שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד
"שִׁינְנָא" = שָׁנוּן וְחָרִיף לִלְמֹד לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת
הַתַּלְמִיד רַב יְהוּדָה נִקְרָא "שִׁינְנָא" בִּגְלַל שִׁנָּיו הַחַדּוֹת (שטמ"ק כתובות יד/א), לָכֵן סַכִּין בַּעֲלַת שִׁנַּיִם נִקְרֵאת "סַכִּין מְשֻׁנֶּנֶת". דַּוְקָא אֶת הַשִּׁנַּיִם רָאוּי לְצַיֵּן בְּאָזְנֵי הַתַּלְמִידִים, כִּי כָּל הָאֵבָרִים שֶׁנּוֹלַדְנוּ אִתָּם, אֲמוּרִים לְלַוּוֹתֵנוּ עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה, מִלְּבַד הַשִּׁנַּיִם. נוֹלַדְנוּ בְּלִי שִׁנַּיִם, בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ צָמְחוּ שִׁנֵּי-בֹּסֶר זְמַנִּיִּים, וְרַק אַחַר כָּךְ צָמְחוּ הַשִּׁנַּיִם הַחֲזָקוֹת, שֶׁאִתָּן אֲמוּרִים אָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאֹרֶךְ יָמִים. כָּךְ גַּם הַשֵּׂכֶל, נוֹלַדְנוּ בִּלְעָדָיו, בְּיַלְדּוּתֵנוּ הִתְפַּתֵּחַ לָנוּ שֵׂכֶל-בֹּסֶר רָפֶה וְרָדוּד, וְעִם בּוֹאֵנוּ לְהֵיכַל הַתּוֹרָה, צָרִיךְ הַשֵּׂכֶל הַזֶּה לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמוֹ לַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי – דַּעַת הַתּוֹרָה, שֶׁתְּלַוֶּה אוֹתוֹ לְכָל חַיֵּינוּ. בְּכָךְ רָמַז הָרַב לְתַלְמִידוֹ עַל שִׂכְלוֹ הֶחָרִיף, שֶׁכְּאִלּוּ יָכוֹל לַחְתֹּךְ בְּהֶגְיוֹנוֹ הַחַד כָּל נוֹשֵׂא קָשֶׁה, וְלַחְתֹּךְ כָּל סְתִירָה וּשְׁאֵלָה, וּלְהָבִין לְבַדּוֹ מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת בְּמִקְרֵי-חֵרוּם. בְּצִיּוּן הַשִּׁנַּיִם הִדְגִּישׁ הָרַב אֶת שִׁנָּיו הַיָּפוֹת, הַלְּבָנוֹת וְהַחֲזָקוֹת, וְהֶעֱלָה אוֹתָן עַל נֵס, בִּגְלַל הַפָּסוּק: "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם" (שיה"ש ד/ב), בְּכָךְ לִמֵּד אוֹתוֹ אֶת מַשְׁמָעוּת הַפָּסוּק, הַנֶּאֱמַר עַל שֵׁם גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל הַכּוֹרְתִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְאוֹכְלִים אֶת אוֹיְבֵיהֶם סְבִיבוֹתָם (רש"י שיה"ש שם), כָּךְ גַּם הַתַּלְמִיד גִּבּוֹר בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמְנָם הַגִּבּוֹרִים אֵינָם מַכְנִיעִים אֶת אוֹיְבֵיהֶם בְּשִׁנֵּיהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים הַזְּאֵבִים וּשְׁאָר חַיּוֹת-הַיַּעַר, אֶלָּא שֶׁכָּאן מְשַׁמְּשׁוֹת הַשִּׁנַּיִם כְּהַמְחָשָׁה לְעָצְמָתוֹ שֶׁל "עֵדֶר הָרְחֵלִים", הַמְכַלֶּה אֶת הַמִּרְעֶה בְּשִׁנָּיו. לָכֵן הִשְׁתַּמֵּשׁ הַמִּקְרָא בִּמְלִיצָה זוֹ גַּם עַל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁגְּבוּרָתָם בְּפִיהֶם, בִּלְשׁוֹנָם וּבִגְרוֹנָם. דַּוְקָא כָּאן וְעַכְשָׁו מָצָא הָרַב אֶת הַזְּמַן הַמַּתְאִים לְהַחְמִיא לְתַלְמִידוֹ עַל הֶגְיוֹנוֹ הֶחָרִיף וְהַחַד, כִּי בְּעִתּוֹת לַחַץ כָּאֵלֶּה, לֹא תָּמִיד יֵשׁ רַב שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לָדַעַת לְהַחְלִיט מַהֵר וְנָכוֹן. הִנְחָה הָרַב אֶת תַּלְמִידוֹ: כְּשֶׁאַתָּה כָּאן, עַל תַּטִּיל, חָלִילָה, אֶת מֵימֶךָ עַל גַּג בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא הַרְחֵק מִגַּג וּמִקִּיר בֵּית הַכְּנֶסֶת.