הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: רבי יוחנן ורבי אלעזר

מעילה כא ע"א

שילח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו [וכו']. והא לאו בני שליחותא נינהו!
א"ר אלעזר: עשאום כמעטן של זיתים; דתנן: הזיתים מאימתי מקבלין טומאה - משיזיעו, זיעת המעטן ולא זיעת הקופה.
רבי יוחנן אמר: כאותה ששנינו נתנו ע"ג הקוף והוליכו, או ע"ג הפיל והוליכו (ואמר לאחר לקבלו ממנו) - הרי זה עירוב, אלמא - קא עבדא שליחותיה, ה"נ - איתעביד שליחותיה. 

1.
שואלים הפרשנים מדוע הקדימה הגמרא את תרוצו של רבי אלעזר לתרוצו של רבי יוחנן אע"פ שרבי אלעזר היה תלמידו של רבי יוחנן.

2.
ומשיבים על כך, שרבי אלעזר מביא הוכחה ממשנה ורבי יוחנן מביא הוכחה מברייתא, ומפני שמשנה חשובה יותר מ"ברייתא" ["משנה וברייתא"] לכן הוקדם תרוצו של רבי אלעזר.

3.
הסבר אחר: לפי הפרשנים יוצא, שרבי יוחנן לא מקבל את ההוכחה של רבי אלעזר ואילו רבי אלעזר לא חולק על הסברו של רבי יוחנן ולכן כתוב "רבי יוחנן אמר" – ניסוח של מחלוקת ["רב... אמר"].