סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אמר רב.. אמר רב..."

מעילה יד ע"א


איתמר, עבודת כוכבים שנשתברה מאליה, ר' יוחנן אמר: אסורה, ור"ל אמר: מותרת. רבי יוחנן אמר אסורה - דלא בטלה עובד כוכבים, ור"ל אמר: מותרת, מימר אמר - היא גופה לא מצלה, לדידי מצלה לי?
איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: הקן שבראש האילן של הקדש - אין נהנין ואין מועלין, שבאשירה - יתיז בקנה, מאי לאו - דאיתבר מגופה וקתני יתיז בקנה!
לא, דאייתי עצים מעלמא.
אי הכי, אמאי של הקדש אין נהנין ואין מועלין? אלא בגידולין הבאין לאחר מכאן, וקסבר אין מועלין בגידולין; הכי נמי מסתברא, דאי ס"ד דאייתי מעלמא, אמאי יתיז בקנה? לשקליה משקל!

אמר רבי אבהו א"ר יוחנן: לעולם דאייתי מעלמא, ומאי יתיז - יתיז אפרוחים.
אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה: אפרוחים - כאן וכאן מותרין, ביצים - כאן וכאן אסורין. אמר רב אשי: אם אפרוחים צריכין לאמן - כביצים דמו. 
 

1.
יש סוגיה מקבילה במסכת עבודה זרה דף מב. במחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש – הלכה כרבי יוחנן.

2.
רמב"ם הלכות מעילה פרק ה הלכה ז:

קן שבראש האילן של הקדש שבנה אותן העוף מעצים ועשבים וכיוצא בהן, כל הקן עם הביצים שבו עם האפרוחים הצריכין לאמן אין נהנין בהן והנהנה לא מעל.

3.
ה"מהר"י קורקוס" מסביר שלפי הגמרא יוצא שמדובר בברייתא שהקן שבראש האילן [של הקדש] אין מועלין בו ואין נהנים ממנו רק כשהביא את הקן "מעלמא" – ממקום אחר, ואין הקן נוצר מגידולי העץ של ההקדש. כי הרמב"ם פוסק שמועלין ב"גידולי הקדש".


על כל הסוגיה שלנו יש אריכות דברים בפרשנים על סמך גירסאות שונות במהלך הסוגיה, ועל ההשוואה לסוגיה במסכת עבודה זרה.

4.
לחם משנה הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה יב

ועוד כיון דהך קושיא הוי לר' יוחנן ור' אבהו אמר ר' יוחנן הוא תירץ בעד עצמו היה לו לפסוק כתירוצא דר' אבהו אמר ר' יוחנן ועוד דהוא פסק באפרוחים כאן וכאן וכו' והיינו כר' יעקב... הרי נראה משם דפסק כר' אבהו דיתיז האפרוחים ומפרש הפירוש שכתבתי:

נראה שמשמע עניין עקרנוי מדברי ה"לחם משנה", כיון שיש בגמרא הסבר של הגמרא על רבי יוחנן, ואחר כך יש הסבר אחר של רבי אבהו בשמו של רבי יוחנן, הרי שיש להעדיף את ההסבר שרבי אבהו אמר בשמו של רבי יוחנן [כלומר: יש משמעות מיוחדת לביטוי "אמר רב... אמר רב..."]. במילים אחרות: יש להעדיף תרוץ של החכם שעליו הקשו על פני תרוץ שאחרים מתרצים את הקושיה עליו.

5.
ובהמשך לאמור לעיל יש לדון מיהו ה"סתמא דגמרא"? הרי לפי ההערה לעיל יוצא שיש להעדיף את התרוץ שנאמר על ידי תלמידו של רבי יוחנן על פני התרוץ שנאמר על ידי ה"סתמא דגמרא". אם ה"סתמא דגמרא" הוא דברי רב אשי - "עורך הגמרא" - הרי שהוא למעשה קובע את מסקנת הגמרא, מדוע ה"לחם משנה" מעדיף את דברי תלמידו של רבי יוחנן. אבל אם נאמר שה"סתמא דגמרא" הוא שיקוף של הנאמר בבית המדרש בתקופה הסמוכה לדורו של רבי יוחנן, הרי שברורה הנחתו של ה"לחם משנה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר