הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"רבי" וניסוח המשנה
מעילה כט ע"א
"וכי כל העצים כשרין למערכה הן? כל העצים כשרין למערכה, חוץ משל גפן ושל זית,.
1.
המשנה אומרת דין בסגנון של שאלה ותשובה.
2.
נראה לומר, שהכוונה היא: כעיקרון "כל העצים כשרין למערכה" ומקרי ה"חוץ" הם יוצאי הדופן היחידים ואין דוגמאות נוספות, ולכן עיקרון זה הודגש בניסוח של שאלה ותשובה. ויש לבדוק זאת בשאר הדוגמאות של סגנון זה במשניות.
3
אולם ראה ב"מתיבתא", הערה מה בשם הגר"א, שרבי יהודה הנשיא כך שמע מרבותיו, ולכן ניסח במשנה באותו לשון ששמע מרבותיו! וקצת קשה לי: וכי לא היו הרבה מקרים נוספים שדברי התנאים נאמרו בניסוחים כאלה ורבי יהודה הנשיא לא ציטטם? [ואולי תלוי בהערות השונות שמובאות ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד מד,שמציין, שכאן מודגש רק "סוג" העצים ולא טיבם של העצים].
