סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי אליעזר בן יעקב ותנא קמא

מעילה כח ע"ב


גמ'. ומי הוו אכסדראות בעזרה? והא תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: מנין שאין עושין אכסדראות בעזרה - ת"ל +דברים ט"ז+ לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך, הכי קאמר: לא תטע לך אשרה, לא תטע לך כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך! אמר רב חסדא: באכסדראות של בנין.

 

1.
הגמרא מצטטת ברייתא שבה אומר רבי אליעזר בן יעקב שאסור לעשות בנין עץ בעזרה, ולכן רב חסדא עונה שהבנין שמשנתנו מדברת עליו הוא בנין אבן [על פי פירוש הרא"ש].

2.
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ו הלכה ט:

הנוטע אילן אצל המזבח או בכל העזרה בין אילן סרק בין אילן מאכל אע"פ שעשאו לנוי למקדש ויופי לו הרי זה לוקה שנאמר לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך, מפני שהיה זה דרך עובדי כוכבים נוטעין אילנות בצד מזבח שלה כדי שיתקבצו שם העם.

הרמב"ם קובע, שאסור לטעת עץ בכל שטח העזרה ומשמע ממנו שבהר הבית - מותר.

3.
כסף משנה הלכות עבודת כוכבים פרק ו הלכה ט:

הנוטע אילן וכו'. בספרי פ' שופטים מנין לנוטע אילן ובונה בית בהר הבית שעובר בל"ת ת"ל כל עץ אצל מזבח ה' וכו' ראב"י אומר מנין [שאין עושין אכסדרה בעזרה וכו' ומדלא נקט] שהעושה אכסדרה בעזרה עובר בל"ת וכו' כדקתני גבי נוטע אילן משמע לרבינו דלא לקי עליה ומשמע דמדרבנן הוא דמיתסר וקרא אסמכתא בעלמא. ומ"מ יש לתמוה על רבינו למה כתב גבי נוטע אילן בעזרה דמשמע דחוץ לעזרה שרי ובספרי אסר גם בהר הבית

מה"תנא קמא" ב"ספרי" משמע שאסור לטעת עץ גם בכל הר הבית ולא רק בעזרה.

3.1
המשך:

ואין לומר דהר הבית לא קאי אלא לבונה בית אבל נוטע אילן לא מתסר אלא בעזרה דמהי תיתי לן ועוד דנוטע חמור מבונה וכיון דבונה אסור בהר הבית כ"ש נוטע.

ואפשר דסבר רבינו דראב"י פליג את"ק וסבר דליכא איסורא אלא בעזרה בלבד ופסק כמותו משום דמשנתו קב ונקי
ותו דבספ"ק דתמיד דף כח:]) מקשה מיניה.

מסביר ה"כסף משנה": הרמב"ם פוסק לא כדעת "תנא קמא" ב"ספרי", אלא כדעת "רבי אליעזר בן יעקב" שכנראה חולק על "תנא קמא" וסובר שאסור לטעת עץ בעזרה ולא בהר הבית.

3.2
משמע מה"כסף משנה" שעל פי כללי ההלכה הרמב"ם צריך היה לפסוק ההלכה כ"תנא קמא". ומשמע מכך, שהכלל שהלכה כ"תנא קמא" נגד תנא יחיד שחולק עליו חל גם בברייתא [ובמדרשים] ולא רק במשנה.

3.3
והוא מנמק את ההכרעה של הרמב"ם בשני נימוקים:


3.3.1
אמנם דעת רבי אליעזר בן יעקב היא דעת יחיד אבל נקבע כלל ש"משנתו קב ונקי" – ולכן הלכה כמותו. לא ברור האם הלכה תהיה כמותו גם נגד רבים מחבריו או רק נגד "יחיד" אחר, או נגד "תנא קמא" שלפעמים הוא בעצם "יחיד".

3.3.2
ההלכה היא כ"רבי אליעזר בן יעקב" מכיון שבסוגייתנו הגמרא הקשתה מדינו של רבי אליעזר בן יעקב על דין משנתנו ויישבה. [אולי מתאים לכלל שהלכה כמי שהגמרא "שקיל וטרי" אליביה, ואולי מתאים יותר לכלל של "סוגיא כוותיה"]. ונראה שניתן לחזק זאת מהעובדה, שבסוגייתנו הגמרא כלל לא ציטטה את דעת תנא קמא באותה ברייתא מה"ספרי".

3.4
המשך ה"כסף משנה":

ויש לתמוה עוד על רבינו למה השמיט דבונה בית בלא תעשה ואפשר דס"ל דבהא נמי פליג דהאי בונה בית דקאמר ת"ק של עץ הוא כעין אכסדרה ואתא ראב"י למימר דאינו בלא תעשה אלא איסורא בעלמא הוא דאיכא. ומדברי הראב"ד שכתב לשכת העץ בית היתה משמע דסבר דלראב"י לא מיתסר אלא אכסדרה אבל בית אפילו כולו של עץ שרי דלא דמי לאלו כלל. ומה שהקשה מגזוזטרא שהקיפו בעזרת הנשים בשמחת בית השואבה ותירץ לשעתה היתה, בפ"א מהלכות בית הבחירה תירץ בענין אחר:

4.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ט:

ואין בונין בו עץ בולט כלל אלא או באבנים או בלבנים וסיד, ואין עושין אכסדרות של עץ בכל העזרה אלא של אבנים או לבנים. +/השגת הראב"ד/ ואין בונין עץ בולט כלל כו'. א"א והלא לשכת כהן גדול של עץ היתה ובשמחת בית השואבה מקיפין כל העזרה גזוזטרא אלא לא אסרה תורה כל עץ אלא אצל מזבח ה' והיא עזרת כהנים משער ניקנור ולפנים אבל בעזרת נשים ובהר הבית מותר.+

5.
כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ט:

ואין בונין בו עץ בולט כלל וכו'. נלמד ממ"ש לקמן בסמוך:
ואין עושין אכסדרות של עץ בכל העזרה וכו'. בספ"ק דתמיד דף כ"ח:):

... ומקשה לרבינו שסתם דבריו ומשמע מדבריו שבכל הבית אין בונין עץ אפילו בעזרת הנשים ולדעת רבינו יש לתרץ דכל העזרה דקאמר היינו משער נקנור ולפנים כדברי הראב"ד:

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר