סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 779
"פיו [של העובר] סתום וטבורו פתוח...וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום [הפה] ונסתם הפתוח [הטבור] שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת"
נדה ל ע"ב
בלשון הגמ' יש נפקא מינה לדינא בפרוש ברכת "אשר יצר". מבואר בגמ' [ברכות ס:] שנוסח ברכת "אשר יצר וברא בו נקבים נקבים וכו' אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך" ובראשנים שם ישנה גירסא שצריך לסיים: "שאי אפשר להתקיים לפניך אפילו שעה אחת" [הרי"ף הרא"ש הרמב"ם] והמהר"ם מרוטנברג [מובא בבית יוסף בטור אור"ח סי' ו'] מקשה שאין לגרוס "אפי' שעה אחת" שהרי יכול אדם לסתום את פיו הרבה שעות ואיך אשר לומר שאם יסתם אחד מהם, אחד מהנקבים למשל הפה, אי אפשר להתקיים אפ' שעה אחת? והטור שם מביא את הגמ' בסוגייתינו שכל זמן שתינוק במעי אמו טבורו פתוח ופיו סתום, יצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח וכו' אומר הבית יוסף שכוונת הטור במה שהביא את הגמ' בנדה ליישב את הגירסה שכן אומרים בברכת אשר יצר א"א להתקיים ולעמוד לפניך אפי' שעה אחת, ועל אף שהמהר"ם מרוטנברג הקשה שכן אפשר לעמוד שעה אחת, שהרי הפה יכול להיות סתום הרבה שעות, אומר הטור שהכוונה על שעת יציאתו של העובר לאויר העולם שאז אם היה נשאר פיו של העובר סתום או טבורו פתוח אפי' שעה אחת אינו יכול להתקיים ואע"פ שלאחר שיצא ממעי אמו ופיו סתום לא יכול להתקיים, הרי שלדעת הבית יוסף בפרוש דברי הטור כוונתו לפרש את הברכה "אשר יצר" מה שאנחנו אמרים בברכת אשר יצר לפי גירסת הרי"ף הרא"ש והרמב"ם "...א"א להתקיים ולעמוד לפניך אפי' שעה אחת" מתי א"א להתקיים אפי' שעה אחת, הכוונה לעובר שיוצא לאויר העולם.
[הרה"ג מיכל זילבר שליט"א]
