סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

מה למוקדון ולהקרבת התמיד? / יעקב צ. מאיר

תמיד כה ע"ב - לג ע"ב

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון


משונה היא מסכת תמיד מחברותיה. שבעה פרקי משנה יש במסכת, אך רק על שלושה מהם – א, ב וד – ישנו תלמוד. כמו מהבהב תלמוד מסכת תמיד עוד פעם ופעמיים לפני שיכבה, מבשר לנו על קיצו המתקרב של הש"ס.

סדרת אגדות העוסקות באלכסנדר מוקדון חותמת את סוגיות התלמוד של המסכת. מוקדון שואל את החכמים שאלות קשות, נפגש עם נשות אפריקי החכמות ומבקר בפתחו של גן עדן (לב ע"א-ע"ב). בסופה של האגדה, כדרכם של סופי פרקים, אומרת הגמרא 'אמ' ראב"ע תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמ'... הדרן עלך לא היו כופתין', הוא שמו של הפרק הרביעי במסכת תמיד. אך בקטע גניזה עתיק שנשתמר לסופה של שרשרת אגדות זו מצינו חתימה אחרת, 'הדר[נ]א עלך בשלשה מקומות', הוא הפרק הראשון במסכת תמיד!

אגדות אלכסנדר אכן נראות תלושות משהו מדיני העקידה והשחיטה שבפרק 'לא היו כופתין', אך הן גם אינן קשורות ממש לדיני ההתנהלות היומיומית של שומרי המקדש שבפרק 'בשלושה מקומות'. מהו מקור אגדות מוקדון?

סוגיה אחת בפרק 'בשלושה מקומות' עשויה להבהיר את מקומה המקורי של חטיבת אגדות מוקדון. באמצע הדיון בשאלה האם מותר להנות בבגדי הכהונה מחוץ למקדש עוצרת הגמרא ואומרת, 'והתניא בכ"א בו יום הר גריזים דלא למספד כדאיתא ביומא פרק בא לו כ"ג קרוב וכו' עד איבעית אימא ראויין הן לבגדי כהונה ואי בעית אימא עת לעשות לה' הפרו תורתך'.

אלו 'הוראות ביצוע' של הסוגיה, הממוענות למי שמרצה אותה בקול רם. מעתיק הסוגיה לא ראה צורך להעתיק פעמיים סוגיה שלמה, ולכן הסתפק בשליחת המרצה למקורה של הסוגיה במסכת יומא. תופעה זו – הנפוצה בירושלמי אך נדירה למדי בבבלי – משקפת שלב ראשוני של העתקת הסוגיה, בטרם הושלמו מראי המקומות לכדי סוגיות גמורות.

אם נפתח את הסוגיה ביומא סט ע"א, נמצא את המשך הדיון בשאלה על בגדי הכהונה מחוץ למקדש. הגמרא מספרת על הכותיים שבקשו מאלכסנדר מוקדון להחריב את המקדש. שמע זאת שמעון הצדיק, לבש בגדי כהונה, הלך לקראת אלכסנדר והצליח להעביר את רוע הגזירה. מסיימת הגמרא, 'אי בעית אימר ראויין לבגדי כהונה' ומותרין בהנאה במדינה, 'ואי בעית אימא עת לעשות לה' הפרו תורתך', ולמעשה אין לצאת בהם מחוץ למקדש.

זהו מקומה הטבעי של שרשרת האגדות על אלכסנדר מוקדון שבסוף פרק רביעי. אגדת מוקדון אחת משכה את השניה עד סופו של פרק 'בשלושה מקומות'. זה פירוש החתימה שבקטע הגניזה, 'הדר[נ]א עלך בשלשה מקומות'. באחת מגירסאותיו הראשוניות הסתיים כך פרק 'בשלושה מקומות'. אחר כך הועברו אגדות אלכסנדר, אולי בגלל סיומן החגיגי המתאים במיוחד לסיום מסכת, אל הפרק הרביעי החותם את תלמוד תמיד והרצף התלמודי האסוציאטיבי נקטע. אחר כך נשמט כל סיפור פגישת שמעון הצדיק ומוקדון לטובת 'מראה מקום' ומקומה הטבעי של שרשרת האגדות ניטשטש.

מסכת תמיד היא מסכת שאיננה מציגה תלמוד מגובש כמו במסכתות הערוכות לעילא שבמרכז הש"ס. זוהי מסכת של פיגומים, החושפים לפנינו את מלאכת העריכה העדינה, הראשונית והלא מלוטשת של ספר הספרים.

(לפי מאמרו של סימון ארזי 'שתי עריכות קדומות של מסכת תמיד')

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר