גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תת"י, מדור "עלי הדף"
מסכת מעילה
דף יז ע"א-ע"ב
ביאור דברי רשב"י: "יבא הנס מכל מקום"
פעם אחת גזרה המלכות גזרה, שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם וכו', הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי (-שגילח השער שעל מצחו והניח השער של אחריו כעין בלורית שהעובדי כוכבים עושין, כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי. רש"י), והלך וישב עמהם. אמר להם: מי שיש לו אויב (-מהו רצונו) יעני או יעשיר. אמרו לו: יעני. אמר להם: אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו. אמרו: טבית אמר, ליבטל, ובטלוה. חזר ואמר להם: מי שיש לו אויב, יכחיש או יבריא. אמרו לו: יכחיש. אמר להם: אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו. אמרו: טבית אמר, ובטלוה וכו'... הכירו בו שהוא יהודי, החזירום, אמרו מי ילך ויבטל הגזרות, ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים (-שנעשו לו נסים במערה וכו', רש"י)... יצא לקראתו בן תמליון (-שד שקורין נוטיו"ן. רש"י), רצונכם אבוא עמכם, בכה ר' שמעון, ואמר: מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים (-הגר, נזדמנו לה שלשה מלאכים, דשלש פעמים כתיב מלאך בפרשה [בראשית טז]. רש"י), ואני לא פעם אחת, יבא הנס מכל מקום" וכו' (דף יז ע"א-ב).
בביאור פשר בכיית רשב"י על שנעשה הנס על ידי שד, כתוב בספר 'דברי אסתר' להרה"ק ר' ארי' לייבוש מקעשנוב זי"ע - תלמיד הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע (על מגלת אסתר עמ' כג): "נראה בעליל שאין דעת חכמים נוחה שיעשה להם הנס על ידי שד, אך כשאין ברירה 'יבא הנס מכל מקום'. ובפשוט יש לומר הטעם, כי נודע 'בערב שבת בין השמשות נבראו השדים', וקידש היום ולא נשלם בריאתן ואין להם גופים, ולכן כשהנס נעשה על ידי שד אינו בשלימות, ואינו מתמיד זמן רב - כמו שבריאתן אינו בשלימות, גם הם מתים כבני אדם, וגם הנס עובר לאחר זמן. אך כשראו שהשעה צריכה לכך אמרו: 'יבא הנס מכל מקום', כי גם לפי שעה הוא טוב שיעשה הנס, וברבות הימים יכולים לבטל הגזירה בענין אחר".
ולאור זה מבאר את שאמר מרדכי הצדיק לאסתר המלכה (אסתר ד, יג-יד): "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", דהנה בזוהר הק' (תצא רעו.) מבואר שאסתר המלכה השביעה שידה שתלך במקומה למלך אחשורוש, באופן שעד אותה העת לא נבעלה אסתר המלכה על ידי אחשורוש הרשע, "וזה שאמר לה מרדכי: 'אל תדמי בנפשך' - לעשות דמיון נפשה וצורתה על ידי השד כמו מקדם, רק שהיא בעצמה שהיא מרכבה לשכינה, כמו שנאמר (שם ה, א): 'ותלבש אסתר מלכות', ודרשו חז"ל (מגלה יד:) 'שלבשה רוח הקודש', שהיא בחינת מלכות... ואמר הטעם: 'כי אם החרש תחרישי' - מלעשות בעצמך, 'לעת כזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר', הוא בחינת שידה וסטרא אחרא שנקראת 'מקום אחר', ויצטרך בהכרח להיות הנס על ידי שד, אך יהיה הנס רק לפי שעה - 'לעת כזאת', ולא יתמיד זמן רב, שיוכל הגזירה לחזור למקומו ח"ו לאחר זמן".
כיו"ב כתב הרה"ק מראפשיץ זי"ע - שיו"ד חל עתה בי"א אייר - בספר הק' 'זרע קודש' (לפורים ד"ה אל תדמי): "'אל תדמי בנפשך', כי אמרו ז"ל שהכניסה לו שידית בדמותה בכל עת וכו', וזהו שהזהירה מרדכי: 'אל תדמי בנפשך', שתעשה 'דמותך' ואת לא תכנסי אצלו, 'כי אם החרש תחרישו בעת הזאת', ותכניס שידה בדמותך, ויהיה הנס על ידי השידה בדמותך, וכמו שמצינו בגמרא שהרבה פעמים נעשה נס על ידם, וזהו שאמר 'רווח והצלה יעמוד ליהודים' - אבל יהיה 'ממקום אחר', על דרך שמצינו ברבי שמעון בן יוחאי כשהלך למלכות ובא שד לעשות להם נס, שאמר 'יבא הנס מכל מקום', אבל טוב יותר שיהיה מסטרא דקדושה, ולא מסט"א, שאינה מצד האחדות, רק מסטרא ד'אל אחר', ולא מסטרא דאחד לבד, וכאן שהיה הנס לכלל ישראל, שקיימו וקבלו התורה על ידי זה, צריך שלא יהיה לסט"א חלק... וכשיהיה על ידי השידה יהיה להסט"א חלק בהנס, על כן 'אל תדמי בנפשך' כנ"ל, שיהיה הנס רק מסטרא דקדושה לבד, ולכן אמרה עתה 'כאשר אבדתי אבדתי', כי עד כאן לא נבעלה כלל לאחשורוש, רק עתה כדי שיהיה הנס מסטרא דקדושה, וכן היה שהיה הנס מסטרא דקדושה".
ומה שאכן נעשה הנס בימי רשב"י על ידי בן תמליון שהיה שד, ולא על ידי סטרא דקדושא, מצינו שם במהרש"א, שאכן שאלה כזאת נשאלה על ידי מין, וז"ל: "שאל מין אחד לחכם אחד, שנתחזקה העיקר על ידי השד, ולולי זה נתבטלה", דהיינו, היאך יתכן שעיקרי התורה נתחזקו על ידי השד. "והשיב לו, לפי שודאי ביטול מצוות כאלו לא ניתן בלב הקיסר אלא על ידי השד, לכך נגזר עליו מן השמים שהוא בעצמו יבטל הגזירה", כלומר, כי ודאי עיקר הגזירה נעשה ע"י כוחות השד, הסט"א, ולכן נגזרה מן השמים - "שהוא בעצמו יבטל הגזירה".
הגה"ק החיד"א כתב בזה ביאור נוסף ב'פתח עינים', וזו לשון קדשו: "אפשר, דלהיות המלך או השרים בלתי הגונים, לא היו כדאים שיטפל מלאך בזה, על דרך שאמרו בתעניות דף ח"י (עמ' א), 'ואותו רשע הדיוט הוא, ואינו ראוי לעשות נס על ידו', ומעין דוגמא נאמר, דכשנעשה נס אם אינו הגון עושה על ידי הדיוט, וכבר אמרו פרק חלק דף צ"ד (עמ' ב), דעל ידי שליח הוא ביזוי, ובודאי יותר שפלות על ידי שליח הדיוט, ומכל מקום בכה רבי שמעון שהיה לו לבא מלאך אצלו, ולבשר שהנס יעשה על ידי זה".
בספר 'תקנת עזרא' (עמ"ס מעילה) כתב בזה בדרך דרוש, כי מלאך קדוש לא היה יכול לבא לרומי, בגלל טומאת ארץ עמים, ולכן היה הנס על ידי בן פמליון שהיה שד (וראה שם עוד מה שכתב בדרך זה).
