סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "משנה ראשונה לא זזה ממקומה"

מעילה כח ע"א


מצאו נעול יודע וכו' מי שהוא רוצה לתרום את המזבח [וכו']. הא גופא קשיא, אמרת: מי שהוא רוצה לתרום את המזבח - משכים וטובל עד שלא יבא הממונה, אלמא - לאו בפייס תליא מילתא, והדר תני: יבא ויפייס, אלמא - בפייס תליא מילתא!
אמר אביי: לא קשיא,
כאן - קודם תקנה, כאן - לאחר תקנה.
דתנן: בראשונה - כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם, בזמן שהן מרובין - רצין ועולין בכבש, כל הקודם את חבירו בתוך ארבע אמות זכה. היו שנים שוין, הממונה אומר להם הצביעו! ומה הן מוציאין - אחת או שתים, ואין מוציאין גודל במקדש. מעשה (ב' היו) +מסורת הש"ס: [בשנים שהיו]+ שוין רצין ועולין בכבש. ודחף אחד מהם את חבירו ונשברה רגלו, וכשראו בית דין שהיו באים לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס.
רבא אמר:
אידי ואידי לאחר תקנה, והכי קתני, מי שהוא רוצה לבא ולפייס - משכים וטובל עד שלא יבא הממונה. 

1.
הגמרא מקשה סתירה במשנתנו בין הרישא לסיפא.

2.
אביי מיישב ואומר שהרישא של משנתנו נאמרה לפני התקנה שתוקנה ומובאת במשנה ממסכת יומא דף כב עמוד א], והסיפא – שתלוי בפייס – נאמרה אחרי התקנה שנקבעה במשנה במסכת יומא דף כב. כלומר, הרישא והסיפא מתארות מצבים שהתקיימו בתקופות שונות.

3.
מבחינת התוכן, התרוץ של אביי מובן.

4.
אבל יש להעיר: הרי מי שכתב את משנתנו? הוא רבי יהודה הנשיא, אז מדוע הוא כתב את הרישא של משנתנו שלא כמשנה במסכת יומא [שמתוארת בה התקנה]?

5.
ולכן יש לומר: רבי יהודה הנשיא ערך את המשניות לפי מסורות שונים שהגיעו אליו, והא שיבצם לפי העניין. ולכן, במשנתנו הוא שיבץ יחד שתי משניות שונות [אחת "עתיקה" יותר מהשניה – מבחינה כרונולגית] שהיו לפניו. ולמרות שבעת העריכה הסופית יכול היה רבי יהודה הנשיא להשמיט את הרישא של משנתנו [שהיתה "עתיקה" – עוד לפני ה"סיפא" ולפני המשנה במסכת יומא] בכל זאת הוא שמר על המשנה העתיקה בבחינת "ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה" [ולזה יש הסבר בפני עצמו].

6.
אמנם לפי תרוצו של רבא בסוגייתנו אין מקום – בסוגייתנו – לדברינו לעיל ואין שום בעיית כרונולוגיה כי כל משנתנו נאמרה אחרי המשנה במסכת יומא.

7.
אמנם דברינו לעיל בסעיף 5 ראויים מאד לאותה משנה במסכת יומא, בה המשנה מלמדת אותנו כיצד שינו חכמים את הדין מפני חשש גרימת נזק - סכנה - לחבר, ולכן "רבי" השאיר את ה"משנה ראשונה"!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר