סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 775
"אמר להם הממונה בואו והפיסו"
תמיד ל ע"א
יש לברר בענין הפייס הנעשה לעבודות המקדש, דמי שזכה בפייס האם הוא מעתה בעה"ב על העבודה שזכה, ויכול לתיתה לכל מי שירצה אפילו לכהן ממשמר אחר, או דאפשר לומר דהעבודה שייכת לאנשי המשמר, ומי שזכה יכול לתיתה רק לאחד מאנשי המשמר. עוד אפשר לומר דמי שזכה בפייס אין לו שום כח ובעלות להעבירה לאחר, וזכות הפייס אינו אלא למקריבו בפועל, ואם אינו רוצה להקריב או שאינו יכול להקריב, שוב כאילו לא זכה בה ובטלה זכותו. בגבורת ארי במסכת יומא (כ"ו ע"ב), הביא דיש לאסור על הכהן שזכה בפייס, להעביר זכותו לאחר משום דבכך הוא מבזה קדשי שמים. ומעתה בגונא שאין בזוי קדשי שמים, וכגון שהזוכה אינו יכול בעצמו לעשות העבודה שרי לתת לאחר. וכן מצינו בגמ' ביומא (כ"ה ע"ב) דהכהן שזכה בקטורת אומר לזה שעמו זכה עמי במחתה. ופירש בתוד"ה "תא", אי נמי צ"ל בדעתו דכהן שזכה בקטורת תליא מילתא, אי בעיא איהו עביד הכל שקיל קטורת ושקיל מחתה וכו', מיהו משום דטריחא מילתא קצת, אורחא דמילתא הוה שהיה אומר לאחר זכה עמי במחתה.
(שערי אבי גדור)
