סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

ירידת הדורות

תמיד כח ע"א

 
"אמר רבי חייא בר אבא: כי מטי רבי יוחנן בהא מתניתא אמר הכי, אשריהם לראשונים שאפילו על אונס שינה עושין דין, שלא על אונס שינה - על אחת כמה וכמה".

דרכו של רבי יוחנן היתה להדגיש את עניין ירידת הדורות.

במסכת עירובין דף נג ע"א:
"אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל - ואנו כמלא נקב מחט סידקית.
ראשונים - רבי עקיבא, אחרונים - רבי אלעזר בן שמוע.
איכא דאמרי: ראשונים - רבי אלעזר בן שמוע, אחרונים - רבי אושעיא בריבי. ואנו כמלא נקב מחט סידקית".

במסכת בבא בתרא דף צא ע"ב:
"אמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן".
ופירש המהרש"א:
"ר"ל שנתקלקלו הדורות מימי החורבן מיום ליום, וכדאמרינן: אכשר דרי?! – בתמיה".

מסכת ברכות דף לה ע"ב:
"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי - זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי - זו וזו לא נתקיימה בידן.
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים; דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון - כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות - כדי לפטרן מן המעשר".

מסכת גיטין דף פא ע"א:
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר אילעי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשוני' - ב"ש, דורות האחרונים - רבי דוסא; דתניא: שבוייה אוכלת בתרומה, דברי ר' דוסא, אמר רבי דוסא: וכי מה עשה לה ערבי זה, מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה?
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר אילעי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר".

מסכת עירובין דף סד ע"ב:
"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: לא שנו אלא בדורות הראשונים, שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים. אבל בדורות האחרונים, שבנות ישראל פרוצות בכשפים – מעבירין".

מסכת בבא מציעא דף פד ע"א:
"אמר רבי יוחנן: אנא אשתיירי משפירי ירושלים".

מסכת בבא מציעא דף קה ע"ב:
"וכמה כדי נפילה? רבי אמי אמר רבי יוחנן: ארבעה סאין לכור, רבי אמי דיליה אמר: שמונת סאין לכור. אמר ליה ההוא סבא לרב חמא בריה דרבה בר אבוה: אסברה לך; בשני דרבי יוחנן הוה שמינה ארעא, בשני דרבי אמי הוה כחישא ארעא".
היות שבימי רבי יוחנן ירדו הדורות.

מסכת יומא דף ט ע"ב:
"רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו: ראשונים שנתגלה עונם - נתגלה קצם, אחרונים שלא נתגלה עונם - לא נתגלה קצם.
אמר רבי יוחנן: טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים. - אמר ליה ריש לקיש: אדרבה, אחרונים עדיפי, אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות - קא עסקי בתורה! אמר ליה: בירה תוכיח, שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים".

מסכת בבא בתרא דף יב ע"ב:
"אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות".

מסכת ברכות דף נא ע"א:
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ראשונים שאלו: שמאל מהו שתסייע לימין?
אמר רב אשי: הואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשט להו, אנן נעבד לחומרא".

מסכת קידושין דף מו ע"א:
"אמר רבי יוחנן: הרי שלחן והרי בשר והרי סכין, ואין לנו לאכול".
ואמרה זו עוסקת בגדלות הראשונים לעומת קטנות האחרונים כמבואר בירושלמי מסכת שקלים פרק ה ה"א: "רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן הראשונים חרשו וזרעו ניכשו כיסחו עידרו קצרו עימירו דשו זרו בררו טחנו הרקידו לשו קיטפו ואפו, ואנו אין לנו פה לוכל".

מסכת חולין דף פד ע"א:
"מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה: מי שיש לו מנה - יקח לפסו ליטרא ירק, עשרה מנה - יקח לפסו ליטרא דגים, חמשים מנה - יקח לפסו ליטרא בשר, מאה מנה - ישפתו לו קדרה בכל יום. ואינך אימת? מערב שבת לערב שבת, אמר רב: צריכין אנו לחוש לדברי זקן. אמר רבי יוחנן: אבא (רש"י: רבי יוחנן קרי לרב אבא) ממשפחת בריאים הוה, אבל כגון אנו - מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני. אמר רב נחמן: כגון אנו - לווין ואוכלין".
ופירש רש"י:
"אמר רב נחמן כגון אנו - רב נחמן אחר דורו של רבי יוחנן היה ותמיד העולם היה משתנה והולך ולא היה בריא כאותן שבימי רבי יוחנן ולפיכך הוא אומר כגון אנו דאפילו אין לנו הפרוטה עלינו ללוות ולאכול".

במסכת ברכות דף ה ע"ב:
"רבי חייא בר אבא חלש, על לגביה רבי יוחנן. אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך! יהב ליה ידיה ואוקמיה.
רבי יוחנן חלש, על לגביה רבי חנינא. אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך! יהב ליה ידיה ואוקמיה".
גם סוגיה זו עוסקת בעניין ירידת הדורות.
השאלה חביבין עליך יסורין משמעותה היתה: האם רצונך לקבל עליך את היסורין – כדרך התנאים שהיו מחבבין את היסורין. ואולם כל האמוראים המוזכרים בסוגיה זו ביכרו לברוח מהיסורין ומהנסיונות הקשים הכרוכים בהם. תקופת אמוראים אלו החלה מדורו של רבי יוחנן, המוזכר בעצמו בשנים מאותם המעשים.

מעשי התנאים לחבב את היסורין, מובאים בגמרות הבאות:

במסכת בבא מציעא דף פה ע"א:
"אמר רבי: חביבין יסורין. קבל עליה תליסר שני - שית בצמירתא, ושבע בצפרנא. ואמרי לה: שבעה בצמירתא, ושית בצפרנא".

מסכת בבא מציעא דף פד ע"ב:
"לא סמך רבי אלעזר ברבי שמעון אדעתיה, קביל עליה יסורי. באורתא הוו מייכי ליה שיתין נמטי, לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא".

במסכת סנהדרין דף קא ע"א:
"כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו...
התחילו הן בוכין ורבי עקיבא משחק. אמרו לו: למה אתה משחק?...
כל זמן שאני רואה רבי, שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו לוקה, ואין שמנו מבאיש, ואין דובשנו מדביש, אמרתי: שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו. ועכשיו שאני רואה רבי בצער - אני שמח...
נענה רבי עקיבא ואמר: חביבין יסורין".

מסכת ברכות דף סא ע"ב:
"בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו".

במסכת תענית דף כא ע"א:
"אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו, גדם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו, וכל גופו מלא שחין...
אמרו לו תלמידיו: רבי! וכי מאחר שצדיק גמור אתה, למה עלתה לך כך? - אמר להם: בניי, אני גרמתי לעצמי...
אמרו לו: אוי לנו שראינוך בכך! - אמר להם: אוי לי אם לא ראיתוני בכך".

סוד זה שחביבין יסורין למד רבי עקיבא מנחום איש גם זו.
"תנו רבנן: בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים - טהור; נחום איש גם זו לחשה לרבי עקיבא" (מסכת ברכות דף כב ע"א).
ואין קרי אלא יסורין, ככתוב: וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם (ויקרא כו, כח).
בעל יסורין רבים שעמד בנסיון וכל יסוריו לא כיבו את אהבתו, ככתוב: מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה (שיר השירים ח, ז) – טהור הוא מכל חטא, ונתכבסו כל עוונותיו.
אך רק תשעה קבין ניתנו עליו. את הקב העשירי מונע ממנו הקב"ה, לבל ישבר. שאין הקב"ה מביא נסיון שלא יוכל לעמוד בו.
"אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרוערעים שאינו מספיק לקיש עליו אחת עד ששיברו, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, (תהלים יא, ה) ה' צַדִּיק יִבְחָן" (בראשית רבה פרשת נח פרשה לב, ועוד).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר