סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם מותר לומר שלום לחבירו בלילה

תמיד כח ע"א
 

איש הר הבית היה מחזר וכו' ואומר לו איש הר הבית שלום עליך, וכ' הראב"ד ז"ל בזה"ל, איש וכו', וגם הא דאמרינן שאסור ליתן שלום לחבירו בלילה חיישי' שמא שד הוא בפ"ק דמגילה (ג.), שמא בעזרה לא היה שום שד רשות לכנוס וכו', עכ"ל יעו"ש.

אולם יעו"ש במגילה בתוד"ה חיישינן וכו' שכ' בשם ריב"א, דכל דאסור ליתן שלום דוקא חוץ לעיר היכא דשכיחי מזיקין כגון בשדה ובלילה, אבל במקום דבני אדם מצויין אין לחוש, דאל"כ אדם שאמר לנו בלילה בעיר כתבו גט לאשתי וכו', עכ"ל יעו"ש. וכן יעו"ש בריטב"א דהביא לתוס' וס"ל כוותיה ע"ש. וכן יעוי' בתוס' בפ"ו דסנהדרין (מד.) בד"ה חיישינן שכ' כנ"ל דדוקא בשדות ובהרים מקום שאין בני אדם מצויין דשכיחי שם שדים אפילו ביום, אבל בעיר אפי' בלילה לא חיישינן, דאל"כ היאך אדם נותן שלום לחבירו בלילה וכו', ע"כ יעו"ש. אולם בראב"ד מבואר דדוקא בעזרה לא היה רשות לשדים להיכנס אך בשאר דוכתי אכן אין ליתן שלום לחבירו "בלילה" ואפי' בעיר. ולפי"ד צ"ע א"כ איך נותנים שלום לחבירו בלילה בעיר ובכל מקום דשכיחי אינשי הא גם בכה"ג יש לחוש שמא "שד" הוא, דרק בביהמ"ק ליכא למיחש לזה, ויל"ע.

והנה יעוי' בברכות (יז.) דאמרו עליו על ר' יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק, וא"כ לפי"ד תוס' והריטב"א יל"פ דדוקא בשוק לא הקדימו אדם ואפי' נכרי, אולם בשדה או בהרים במקום שאין מצויים בנ"א ובלילה אכן י"ל דהקדימוהו לריב"ז בשלום, שכן איהו חשש שמא "שד" הוא ואסור להוציא ש"ש לבטלה, וזהו דכ' "בשוק" דדוקא התם לא הקדימוהו, ודו"ק. אכן בפשטות הכוונה דאפי' בשוק שהרבה בנ"א מצויין שם אעפ"כ לא חס ריב"ז על כבודו ואף לנכרי הקפיד להקדים שלום. ומ"מ לתוס' יל"פ דאף קאתי לומר דרק בשוק הקדים ולא בשדה, ודו"ק.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר