הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "הלכה כרבי אליעזר"; "שמותי" 

נידה ז ע"ב

 מתני'. רבי אליעזר אומר, ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה, וזקינה. אמר רבי יהושע: אני לא שמעתי אלא בתולה.
אבל הלכה כרבי אליעזר. ...
איזוהי זקנה - כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה רבי אליעזר אומר: כל אשה שעברו עליה שלש עונות - דיה שעתה. רבי יוסי אומר: מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות - דיין שעתן. ובמה אמר דיה שעתה - בראייה ראשונה, אבל בשניה - מטמאה מעת לעת. ואם ראתה הראשונה מאונס - אף השניה דיה שעתה.
גמ'. תניא, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: אתה לא שמעת אני שמעתי, אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה, אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד אלא למי שראהו. כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע, לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו. כרבי אליעזר בחייו מ"ט לא? משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר: אי עבדינן כוותיה בחדא - עבדינן כוותיה באחרנייתא, ומשום כבודו דר"א לא מצינן מחינן בהו. לאחר פטירתו של ר"א, דמצינו מחינן בהו, החזיר את הדבר ליושנו.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בארבע. חדא - דאמרן. ואידך: המקשה כמה תשפה ותהא זבה - מעת לעת - דברי ר"א, והלכה כדבריו. ואידך: ...
מאי קמ"ל שמואל? בכולהו תנן הלכתא! וכי תימא: אחורי כלים קמ"ל, דלא תנן; ולימא הלכה כר"א באחורי כלים! אלא, הא קמ"ל: שאין למדין הלכה מפי תלמוד. ותו ליכא? והאיכא, דתנן ר"א אומר:

1.
במשנתנו כתוב "אבל הלכה כרבי אליעזר", והגמרא קובעת [אחרי דיון ארוך] שהלכה כרבי אליעזר מפני שכך פסק שמואל ולא בגלל שכך כתוב במשנה, כי אין הלכה למעשה אם לשון המשנה היא "הלכה כ..." [כך משמע מסך כל הפרשנים שדנים בסוגיה בהרחבה].

2.
ההסבר לנ"ל הוא ברש"י:
רש"י מסכת נדה דף ז עמוד ב:

הא קמ"ל - מדאיצטריך למימר להו הלכה שמע מינה דאין למידין הלכה מפי תלמוד מתוך המשנה וברייתא ששנויה בהן הלכה כפלוני אין למידין מהן
שהאמוראים האחרונים דקדקו בטעמי התנאים והעמידו הלכה על בוריה

אבל הראשונים [התנאים]
לא דקדקו איש בדברי חבירו אלא כל אחד מה ששמע מרבו מלמדה לתלמידו שמועה כמו שהיא והיא היתה נקרא משנה וברייתא והיה נותן לבו לתת טעם לשמועתו זה נותן טעם לדבריו וזה נותן בה טעם אחר
כדאמר (שבת דף סג) ליגמר איניש והדר ליסבר ואותה סברא היתה נקראת תלמוד בימי התנאים
ומשנה ששנויה בה פסק הלכה מסברת תלמוד שלהן נישנית ואין למידין הימנה.

2.1
על דברי רש"י הנ"ל ראה בהרחבה ב"מתיבתא"

3.
הביטוי "הלכה כ..." מופיע במשניות בש"ס רק במשנתנו [ואולי בעוד 1-2 מקומות - בצורות שונות].

4.
נשאלת השאלה: אם רבי יהודה הנשיא [עורך המשנה] ידע שאין פוסקים הלכה על סמך ביטוי זה במשנה מדוע הוא כתב זאת?

5.
ניתן ליישב בשני אופנים:

5.1
רבי יהודה הנשיא ידע שהלכה כרבי אליעזר [הגדול] ואחר כך גם שמואל [שהיה מעין תלמידו של "רבי"] הסכים להכרעה זו. והלכה לדורות נקבעה לפי פסיקת שמואל ולא לפי פסיקת המשנה.

5.2
רבי יהודה הנשיא כתב "הלכה כרבי אליעזר" מפני ששמר על כבודו אחרי שנידוהו חבריו של רבי אליעזר [ובהם סבו של רבי יהודה הנשיא – רבן גמליאל דיבנה] על כך שלא חזר בו אחרי שחלק על רבים – במקרה הידוע של "תנורו של עכנאי".

5.3
בסוגייתנו רבי יהודה הנשיא מבטא את דעת הכרעת בית דינו של רבי יהודה הנשיא ולא את דעתו האישית שלו עצמו.

6.
בפרשנים מובאים 2 פירושים עיקריים למושג "שמותי" – כינוי לרבי אליעזר ולהסבר מדוע כעיקרון אין הלכה כמותו.

7.
הסבר א: מפני שנידוהו חבריו באותו מקרה שחלק על רבים ב"תנורו של עכנאי" ואין הלכה כמותו למרות שבת קול יצאה להגנתו. [רבי אליעזר יכול היה להשיב: אם אינכם מקבלים את ה"בת קול" לטובתי מפני הכלל של "לא בשמים היא" כיצד אתם קובעים הלכה כבית הלל שגם היא נקבעה על ידי "בת קול"! – ויש לזה תשובות שונות בחז"ל]

8.
הסבר ב: מפני שרבי אליעזר פסק לפי בית שמאי – כעקרון כללי, בסתירה לכלל ש"הלכה כבית הלל".

9.
הערה: הפרשנים בדפים הנוכחים דנים בהרחבה במעמדו המיוחד של רבי אליעזר.