הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מחוורתא"

מעילה טו ע"א

א"ר ינאי: מחוורתא, אין חייבין משום מעילה - אלא על קדשי בדק הבית ועולה בלבד, מ"ט - דאמר קרא +ויקרא ה'+ נפש כי תמעול מעל מקדשי ה', קדשים המיוחדין לה' - יש בהן מעילה, אבל קדשי מזבח - אית בהו לכהנים ואית בהו לבעלים. תנן: קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה! מדרבנן. ...
אלא הכי קא אמרי דבי רבי ינאי: מהאי קרא - קדשי בדק הבית שמעין מינה, קדשי מזבח - לא שמעין מינה.;.
 

1.
בדרך כלל הביטוי "מחוורתא" מעיד על דין שהוא למסקנה [ראה "מתיבתא" הערה יג] [ויש לבדוק לפי פירוש התוס' בסוגייתנו]. אולם בסוגייתנו הרי הגמרא בסופו של דבר מפרשת אחרת את דברי רבי ינאי.

2.
ואולי אפשר לומר, שאין סתירה, וכוונת הגמרא לומר, שרבי ינאי אמר על דבריו שלו "מחוורתא" - על הדברים שהוא אמר לפי ה"תיקון" בגמרא.

3.
ובודאי שהדברים מיושבים אם את הביטוי "מחוורתא" אומר החכם עצמו – כבסוגייתנו – ולא "עורך הגמרא" [כבדרך כלל בביטוי "אלא מחוורתא..."].

4.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תי:

"...ל"כ מה בא להשמיענו כדכתיבית, ה"נ מדתריץ רב אשי מילתיה דר' יוסי כוותיה ס"ל דהא לאו מידי פריכו על סברת רבי יוסי כי היכי דנימא דטרח לסלק קושית המקשים מעל רבי יוסי אע"ג דלא ס"ל כוותיה וכיון שכן למה טרח להשמיענו דכולה ר' יוסי מאחר שכבר אמרו מחוורתא רישא ר"מ וסיפא ר' יוסי
ואי לא ס"ל כוותיה מה בא להשמיענו ולמה לא נתרצה בתירוצא דמחוורתא רישא ר"מ וסיפא ר' יוסי אלא וודאי דכוותיה ס"ל זהו כוונת הרא"ש ז"ל."

משמע מתוכן דבריו, שגם הביטוי "אלא מחוורתא" איננו ביטוי של "תרוץ מוחלט", אלא מדובר בתרוץ אפשרי, ולכן בסוגיה שהוא מביא הוא מוכיח, שרב אשי פוסק שלא לפי התרוץ של "אלא מחוורתא"!

5.
הערה 1:
לפני הבאת הפסוק בדברי רבי ינאי הגמרא פותחת בשאלה "מאי טעמא?". היה מתאים יותר לשאול "מנלן"? לפי מסקנת הגמרא דווקא מיושב. לפי המסקנה הלימוד מהפסוק הוא רק לגבי קדשי בדק הבית וכוונת רבי ינאי לומר, שעדיין אין לו מקור לקדשי מזבח שמועלין בהם מדין תורה.

הערה 2:
בתרוץ, הגמרא מדברת על "דבי רבי ינאי" [=בית מדרשו של רבי ינאי] ולא על רבי ינאי עצמו. מדוע? אולי כוונת הגמרא לומר, ש"דבי רבי ינאי" אמרו שכך התכוון רבי ינאי עצמו.