סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה - תנאים: רבי אליעזר בן יעקב

מעילה לב ע"ב


"/מתני'/. אמר להם: חדשים לקטרת - בואו והפיסו! זכה מי שזכה. אמר להם: חדשים עם ישנים, בואו והפיסו מי מעלה אברים מן הכבש למזבח! ר"א בן יעקב אומר: המעלה אברים לכבש הוא מעלה אותן ע"ג המזבח."

"תנא קמא" סובר, שכהן אחר היה מעלה את כל האברים מהכבש למזבח ורבי אליעזר בן יעקב חולק וסובר, שהכהן שהעלה לכבש הוא גם העלה אותם למזבח.

הרמב"ם פוסק כתנא קמא. מסביר ה"מהר"י" קורקוס מפני שבמסכת יומא קובעת הגמרא, שיש "סתם משנה", שלא סוברת כרבי אליעזר בן יעקב,

 מסכת יומא דף כו עמוד א:

הרביעי חדשים עם ישנים וכו'. מתניתין דלא כרבי אליעזר בן יעקב. דתנן, רבי אליעזר בן יעקב אומר: המעלה איברים לכבש הוא מעלה אותן למזבח. במאי קמיפלגי? מר סבר: +משלי יד+ ברב - עם הדרת מלך, ומר סבר: מקום שכינה לאו אורח ארעא. אמר רבא: לא רבי אליעזר בן יעקב אית ליה דרבי יהודה, ולא רבי יהודה אית ליה דרבי אליעזר בן יעקב - דאם כן בצרו להו פייסות. ואי משכחת תנא דתני חמש –


אף על פי שבדך כלל הלכה כמותו  (משנתו "קב ונקי") וכאן אין הלכה כמותו.

 במסכת גיטין זו "סתם משנה" ובסוגייתנו יש במשנה מחלוקת בדבר. הכלל הוא "סתם ואחר כך מחלוקת – אין הלכה כסתם". לכן היתה סברא, שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב, שחולק במשנתנו על "תנא קמא" [ולפי מי, שסובר שהלכה כמותו גם נגד רבים אם נאמר ש"תנא קמא" נחשב ל"רבים"]. לכן אומרת הגמרא, [שיש לה זכות הכרעה] ש"סתם משנה" במסכת גיטין היא הקובעת להלכה ונגד רבי אליעזר בן יעקב.

נימוק נוסף שמובא ב"מהר"י קורקוס" להכרעה שלא כרבי אליעזר בן יעקב הוא, שרבי יהודה חולק עליו. ולא מובן, הרי הכלל הוא, שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב גם נגד רבי יהודה. ואולי אפשר ליישב את דבריו כך: "תנא קמא" בסוגייתנו נחשב "יחיד". וכדי שההלכה לא תהיה כרבי אליעזר בן יעקב יש לצרף אל "תנא קמא" תנא נוסף. והוא התנא רבי יהודה [ראה שם את המקור לדברי רבי יהודה]. ממילא אין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב גם אם נניח, שהביטוי "מתניתין דלא..." במסכת גיטין לא מוכיח, שאין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב [זו מחלוקת בספרי הכללים].

מצ"ב דברים על הכלל, שבאופן עקרוני ההלכה כרבי אליעזר בן יעקב

של"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה:


תמד. נחזור לענין פסקי ההלכה. רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. רבי יהושע ורבן גמליאל הלכה כרבן גמליאל. הלכה כרבי עקיבא מחבירו ולא מחבריו, כן מסיק בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מו ב). הלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום, דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי,
ופירש רש"י ז"ל בסוף פרק התקבל (גיטין סז א ד"ה קב ונקי) לא הרבה תלמוד כשאר חבריו אבל מה שאומר נקי הוא שהלכה כמותו לעולם. ורשב"ם ז"ל כתב בפרק יש נוחלין (בבא בתרא קלח א ד"ה יורשין) דבברייתא נמי הלכה כמותו.
וכתב הר"ן בשבועות (מב א) דהלכה כרבי אליעזר בן יעקב דוקא לגבי יחיד
ואמרינן בפרק בתרא דשבועות דהיכא דמוכח דלאו כוותיה, לא סמכינן אהאי כלל דרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי.
כתב הרא"ש ז"ל ריש פרק מי שהוציאוהו (עירובין פ"ד ס"ב), אף על גב דקיימא לן משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, בהא לית הלכתא כוותיה, כיון דרב פפא סבר כרבנן, ושמא זאת אינה מן המנין [ק"ב], כי כתב רבינו חננאל מפי הקבלה דק"ב דברים הלכה כמותו ותו לא.
ובפרק שלישי דנדרים (כג ב) בעי תלמודא אי הלכה כרבי אליעזר בן יעקב, וכתב הרא"ש ז"ל (שם בפירושו ד"ה הלכתא) אף על גב דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, הכא מסתבר טעמייהו דרבנן, עכ"ל (מהר"י קארו כללי הגמרא בהליכות עולם שער ה' פ"א אות ג').
ודע דבכל הנזכרים לעיל שהלכה כמותם, הן אותם שזכרתי הן אותם שאזכירם, זהו הכל מן הסתם, אבל כשאמורא אחד או סתם תלמודא פוסק כאידך בהדיא, אזי בזה הענין סתרו את הכלל, כי הכלל לא נאמר אלא בסתם, והוא קרוב למה שכתב הרא"ש ז"ל. וכן הוא בהדיא פרק מי שהוציאוהו (עירובין) דף מ"ו (ב) ומ"ז (א) היכא דאיתמר איתמר, היכא דלא איתמר לא איתמר. "


רבי אליעזר בן יעקב"

אטלס עץ חיים:

רב אליעזר בן יעקב א' - תנא בדור הראשון, שראה בעיניו את הבית ותיארו ועל לשכה אחת אמר "שכחתי מה היתה משמשת" (מידות פ"ב מ"ה).
גם הרמב"ם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן.
הוא כתב את מסכת מדות ( יומא ט"ו ע"א).
בן עזאי מצא מגילת יוחסין ובה כתוב "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" (יבמות מ"ט ע"ב וברש"י שם "בכל מקום שנזכר הלכה כמותו") ר' אלעאי (אבי ר' יהודה בר אלעאי) קיבל ממנו (פסחים ל"ט ע"א).

רבי אליעזר בן יעקב ב' - תנא בדור הרביעי מתלמידי ר"ע (ירו' חגיגה פ"ג ה"א). נמנה ששי מבין שבעת תלמידי ר"ע המוזכרים שם. מסר בשם רבי פנחס בן יאיר חתנו של רבי שמעון בר יוחאי (מד' תהלים ספל"ב).
נמנה עם הכמי אושא שנתכנסו אחר מרד בר כוכבא (שהש"ר פ"ב ה').

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף סז עמוד א:

דתניא, איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים: ר"מ - חכם וסופר, ר' יהודה - חכם לכשירצה, ר' טרפון - גל של אגוזין, ר' ישמעאל - חנות מיוזנת, ר"ע - אוצר בלום, ר' יוחנן בן נורי - קופת הרוכלים, רבי אלעזר בן עזריה - קופה של בשמים, משנת ר' אליעזר בן יעקב - קב ונקי, ר' יוסי - נמוקו עמו, רבי שמעון - טוחן הרבה ומוציא קימעא. תנא: משכח קימעא, ומה שמוציא אינו מוציא אלא סובין. וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע. גופ

מהגמרא במסכת גיטין משמע, שהכלל "משנת רבי אליעזר – קב ונקי" מתייחס לרבי אליעזר בן יעקב, שהיה תלמידו של רבי עקיבא. הרי הוא מוזכר בגמרא ליד רבי יוסי ורבי שמעון.
 



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר