הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אמורא מוקדם"
נידה יד ע"א
ריב"ל לייט אמאן דגני אפרקיד. איני, והאמר רב יוסף: פרקדן לא יקרא קרית שמע, קרית שמע הוא דלא יקרא, הא מגנא - שפיר דמי! לענין מגנא - כי מצלי שפיר דמי, לענין ק"ש - כי מצלי אסור.
והא ר' יוחנן מצלי וקרי ק"ש! שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה.
הגמרא מקשה מרב יוסף על ריב"ל [=רבי יהושע בן לוי].
וקשה:
א. הכלל הוא שאין מקשים מאמורא על אמורא. הם אולי חולקים זה על זה.
ב. רב יוסף חי אחרי ריב"ל ולא הכירו וכיצד מקשים מאמורא מאוחר [רב יוסף] על אמורא מוקדם [ריב"ל]?
ג. כמו כן הגמרא יכלה להקשות ישירות גם מרבי יוחנן על ריב"ל ולא רק על רב יוסף.
רב ורבי יהושע בן לוי [=ריב"ל] היו תלמידים מובהקים של רבי יהודה הנשיא [ריב"ל מופיע גם פעם אחת במשנה עצמה.]. ורבי יוחנן היה תלמיד גם של ריב"ל. ותוס' אומר [תוספות מסכת עבודה זרה דף נז עמוד ב] שריב"ל היה מבוגר משמואל ולא יתכן שהוא הביא ראיה לדברי שמואל, ולכן אומר תוס' [שם] שדברי ריב"ל נאמרו בסוגיה אחרת והגמרא היא זו שייבאה את דברי ריב"ל לסוגייתנו[הגמרא "שתלה" את הדברים].
לכן, גם בסוגייתנו הגמרא היא זו שעורכת רת ההשוואה בין רב יוסף [ואולי גם עם רבי יוחנן] לריב"ל.
ונראה לומר גם: כיון שהלכה כריב"ל נגד רבי יוחנן ונגד "רב" ונגד "שמואל" לכן נראה שהלכותיו היו ידועות לחכמים בדור אחריו והלכותיו גם התקבלו על תלמידיו, ולכן מקשים מפסיקות חכמים שחיו אחריו.
