כפל הענין במלות שונות
תמיד לב ע"א
"וחכמים אומרים: זה וזה כאחד שוין, שנאמר (תהלים קג, יא-יב) [כִּי] כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ [גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו]. כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב [הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ], ואי חד מינייהו נפיש נכתוב תרווייהו כי ההוא דנפיש".
לכאורה קשה,
מניין שצריך לכתוב את המרחק הרב דוקא, ואולי אכן מודיענו דוד המלך עליו השלום שהרחקת הפשעים גדולה יותר מהתגברות החסד?
אלא שפשוט היה לגמרא שבודאי אין התאמה מדוייקת בין גובה השמים להתגברות החסד, וכוונת הפסוק רק לדימוי של גובה עצום. ובדומה לדברי רבי אמי לעיל מסכת תמיד דף כט ע"א:
"דברה תורה לשון הבאי: דכתיב (דברים א, כח) עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמָיִם. בשמים ס"ד? אלא – גוזמא".
מכאן ראיה לשיטת האבן עזרא והרד"ק: "כפל הענין במלות שונות" – שדרך הפסוקים הכתובים בלשון מליצית לכפול את הדברים. ואין לחפש משמעות מיוחדת בכל בבא.
