פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בר יוחאי בעיר רומי"
לטעמה של שאלה
מעילה יז ע"א
רבי מתיא בן חרש שאל את רבי שמעון בר יוחאי מנין לדם שרצים שהוא טמא. והנה יש להבין, מפני דווקא שאלה זו היא שנזדמנה לידם בדיוק באותו מקום - העיר רומי.
וביאר ב"ילקוט הגרשוני", שהקדוש ברוך הוא ביקש להראות לרבי שמעון בר יוחאי שלא יצטער בראותו שאין מזדמנים לפניו מלאכים, ויחשוב מפני מה גרוע הוא מהגר שפחת אברהם שנזדמנו לה שלושה מלאכים בזה אחר זה. ומשום שלגודל האהבה שאהב הקב"ה את אברהם, התעלו גם עבדיו ושפחותיו למדרגה גבוהה כל כך עד שנגלו אליהם מלאכים - מה שאי אפשר שיקרה בדורות האחרונים.
והוא שאמרו במדרש (בראשית רבה ס, ח) שיפה שיחתם של עבדי בתי אבות מתורתם של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר נמשכת על שנים ושלושה דפים והוא אומרה ושב ושונה אותה, בעוד גופי תורה נאמרים ברמז. שהרי אין למדים ששרץ דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי של טמא-הטמא, אותו לימד רבי שמעון בר יוחאי.
והדברים נפלאים, שכן בהיותם ברומי כאשר רשב"י מצטער מפני מה לא נזדמנו להם מלאכים, שאלו רבי מתיא בן חרש שאלה זו, שעליה השיב רשב"י כי היא נלמד מייתור של אות אחת - אף שמדובר בגופי תורה, מה שאין כן בשיחתם של עבדי אבות הנפרסת על פני פרשיות שלמות. וזאת תהא נחמתו, למה שאינו זוכה להתגלות מלאכים, שכן מיוחדים היו בתיהם של האבות שאף עבדיהם זכו שכל שיחתם תכתב בתורה במלואה, ושפחותיהם - להתגלות פני מלאכים.
