכה"ג קדם אצל אשתו שלו, ולא אצל אשת הצדוקי, היות והנשים בקיאות אחת בענייני חברתה, הלך לברר אצלה מנהג אשת הצדוקי, ואמרה לו אשתו של הכ"ג "אע"פ שנשות צדוקים הן מתייראות מפני הפרושים" ובזה מיישב המהרש"א את קושיית הראשונים על פי' רש"י שהלך לשאול את אשת הצדוקי, שואלים הראשונים הרי מבואר במס' בכורות ל"ה: החשוד על הדבר אינו דנו ואינו מעידו ואיך אשת הצדוקי שהיא בעצמה חשודה על הדבר נאמנת. הריטב"א והר"ן מתרצים שהוא הלך לשאול את אשת הצדוקי מפני שהיא הרי לא ידעה שבעלה התיז על בגדיו רוק, והיה לה דין של מסיחה לפי תומה, ובאופן שזה רק דין דרבנן נאמנת אפי' אשת הצדוקי במסיח לפי תומו, ובזה גם מרוויחים מדוע היא לא שאלה את הצדוקי עצמו, אם לפי רש"י שהלך לשאול את אשת הצדוקי היה יכול לשאול את הצדוקי עצמו, אלא שהצדוקי לא היה מסיח לפי תומו, והוא בוודאי שחשוד על הדבר ואינו יכול להעיד, אבל את אשת הצדוקי אפשר לשאול מפני שהיא מסיחה לפי תומה, ואמנם לפירוש המהרש"א ניחא טפי ששאל את אשתו שלו, אלא שבתוספתא פ"ה הגרסה "אע"פ שנשי צדוקין אנו" ומבואר להדיא כרש"י ושאר הראשונים.
[ערוך לנר]
