סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם יש איסור בל תשחית בהפקר

תמיד כח ע"א
 

איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר וכו' ואם היה רואה בן לוי נרדם באמצע משמרו היה השומר חובטו במקלו ורשות היה לו לשרוף את כסותו, ושאר השומרים אומרים מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפים משום שישן לו על משמרתו ע"ש. וכ"ה במידות פ"ק מ"ב (לד.), ע"ש.

ויעוי' ברא"ש הכא והתם שכ' בזה"ל, ורשות היה לו לשרוף כסותו, ואין כאן משום בל תשחית, משום דהפקר ב"ד היה הפקר, עכ"ל יעו"ש. ויעוי' בדבר אברהם ח"א (סימן טז' אות כד') בהגה"ה דהקשה, מה מועיל בזה הפקר ב"ד דאטו המשחית דבר הפקר אינו עובר בבל תשחית, וצ"ע. ואולי ט"ס הוא וצ"ל ואין כאן משום לא תגזול, וע"ז שייך שפיר תירוצו דהרא"ש דהפקר ב"ד הפקר, עכ"ד הדב"א יעו"ש.

אולם ודאי קשה לומר שנפל ט"ס בתרי דוכתי, דהרא"ש כ' דבריו הכא בתמיד וכן במידות. וא"כ נר' לפרש בזה, דאיסור בל תשחית היינו כשמשחית חפץ שהוקצה לצורך פלוני, אולם כשמקצה את החפץ לצורך השחתה דבזה יהיה לו תועלת אינו עובר בב"ת שכן משהוקצה לזה א"כ עושה בו "שימושו" ומותר אף "להשחיתה", וכן מצינו בשבת (קה:) דר' אבא היה שובר לכיסוי הכד כדי להפחיד לאנשי ביתו ור' יהודה שליף מצבייתא וכו' ע"ש. שכן משהקצוהו להשחתה זו דהוי לתועלת שפיר דמי.

וא"כ נראה דזהו מש"כ הרא"ש דאין בשריפת הבגד איסור דב"ת שכן הפקר ב"ד הפקר, והיינו דע"י שבכוח ב"ד להפקיר ממונם של ישראל על כן יכלו אח"כ לזכות בבגד דהבן לוי מה"הפקר", ומשזכו בזה תיכף יעדוהו לשריפה דהוי לתועלת גדולה שעי"ז ימנעו אנשי המשמר להרדם בעבודתם, וא"כ שפיר כ' הרא"ש דליכא בכה"ג בל תשחית, דמשזכו בזה מן ההפקר והקצוהו לשריפה לתועלת א"כ זהו תשמישו דהבגד ושפיר שרפוהו, וא"כ אין לשנות הגירסא כש"כ הדב"א. אולם בהפקר בעלמא שפיר י"ל דאית ביה בל תשחית, וכש"כ הדב"א, דסו"ס "משחית" חפץ ללא "תועלת", ומשא"כ הכא איירי "שזכו" בו "ויעדוהו" לתועלת, והבן בס"ד

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר