סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים וביאור מושגים: רבי אליעזר בן יעקב; "סתם משנה"; "הכי נמי מסתברא"; "מידות בית המקדש"; "שכחתי"

מעילה לה ע"א-ע"ב


ומה היו משמשות דרומית מזרחית היא היתה לשכת הנזירים ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן ומגלחין את שערן ומשלחים תחת הדוד מזרחית צפונית היא היתה לשכת העצים ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח צפונית מערבית היא היתה לשכת מצורעים מערבית דרומית אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת אבא שאול אומר שם היו נותנין יין ושמן היא היתה נקראת לשכת בית שמניה
משנה ו:
וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים
רבי אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה כל העזר"

1.
במסכת מידות מופיע כמה פעמים שמו של התנא "רבי אליעזר בן יעקב".

על פי משנה ה לעיל מסיקה הגמרא במסכת יומא שכל המשניות במסכת מידות [מסכתנו] שהן "סתם משנה" הן שיטת רבי אליעזר בן יעקב:

2.
תלמוד בבלי מסכת יומא דף טז עמוד א :

דרומית מזרחית - היא לשכה שהיו עושין בה לחם הפנים, מזרחית צפונית - בה גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששקצום מלכי יון, צפונית מערבית - בה יורדין לבית הטבילה. אמר רב הונא: מאן תנא מדות - רבי אליעזר בן יעקב היא. דתנן: עזרת נשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה. ומה היו משמשות? דרומית מזרחית - היא היתה לשכת הנזירים, ששם נזירים מבשלים את שלמיהן ומגלחין שערן ומשלחין תחת הדוד. מזרחית צפונית - היא היתה לשכת דיר העצים, ששם כהנים בעלי מומין עומדין ומתליעין בעצים, שכל עץ שיש בו תולעת פסול לגבי מזבח. צפונית מערבית - היא היתה לשכת המצורעין. מערבית דרומית - אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר: בה היו נותנין יין ושמן, והיא היתה נקראת לשכת בית שמניא.

מדברי רבי אליעזר בן יעקב שאמר "שכחתי מה היתה..." מוכח ששאר המשניות הן על דעתו, ורק דבר אחד - מה היה השימוש בלשכה שהיתה בצד מערבית-דרומית - הוא שכח. אמנם רש"י אומר שיש הוכחה מכאן שאת הרישא במשנה אמר רבי אליעזר בן יעקב.

3.
הביטוי "שכחתי" בש"ס מופיע רק במסכת מידות ורק פעמיים, בסוגייתנו ובפרק ה משנה ד [וכן במקבילות במסכת יומא].

4.
וקצת קשה: הרי רב הונא שאמר "מאן תנא מידות" בוודאי התכוון לכל המשניות, והגמרא מביאה הוכחה - לפי המשתמע מרש"י - שרק משנתנו הנוכחית היא לפי רבי אליעזר בן יעקב.

5.
ונראה ליישב זאת בכמה אופנים:

5.1
באמת הגמרא ממשיכה לומר "הכי נמי מסתברא..." ומוכיחה שיש עוד משניות סתומות במסכתנו שבהכרח הן מתאימות לשיטת רבי אליעזר בן יעקב.

6.
מפאת חשיבות העניין אעתיק את דברי "שוטנשטיין", יומא, דף טז עמוד א [עמוד 2], בהערה 15:
"לפנינו תביא הגמרא שורה של משניות ממסכת מידות, שמתוכן יעלה תיאור של תבנית הר הבית, שאינו תואם אלא את שיטתו של רבי אליעזר בן יעקב. תחילה תביא הגמרא משנה סתמית,
ואחר כך תוכיח מתוך המשניות האחרות, שאין המשנה הסתמית מתיישבת אלא לפי שיטת רבי אליעזר בן יעקב. ממילא יהיה מוכח כי כל המשניות הסתמיות במסכת מידות שנויות הן בשיטת רבי אליעזר בן יעקב."

לפי זה יוצא שמשמעות הביטוי "הכי נמי מסתברא" איננו פתיחה רק לעוד הוכחה אלא להשלמת ההוכחה.

7.
אמנם ההוכחה הישירה היא רק שהרישא היא דעת רבי אליעזר בן יעקב, ויוצא לפי זה שהרישא מוגדרת "סתם משנה", וממילא אין סיבה להניח שגם שאר המשניות שהן במתכונת "סתם משנה" לא תהיינה כרבי אליעזר בן יעקב

8.
ובלי קשר לפירוש רש"י ניתן לומר שלומדים על כל המסכת מתוכן משנתנו, מהעובדה שהמשנה קובעת שרבי אליעזר בן יעקב שכח עניין אחד, ממילא ברור שאת שאר הדברים הוא לא שכח, והיכן הם דבריו? בהכרח, שאלו שאר המשניות הסתומות במסכת.

9.
המשך הגמרא במסכת יומא דף טז:

הכי נמי מסתברא דרבי אליעזר בן יעקב היא, דתנן: כל הכתלים שהיו שם היו גבוהין, חוץ מכותל מזרחי. שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה, ומכוון ורואה כנגד פתחו של היכל בשעת הזאת הדם. ותנן: כל הפתחים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות. ותנן: לפנים ממנו סורג. ותנן: לפנים ממנו החיל, עשר אמות, ושתים עשרה מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה. חמש עשרה מעלות עולות מתוכה היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה. ותנן: בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה, ושתים עשרה מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה. ותנן, רבי אליעזר בן יעקב אומר: מעלה היתה שם, וגבוה אמה, ודוכן נתון עליה ובו שלש מעלות של חצי חצי אמה. אי אמרת בשלמא רבי אליעזר בן יעקב היא - היינו דאיכסי ליה פיתחא, אלא אי אמרת רבנן - הא איכא פלגא דאמתא דמתחזי ליה פיתחא בגוויה. אלא לאו שמע מינה: רבי אליעזר בן יעקב היא.

הגמרא מוכיחה באופן נוסף, שמסכת מידות [כל ה"סתם משנה" שבה] היא שיטת רבי אליעזר בן יעקב. ההוכחה היא על ידי דין שנלמד מצירוף של כמה משניות במסכת. [כפי שהבאנו לעיל מתוך הערת "שוטנשטיין"].

10.

רב אדא בר אהבה אמר: הא מני - רבי יהודה היא. דתניא, רבי יהודה אומר: המזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה, ושלשים ושתים אמות היו לו,

11.
רש"י מסכת יומא דף טז עמוד א:

מאן תנא מדות - הא מתניתין דמסכת מדות היא.
ר' אליעזר בן יעקב היא - דסתמיה דמתניתין דמדות קיימי כוותיה.

אמר ר' אליעזר בן יעקב שכחתי כו' - מכלל דרישא ר' אליעזר בן יעקב קאמר לה.
הכי נמי מסתברא - דסתמא דמדות ר' אליעזר קאמר לה.
דתנן כל הכתלים וכו' - ולא מצית מוקמת לה אלא כר' אליעזר בן יעקב.
...
ותנן כל הפתחים וכו' ותנן לפנים הימנו וכו' - כל הני תנן ותנן דקא מייתי הכא לפרושי אתי דלא משכחת דאיכסי פיתחא תתאה במעלות הר הבית אלא לרבי אליעזר בן יעקב.
...
ותנן ר' אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה - עוד בעזרת ישראל, וגבוהה אמה ואורכה ברוחב כל העזרה.
...
אי אמרת בשלמא - סתמא דקתני דכותל מזרחי נמוך כדי לראות ממעל לו דרך שערי עזרת נשים ועזרת ישראל את חלל פתח ההיכל.
רבי אליעזר היא - דאית ליה מעלה יתירה, וגבה קרקע ההיכל מקרקע התחתון עשרים אמה וחצי.
היינו דאיכסי ליה - פתח התחתון בגובה קרקע ההיכל.
אלא אי אמרת רבנן - הרי לא עלו המעלות אלא תשע עשרה אמה וחצי, ופש ליה פלגא אמתא דמיתחזי ליה פתח ההיכל בגוויה לכהן שבהר הזיתים.

12.
תוספת ביאור על הדברים שנאמרו לעיל:
חידושי הריטב"א מסכת יומא דף טז עמוד א:


אמר רב הונא מאן תנא מדות רבי אליעזר בן יעקב היא. פי' דאשכחן במסכת מדות חדא סתמא בסדר בנינה כרבי אליעזר בן יעקב, ומדההיא רבי אליעזר בן יעקב אמרינן נמי אידך רבי אליעזר בן יעקב היא, ופליג על סתם משנה דתמיד, והא דמיא לסוגיא דלעיל (י"ד ב') דאמרינן מאן תנא (מדות) [תמיד] רבי שמעון איש המצפה הוא, ומשום הכי מייתי לה להאי סוגיא הכא כדפירש רש"י ז"ל, וא"ת ולמה לא אמרו מאן תנא מדות רבי שמעון איש המצפה כדאמרינן לעיל, וי"ל דרבי שמעון לא איירי אלא בסדר התמיד ולא בצורת הבנין, הלכך נקטינן רבי אליעזר דאיירי בסדר הבנין כדמפרש ואזיל.

כלומר, המשניות הסתומות ["סתם משנה"] במסכת תמיד נאמרו על ידי רבי שמעון איש המצפה, ומדובר במשניות שעוסקות בסדר הבאת קרבן התמיד, ואילו המשניות הסתומות במסכת מידות - שעוסקת "בצורת הבנין" – נאמרו על ידי רבי אליעזר בן יעקב.

12.1
המשך דברי הריטב"א:

אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת וכו'. פרש"י ז"ל ומדסיפא רבי אליעזר בן יעקב רישא נמי רבי אליעזר בן יעקב, ושמע מינה דסתמי מדות כוותיה.

הכי נמי מסתברא דרבי אליעזר בן יעקב היא דתנן כל הכתלים שהיו שם וכו'. וא"ת ומאי אולמיה דהאי סתמא מאידך סתמא קמייתא, דקאמר הכי נמי מסתברא, דהא דכוותה דהכי פרכינן בפ"ק דיבמות (י"ד ב') ובדוכתי אחריני,

הריטב"א שואל מה ששאלנו: אם כבר הוכח במשנתנו – על פי פירוש רש"י [שהסברנו לעיל] – ש"סתם משנה" במסכת תמיד היא שיטת רבי אליעזר בן יעקב מדוע הגמרא ממשיכה להוכיח [="הכי נמי מסתברא"] ממשניות נוספות ?

12.2
והוא מיישב:

וי"ל דבסתמא דלעיל לא אשכחן לרבנן דפליגי עליה, כי היכי דנימא דפליגי נמי בלשכת הטלאים, אבל באידך סתמא דכתלים פליגי רבנן, ו(מ)סתמא כרבי אליעזר בן יעקב, ויש רגלים יותר לומר דפליגי נמי בלשכת הטלאים, כי היכי דאמרינן לעיל בדרבי שמעון איש המצפה.

זאת אומרת: כיון שמצינו משנה [משנה ו – ובדף לה – סוגייתנו - במסכת מידות] שחכמים חולקים על רבי אליעזר בן יעקב ובכל אופן שאר המשניות הן דווקא בשיטת רבי אליעזר בן יעקב - זה מה שהגמרא מוכיחה במשניות שהיא מביאה אחרי הביטוי "הכי נמי מסתברא", ולכן גם משנה ה - דף לה עמוד א - סוגייתנו - היא דעת רבי אליעזר בן יעקב. כלומר, לפי הריטב"א יוצא כאילו הביטוי "שכחתי" לא מעיד שגם הרישא היא דעת רבי אליעזר בן יעקב, ואולי בזה הריטב"א חולק על רש"י.

12.3
ומסקנת הריטב"א על פי הגמרא במסכת יומא:

אלא לאו ש"מ רבי אליעזר בן יעקב היא, ויש להלום אותו דהכי פירושו כיון דאשכחן דרבי יהודה פליג אסתמא דמדות, שמעינן מינה דההיא דסתם מדות רבי אליעזר בן יעקב היא כדאמרינן לעיל, וסתם תמיד רבי יהודה.

כלומר: "סתם תמיד – רבי יהודה", ו"סתם מידות - רבי אליעזר בן יעקב".

13.
מיהו רבי אליעזר בן יעקב:

14.
סדר תנאים ואמוראים חלק ב:

יט. רבי יהודה ור' אליעזר בן יעקב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום דקיי"ל משנת ר"א בן יעקב קב ונקי.

משמע שרבי אליעזר בן יעקב חי בזמן רבי יהודה – תלמידי רבי עקיבא ומתאים למסקנת הריטב"א לעיל.

15.
מבוא התלמוד לר' יוסף בן עקנין פרק י:

הדור העשירי. רבן יוחנן בן זכאי ור"א בן יעקב ור' צדוק ור"א בנו ואבא שאול ור"א המודעי ור' חנניה סגן הכהנים, ור' חנינא בן אנטיגנוס,

משמע שרבי אליעזר בן יעקב חי בדורו של רבן יוחנן בן זכאי ובדורו של "אבא שאול".

16.
יוצא איפוא, שהיו שני רבי אליעזר בן יעקב - כך מסוכם בקצרה גם ב"אטלס עץ חיים", וראה בהרחבה ב"סדר הדורות" [הרב יחיאל היילפרין – כל חכמי ישראל בדור האחרון עושים בו שימוש נרחב], כרך ב עמודים קז ואילך.

17.
ספר יוחסין מאמר ראשון:

ואלו הן שבע כתות או דורות שהיו בבית שני מתחילתו לסופו. והדור הראשון שראו החרבן הם אלו: רבי אליעזר בן יעקב והוא הידוע שקבל ידיעת מדות המקדש יותר מכל החכמים והאריך ימים. ובפרק ד' דכלאים אמר ר' אליעזר בן יעקב משם חנניה בן חכינאי וידוע שר' חנניה בן חכינאי חברו של ר' שמעון בן יוחאי והוא תלמיד ר' עקיבא.
ואחי אמו היה לוי במקדש בפרקא קמא דמידות, ואולי משם ידע ענין המקדש והלכותיו הם ק"ב ונקי ר"ל מעטים והלכה כמותם.
אבל ראינו בתלמוד וכן בפירוש המשנה הלכות אחרות שאין הלכה כמותו. ושמעתי משם הרא"ש וכן ראיתי בפסקיו בפרק מי שהוציאוהו (עירובין) כי כתב רבינו חננאל מפי הקבלה דבק"ב דברים הלכה כמותו ותו לא אבל השאר אין הלכה כמותו. וביבמות שמצאו ספר בירושלם שהיה כתוב בו עם דברים אחרים משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי היכא דמוכח תלמודא דלא כוותיה לא סמכינן אהא.

משמע מדבריו כמה עקרונות:

17.1
רבי אליעזר בן יעקב חי בדור החורבן [ומתאים לדברים לעיל ב"מבוא התלמוד"] הוא האריך ימים עד אחרי דורו של רבי עקיבא, וממילא מדובר בחכם אחד [ולא כמסוכם ב"אטלס עץחיים"]

17.2
בק"ב [102] הלכות הלכה כמותו ובשאר המקומות אין הלכה כמותו. אותו רבי אליעזר שעליו נאמר "קב ונקי" האם זה מכח סברות או בגלל שקיבלו את עדויותיו ההסטוריות

17.3
יש אומרים שתמיד הלכה כמותו מלבד במקרים שהתלמוד הכריע נגדו במפורש.

17.4
"רבי אליעזר בן יעקב" ו"רבי יהודה" [תלמיד רבי עקיבא] היו ההסטוריונים של בית המקדש!

18.
לסיכום הסוגיה נראה להעיר כמה הערות:

18.1
בסוגייתנו הרי "אבא שאול" חולק על רבי אליעזר בן יעקב, והוא כן זכר למה שימשה הלשכה שעליה אמר רבי אליעזר בן יעקב ששכח למה היא שימשה. אם כן מוכח, שרבי אליעזר בן יעקב חי בזמנו של אבא שאול - דור שני לתנאים - זמן רבן יוחנן בן זכאי - שראו את בית המקדש.

18.2
שאלה: אם רבי אליעזר בן יעקב שמע את הסברו של אבא שאול מדוע הוא עצמו לא נזכר והסכים לדבריו, ומדוע עדיין אומר "שכחתי"? ובודאי אם נאמר שהאריך ימים עד דורם של תלמידי רבי עקיבא בודאי יכול היה להיזכר אחרי ששמע כבר מהתנא המוקדם – אבא שאול? [אם רבי אליעזר בן יעקב חי רק בזמן אבא שאול אולי לא שמע ממנו].

18.3
לאור כל הנ"ל נראה לומר: רבי יהודה הנשיא – עורך המשנה – בא ללמדנו: רבי אליעזר בן יעקב שכח בכוונה! הוא בא ללמדנו שהלכות המידות של בית המקדש אינם תלויות רק במסורת הסטורית מה בדיוק היה למעשה בבית ראשון ובבית שני! אלא הכל תלוי בפסיקות חכמים [ולפי הבנתם את נבואת יחזקאל] שכפי שיראו לנכון בזמן בית המקדש השלישי. גם לפי השיטה שהבית השלישי ירד מן השמים משוכלל עדיין יהיה מקום "לשיפוץ", וגם לפי הסוברים - הרמב"ם - שבית המקדש השלישי ייבנה כולו על ידי אדם הרי שהוא ייבנה על פי דיני מסכת מידות - לגבי מבנה בית המקדש [ועל פי מסכת תמיד - לגבי קרבנות]!

18.3.1
לפ זה ברור מדוע רבי אליעזר בן יעקב לא הקפיד ולא השתדל לזכרו מה היה באותה לשכה.

18.3.2
ולפי זה ברור מאד מדוע הגמרא עוסקת בליבון השאלה כפי איזו שיטה הולכות המשניות הסתומות במסכת מידות ובמסכת תמיד, ללמדנו דווקא שיש כמה מהן שיש בהן מחלוקות והם נחלקו בכוונת מכוון [כך ערך רבי יהודה הנשיא את המשניות] ללמדנו: הכל בידי שמים מלבד בניין בית המקדש שכולו ייבנה על פי הכלל של: "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" [דברים פרק יז, יא].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר