סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

ורשות היה לו לשרוף את כסותו

תמיד כח ע"א
 

ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות היה לו לשרוף את כסותו. וצ"ע מ"ט כ' רק דהיה לו לשומר רשות לשרוף את כסותו ולא כ' דאף היה לו רשות לחובטו במקלו, דגם להכותו הוי איסור דאורייתא דלא יוסיף פן יוסיף וכבפ"ג דכתובות (לג.) וברש"י ע"ש, וא"כ הו"ל לכ' דרשות היה לו לחובטו במקלו ולשרוף את כסותו, דגם ע"ז צריך "רשות" דומיא דצריך רשות כדי לשרוף כסותו, וצ"ע. שו"ר דאף הגר"י אסאד ז"ל עמד בזה בשו"ת "יהודה יעלה" ביור"ד ח"א (סימן קסד'), ויל"ע כוונתו בדכ' ליישב ולפלפל בזה ע"ש.

ובעצם מש"כ דהיה לו "רשות" לשרוף כסותו, והיינו דלא היה בזה "איסור גזילה", וה"נ יעוי' בפ"ג דמו"ק (טז.) דכ' ומנלן דמפקרינן נכסיה [דמאן דלא ציית להו לרבנן, רש"י] דכתיב וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים בעצם השרים והזקנים יחרם כל רכושו וגו', ופירש"י דמהכא נפקא לן דהפקר ב"ד הפקר, וכן יעוי' ביבמות (פט:) ובגיטין (לו:) בזה, וא"כ שפיר היה לו רשות לשורפו. וכן ליכא בזה איסור דבל תשחית, וכש"כ הרא"ש שם, ד"משזכו" בזה מן ההפקר ו"הקצוהו" לצורך שריפה לתועלת הנ"ל שפיר לית ביה ב"ת וכש"נ לעיל. וה"נ היה לו רשות "להכותו", דיעו"ש בגמ' במו"ק דכ' ומנלן דנדינן ומחינן ותלשינן שיער וכו' דכ' ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם וכו' ע"ש, וכן יעוי' בסנהדרין (מו.), ושם (סדכ"ז.) ברד"ה לכהיוהו לעיניה וכו' דב"ד מכין ועונשים שלא מן הדין יעו"ש.

אולם צ"ע כלעיל מ"ט לא כ' התנא דהו"ל "רשות" אף להכותו במקלו, ודו"ק. ומצאתי בספר "עזרת כהנים" עמ"ס מדות שכ' בפשיטות דה"ט דכ' ורשות היה לו לשרוף, דבזה לא הוי חובה לאיש הר הבית לעשות והוי הדבר כפי ראות עיניו וע"פ רוב לא היה שורף כסותו, עכ"ד העז"כ יעו"ש. וא"כ ה"ט שלא כ' דרשות היה לו להכותו, דפשיטא שרשאי ב"ד לעשותו וכוונת התנא רק לומר דדוקא להכותו הוי חובה על איש "הר הבית" אך לשורפו הוי רק רשות, ודו"ק.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר